מים נט פורטל מקצועי למים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "תוצאות הבחינה מעמידות בספק רב את היתכנות הכרייה של פוספט בבקעת ערד. כרייה כזו תהיה כרוכה בפינוי ופיצוי של אלפים רבים של אזרחי המדינה, ותהיה כרוכה בתשלום תמלוג מזערי על משאב הטבע ביחס למחירו בשוק. במקום המשך כילוי המשאב תוך פגיעה בבריאות ובסביבה, על מדינת ישראל להשקיע את השנים הקרובות בקידום מתווה של עתיד תעסוקתי יציב ובר-קיימה לנגב על כלל תושביו"
פרסום
- בהתאם להחלטת ועדת השרים בנושא בעקבות ערר שהגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, המשרד להגנת הסביבה ביצע בחודשים האחרונים בחינה מקיפה של מדיניות כריית הפוספטים בישראל, בהיבטים סביבתיים, כלכליים וחברתיים; המשרד הגיש לשרה להגנת הסביבה חוות דעת מקצועית ומסמך עמדה בנושא;
- תעשיית הפוספט בעלת השפעה סביבתית ניכרת, בין היתר בתחומים של פליטות לאוויר, פגיעה נופית ואקולוגית, שפכי תעשייה, פסולת תעשייתית ועוד;
- חוות הדעת המקצועית סוקרת השפעות אלו, ואף מתייחסת למשמעויות נלוות לפיתוח עתודות הפוספט בישראל וכן לשווי הכלכלי של עתודות אלו ולגובה התמלוגים הצפויים להתקבל עבור הכרייה;
לעמדת המשרד: https://did.li/D8sTY
רקע:
המשרד להגנת הסביבה העביר מסמך עמדה בנושא מדיניות כריית הפוספטים ותוכנית הכרייה בשדה בריר. זאת, בהתאם להחלטה מספר פש/25 של ועדת שרים לענייני פנים, שירותים, תכנון ושלטון מקומי מ-6 בינואר 2022 שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה (מספר 980) ב-14 בינואר 2022. החלטה זו התקבלה בעקבות ערר שהגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. בהתאם להחלטה, נדרשה הממשלה לקיים דיון כאמור בתוך 180 יום, אשר חלפו ביולי 2022.
ההחלטה קבעה, כי בטרם קידום תכנון מפורט למתחם שדה בריר, כולל כל התקדמות נוספת על העבודה על תסקיר ההשפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון, על בסיס בחינה של משרדי הממשלה הרלוונטיים אשר יביאו לפניה נתונים מעודכנים בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל, זאת בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים של כריית פוספטים. בהתאם לכך ערך המשרד להגנת הסביבה בחינה מקיפה של היבטים שונים של מדיניות כריית הפוספטים ופיתוח עתודות פוספטים נוספות בישראל.
סלע הפוספט משמש בעיקר לייצור דשנים וחומצה זרחתית. כיום עומד מחיר סלע הפוספט על כ-320 דולר לטונה ומחירו יותר מהכפיל את עצמו בשנה החולפת. מרוקו היא היצואנית המובילה בעולם של סלע פוספט ושולטת במרבית עתודות הפוספט העולמיות. בישראל מפיקה חברת רותם שבבעלות כי"ל סלע פוספט במרבצים בשדות צין, אורון, חתרורים ומישור רותם, בקצב של 5-7 מיליון טונה בשנה, מכוח זיכיון שניתן לה על ידי מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה ועתיד לפוג בשנת 2024. רותם אמפרט מעסיקה כאלף עובדים בהעסקה ישירה ועוד כ-3,500 קבלנים וספקי משנה בהיקף מלא או חלקי.
עתודות הפוספט הכלכליות בשדות הקיימים צפויות להסתיים ברובן בשנים הקרובות. אולם, במרבץ זהר דרום שבבקעת ערד, הכולל את שדה בריר ושדה זהר דרום, ישנן עתודות פוספט נוספות אשר עשויות לאפשר להמשיך את הפקת הפוספט בישראל לתקופה נוספת של כ-13-20 שנים, עבור כל שדה, בתלות בקצב הכרייה. תוכנית הכרייה בשדה בריר מקודמת מזה למעלה משני עשורים במוסדות התכנון.
