מים נט פורטל מקצועי למים.
השרה להגה"ס עידית סילמן – ריבונות ומשילות זה במשרד להגנת הסביבה אחזק את שרשרת האכיפה במשרד #
פרסום
חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי BDO – המדינה קבעה יעדים אבל סיימנו את 2022 בגידול של 5% פליטות גזי החממה. יש להכריז על רפורמה של כלכלה דלת פחמן #
המפקח על הבנקים יאיר אבידן – בימים אלו אנו מגבשים הוראה בנקאית, מבוססת על עקרונות ועידת בזל, שתהייה מהמתקדמות בעולם #
מספר גדול במיוחד של כ-1000 משתתפים פקדו במהלך היום, אתמול, יום ג 17.1.2023 , את כנס "סביבה 2050" בהפקת חברת בני מורן , שנערך בהילטון תל אביב ביום ג האחרון.
את הכנס פתח נשיא המדינה (בנאום מוקלט) והשתתפו בו בין היתר השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, המנכ"לית היוצאת של המשרד להגנת הסביבה גלית כהן והמנכ""ל היוצא של משרד האנרגיה ליאור שילת, ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים, יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, רו"ח יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר, דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות, מתניהו אנגלמן מבקר המדינה, עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, וכן למעלה מ-20 נציגים של שגרירויות מרחבי העולם בינהן: יוון, קרואטיה, בלארוס, קזחסטאן, ארגנטינה, קולומביה, קניה, ניגריה, טנזניה, גאנה, זמביה וסרי לנקה.
בנאומה הפומבי הראשון כשרה להגנת הסביבה אמרה השרה סילמן:
אני רציתי בתפקיד השרה להגנת הסביבה וזאת ממקום של שליחות.
נושא הפסולת הינו אחד העוגנים החשובים בפעילותה המשרד: המשרד גיבש פעמים רבות מדיניות שמטרתה לצמצם את הפסולת והפשיעה בנושא, מה שחסר זה יישום בשטח ובזה אני רוצה להתמקד.
ריבונות ומשילות זה כאן במשרד להגנת הסביבה: השלכות הפסולת הלא חוקית, מטמנות לא חוקיות, מחצבות לא חוקיות, שריפת פסולת חקלאית, השלכת פסולת בניה – בכוונתי לחזק את שרשרת האכיפה במשרד, אפעל לחיזוק המשטרה הירוקה ויכולת התביעה של המשרד, וחיזוק הקשר עם כלל מערכות התביעה בישראל שיהפכו את העבריינות הסביבתית ללא כדאית.
אני אקדם מכרזים, יחד עם החשב הכללי ועם השלטון המקומי, שיהיה שותף אמיתי לשינוי בשוק הפסולת. כוונתי להביא לכנסת את חוק האקלים, בהתאם ליעדים המאוד שאפתניים שנקבעו בהסכמים הקואליציוניים. בנוסף נקדם סט של חקיקה בכל מה שקשור להגנה על הים והטבע הישראלי – כמוזכר בהסכמים הקואליציוניים.
אני מצפה לשת"פ הדוק עם התעשיה והחקלאות, אנו שותפים ולא אוייבים. אני אעבוד קשה להסיר חסמים ולקדם תעשייה מתקדמת, אך גם נדאג שהתעשייה תהייה נקיה ויותר סביבתית.
חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי BDO – חשף לראשונה את נתוני העמידה ביעדי הפליטות של מדינת ישראל לשנת 2022, כפי שנבדקו ע"י משרדו:
פרסום
הממשלה קבעה יעדים של 27% הפחתת פליטות, המידע הרשמי הראשון על ביצועי הפליטות לשנת 2022 יפורסם רק עוד חצי שנה אך בBDO מצאנו כי בשנה החולפת המדינה לא רק שעמדה ביעדים אלא למעשה סיימנו את השנה בגידול של 5% פליטות גזי החממה. קבענו יעדים ובמבחן התוצאה לא עמדנו בהם. אם לא ניתן כלים ותקציבים נמשיך להיכשל בעמידה ביעדים. זה לא קשור לא לקורונה ולא לאוקריינה, הפליטות גדלות גם ביחס לתקופה שלפני הקורונה ובכל הסקטורים. זה סימפטום של תופעה בה המדינה קובעת יעדים ופעם אחרי פעם לא עומדת בהם.
