כמה נתונים בולטים: ב-1,100 אתרים התרחשה או קיימת פעילות מענף התחבורה, ובכלל זה מוסכים ותחנות דלק; בכ-600 אתרים הייתה או ישנה פעילות תעשייתית; ובשאר האתרים הייתה פעילות חקלאית, ביטחונית או שנגעה לאתרי הפסולת השונים. יותר מ-1,900 אתרים נמצאים באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה, וכ-2,000 נמצאים בשטחי יישובים. ביותר מ-1,400 אתרים אותרו גזי קרקע.
בכל הנוגע לפיצוץ בשטח תע"ש בנוף ים, שבו ארע פיצוץ חומרי הנפץ, לפני כשנתיים החליט בית המשפט העליון בהרכב מורחב לבטל תוכנית לפיתוח האתר, עד לביצוע סקר קרקע מעמיק (פסק דין אפולוניה). אך אם סקר זה היה מבוצע מראש, היה יכול להתריע על כמויות ומצב חומרי הנפץ שלפתע התפוצצו.
התוכנית, המשתרעת על שטח של כאלף דונם מצפון לשכונת נוף ים בהרצליה, נועדה להסדיר את הקמתה של שכונת מגורים בהיקף של כ-3,000 יחידות דיור, לצד פיתוח הגן הלאומי אפולוניה.בשטח התוכנית נמצא אזור שבו פעל עד לשנת 1995 מפעל תע"ש, שעסק בייצור תחמושת. כתוצאה מפעילות זו נגרם זיהום בקרקע, וקיים גם חשש לזיהום מי התהום. בשנים האחרונות קודמה התוכנית על-ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור – הוותמ"ל.
בתום הליכי תכנון ארוכים קבע בית המשפט העליון כי יש להפקיד את התוכנית, ובלבד שבשטחים שבהם יש חשש לזיהום קרקע או מי התהום, הזיהום יטופל בהתאם לסקר סיכונים שייערך. עוד נקבע כי יוקם צוות שייתן מענה לכל בעיה סביבתית, ובכלל זה לזיהום הקרקע.
על החלטה זו ביקשה עיריית הרצליה לקיים דיון נוסף. לבקשה הצטרפו גם עמותת אדם טבע ודין ותושבים. במסגרת הדיון הנוסף בוטלה כאמור הפקדתה ואישורה של התוכנית, והיא הוחזרה לוותמ"ל.
אבל הקרקעות המזוהמות לא נמצאות רק בנוף ים. זיהומי קרקע שנגרמים בשל גופים תעשייתיים ובשל תחנות דלק – פזורים בכול רחבי הארץ. חלק גדול מזיהומי הקרקע נגרמו על ידי תע״ש: בכל מקום שבו פעל מרכז של תע״ש נגרמו זיהומי קרקע נרחבים, שחלקם אף נספג וזיהם אקוויפרים נרחבים בדלק טילים ובחומרי נפץ. זה מה שקרה בתע"ש רמת השרון, תע"ש גבעון ליד רחובות, תע״ש בית הכרם בירושלים ותע"ש טירת הכרמל. הנזק נאמד במאות מיליוני שקלים בכל אתר.
בתע״ש גבעון, למשל, הזיהום בקרקע חלחל כבר למי התהום, מתפשט במהירות ומאיים על שטחי המכון ועל שטחי עיריית רחובות. במסגרת עתירה בנושא שהוגשה לבג״צ, הודיעה המדינה כי היא תממן מאות מיליוני שקלים לניקוי הזיהום. מכרז לעבודות הטיהור צפוי להתפרסם כבר בחודש הבא.
במקרה של קרקע מזוהמת, החשש הגדול הוא מפני גזי קרקע, המוגדרים כמזהמים נדיפים שמקורם במי תהום מזוהמים או בקרקע עצמה. לפי האתר למשרד הגנת הסביבה, גזי קרקע מתחלקים לחומרים אורגניים נדיפים (VOC), חומרים אנאורגניים (כגון כספית וסולפיד) וחומרים חצי נדיפים (VOC-S). אלו גזים רעילים ולעיתים אף מסרטנים, שנודדים בקרקע ועלולים לחדור למבנים (עיליים ותת קרקעיים) דרך סדקים ברצפות ובקירות.
חדירת גזי הקרקע למבנים נגרמת עקב הפרשי טמפרטורות והפרשי לחצים בין המבנה לקרקע באזור יסודות הבניין. כאשר גזי הקרקע חודרים למבנה, הם מתערבבים עם האוויר בתוך המבנה, והריכוז שלהם עלול להצטבר עד לריכוז המסכן את בריאותם של השוהים במבנה.
המשרד פרסם מסמך הנחיות למיגון מבנים מפני גזי קרקע, ובו מפורטים השיקולים המקצועיים לטיפול הנדרש כגון התקנת מערכות מיגון (אוורור ואיטום). הנחיות אלה עוסקות גם באופן התקנת המיגון.
מסד הנתונים של קרקעות מזוהמות הוא קובץ דיגיטלי של רשומות הכולל אתרים הנמצאים בהליך של חקירה, טיפול ושיקום קרקע. המסד מתעדכן מעת לעת. המסד זמין בצורה מקוונת באמצעות מערכת מידע גאוגרפית. כל רשומה במסד מכילה נתונים טכניים של האתר ונתונים על אודות סטטוס החקירה של האתר כולל מסמכים וצרופות. מסד הנתונים זמין באתר GovMap ובאתר .GovData