עמדת המשרד להגנת הסביבה:
בחודשים האחרונים ערך המשרד להגנת הסביבה בחינה בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל, זאת בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים של כריית פוספטים כמפורט להלן:
עתודות הפוספט: בהתבסס על סקר המכון הגיאולוגי לתפרוסת המחצבים בישראל ובמסגרת הכנת מסמך המדיניות של תמ"א 14/ג' נבחנו עתודות הפוספטים לפיתוח בישראל. בהמשך להחלטת המועצה הארצית מ-2015 הוטמעו אתרי המינרלים התעשייתיים בתמ"א 14/ב'. תמא 14/ב' קובעת את הפוליגונים של שדה בריר וזהר דרום, המצויים במרבץ זהר דרום, כאתרי כרייה לפי התוכנית לכריית פוספט בישראל (בכפוף לאישור תכנית מפורטת). מרבצים אחרים שאינם פעילים, מוגדרים כאתרים לתכנון עתידי. בהתאם לכך נמצא כי מרבץ זהר דרום מהווה את העתודה המשמעותית היחידה בעלת היתכנות שאינה בשטח אל געת.
פרסום
האוכלוסייה הבדואית: בשטח מרבץ שדה זהר ובשטחים הסובבים אותו מתגוררים אלפי תושבי הפזורה הבדואית. ככל שתקודם תכנית מפורטת לכרייה יהיה צורך לתת מענה למניעת חשיפה החורגת מהתקנים, של האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בשטח המרבץ וסביבו.
שינויים בהיבטי איכות אוויר: בעבר קודמה תוכנית מפורטת בעניין שדה בריר (תכנית מס' 140/03/24), הוכן במסגרתה תסקיר השפעה על הסביבה והוגשה חוות דעת המשרד לגביו. מאז הוגשה חוות הדעת לתסקיר ולנוכח מכלול הידע הקיים, השתנו מספר פרמטרים בהיבטי איכות אוויר, אשר עשויים להקשות על עמידה בערכים המותרים, ביניהם עדכון ערכי הסביבה של איכות אוויר, שינויים באופן קביעת מקדמי הפליטה, גידול באוכלוסייה באתר ושינויים בהיקפי הכרייה הצפויים. במידה ויוחלט לקדם תכנית מפורטת בכפוף להחלטות בנושא, מכלול ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים ייבחנו במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה.
השווי הכלכלי: בחינת השווי הכלכלי של מחצבי הפוספטים בפוליגון שדה בריר, על בסיס ההערכות העדכניות של משרד האנרגיה, לצד בחינת התמלוגים הצפויים מהם מעלה חשש כי התקבולים הצפויים למדינה מכרייה של פוספטים מהווה חלק מזערי מערך המשאב. חשש זה מתחזק לנוכח העלייה הדרמטית במחירי הפוספט בשנים האחרונות ולנוכח השוואה של גובה התמלוגים על הפוספט לגובה התמלוגים על משאבי טבע אחרים. לכן עמדת המשרד להגנת הסביבה היא, כי נדרשת בחינה מחודשת של גובה התקבולים וחלקה של המדינה (government take) בהכנסות מכריית פוספטים, טרם חידוש של זיכיון כרייה. במקרה של מכרז על זיכיון הכרייה העתידי יש לקבוע מחיר מינימום ראוי.
בטוחות לשיקום מפגעים: תעשיית הפוספט מהווה פוטנציאל ליצירת מפגעים סביבתיים נרחבים המחייבים פעולות מניעה ושיקום ולנזקים סביבתיים הנאמדים במאות מיליוני שקלים בשנה, בין היתר בפליטות לאוויר, זיהום קרקע, זיהום מי תהום, ייצור פסולת תעשייתית, מערומי פוספוגבס ועוד. על כן כל זיכיון עתידי חייב לבוא לצד מנגנוני בטוחות אשר יבטיחו שיקום וטיפול מלא במפגעים אלו.