לא עמדנו ביעדי אנרגיות מתחדשות, בסגירת תחנות פחמיות, יעדי חישמול אוטובוסים ורק"ל, יעדי מיחזור פסולת ואין פלא שאנו לא עומדים ביעדים בשורה התחתונה. המקום היחיד בו עמדנו ביעדים הוא אחוז רכבים חשמליים, שם המדינה נתנה תמריצים ושחררה חסמים רגולטורים. צריכה להיות רפורמה של כלכלה דלת חשמל שמסירה את החסמים, יוצרת כלים, תקציבים ומדיניות, יש סקטור עסקי ותעשיה שרוצים תעשיה דלת פחמן אבל צריך לתת להם כלים והסרת חסמים.
יאיר אבידן המפקח על הבנקים אמר: סיכוניי סביבה ואקלים דורגו כאיום מספר 1 בעשור הקרוב. התמודדות עם משבר האקלים הינה משימה לאומית מהמעלה הראשונה. הניסיון ממשבר הקורונה הוא דוגמא להשפעה שיכולה להיות למשבר סביבתי. משבר האקלים, בדומה למשבר הקורונה, הוא כשל שלא יכול להיפתר עי כוחות השוק ולכן יש חובה לפעילות ממשלתית. משבר האקלים עלול להשפיע על הבנקים גם באופן עקיף מהתגובה העולמית למשבר האקלים, בשינוי ומעבר מכלכלות תלויות פחמן. במעבר זה הממשלות משנות כללים ומיסוי, טכנולוגיות משתנות וכך גם טעמי הציבור וכל זה ישפיע על המערכת הבנקאית. הצד השני של משבר האקלים הוא ההזדמנות, מעבר לכלכלות שנמדדות באיכות חיים. יותר ויותר שחקני מפתח מבינים שאנו צריכים להתאפס – הן על עצמנו והן על הפליטות של גזי חממה. אוניברסיטת הרווארד טבעה את המושג ערך משותף – כדי להישאר תחרותיים בעולם של היום יש ליצר ערך כלכלי שנותן מענה גם לצרכים חברתיים וסביבתיים. יש בערך המשותף כדי להגדיל את העוגה. אחד החסמים לכך הוא הצורך בראיה ארוכת טווח, בראייה כזו האינטרסים הכלכליים והסביבתיים מתכנסים, לא רק שלא מנוגדים. בימים אלו הפיקוח מגבש הוראה בנקאית, מבוססת על עקרונות ועידת בזל לממשל תאגידי ומסגרת לניהול סיכונים, הוראה שתהייה מהמתקדמות בעולם.
החשב הכללי באוצר, רו"ח יהלי רוטנברג : הממשלה קבעה יעדים בנושא וגם מקדמת חוק אקלים, רתמנו לטובת הנושא את היכולות ואת הסמכויות שיש לנו כגון בחוק חובת מכרזים. אתמול יצאנו בהנחיה להעברת צי הרכב הממשלתי של 15,000 כלי רכב שיוחלפו בהדרגה לחשמליים, מבחני ממשלה יבנו בשנים הבאות מאופסי אנרגיה, אנו מנסים לקדם שינוי חקיקה להפיכת ברירת המחדל, למשל בכל הקשור לתלוש שכר ירוק, כיום ברירת המחדל הוא תלוש נייר ואנו רוצים שהיא תהיה תלוש אלקטרוני. החל משנה שעברה בכל דוח כספי של ממשלת ישראל תהייה התייחסות סביבתית. אגרות חוב ירוקות הן מכשיר חשוב ואנו יצאנו לגיוס תחת ציון "ירוק כהה", אני מאמין בPPP פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי ככלי חשוב.
