בהתפתחות משמעותית, צה"ל הכריז על הפיכת תוכנית "אטלנטיס" למבצעית, אסטרטגיה חדשנית שנועדה לחבל בתשתית התת-קרקעית של חמאס על ידי הזרמת מי ים לתוך רשתות המנהרות שלהם. הכרזה זו מגיעה שני ימים לאחר שדווח על הצלחה חלקית של הפרויקט. לראשונה, צה"ל אישר את הזרמת מי ים למיקומים נבחרים במנהרות, מה שמסמן אבן דרך קריטית בגישה הרב-תחומית של ישראל להתמודדות עם איומים תת-קרקעיים.
הצלחה מבצעית במהלך לחימה נמשכת
"אטלנטיס" בולטת כעדות לאסטרטגיות הלחימה החדשניות של ישראל. יוזמה זו עוברת משלב התכנון לכלי מבצעי מלא, לאחר דיווחים על הצלחה מעורבת מארצות הברית. "זו פריצת דרך במאבקנו נגד האתגר התת-קרקעי," אמרו דוברי צה"ל, תוך הדגשת חשיבותה האסטרטגית של היכולת החדשה.
גאונות טכנית והנדסית
תוכנית "אטלנטיס" מייצגת שיתוף פעולה בין יחידות בצה"ל ובמשרד הביטחון, שהביא לפיתוח כלים להזרמת מים בספיקה גבוהה למנהרות של חמאס בעזה. זה כולל התקנת משאבות וצינורות, לצד התקדמות הנדסית שמבטיחה דיוק ויעילות באזורים יעד. לפני הפעלת היכולת, נעשתה עבודת מטה מקיפה שכללה ניתוח של מאפייני הקרקע ומערכת המים באזור, כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בשימוש במי התהום באזור.
הפרויקט התבצע בתהליך בחירה מדוקדק לזיהוי חלקי מנהרות שהתאימו למטרה, והבטיח שהזרמת המים תתבצע רק במקומות שבהם היא יכולה להיות הכי יעילה. צה"ל הדגיש כי אסטרטגיה זו מתבצעת בשילוב עם מערך של פעולות נוספות לניטרול תשתיות טרור תת-קרקעיות, כולל תקיפות אוויריות, מנהרויות תת-קרקעיות ומבצעים מיוחדים עם אמצעים טכנולוגיים.
מאמץ משותף לחדירה טכנולוגית
תוכנית "אטלנטיס" הוכשרה לאחר תרגולי קרב, מאמצי בניין כוח מואצים ואימוני כוחות בשילוב היבטים טכנולוגיים, מהווה פריצת דרך הנדסית וטכנולוגית משמעותית בהתמודדות עם האתגר התת-קרקעי. היוזמה הזו היא חלק מארסנל רחב יותר שפותח על ידי צה"ל ומערכת הביטחון בשנים האחרונות לטיפול בתשתיות של חמאס ב"עזה תחתית", ומציגה גישה מקיפה ללחימה מודרנית.
תוכנית "אטלנטיס" החלה בסוף השנה שעברה, כאשר ישראל התחילה בהתקנת משאבות בצפון רצועת עזה. חשיפה ב"וול סטריט ג'ורנל" גילתה לאחרונה כי בתחילת החודש, ישראל התקינה לפחות משאבה אחת בחאן יונס, במטרה לפגוע ברשת המנהרות שם. השימוש במי ים מהים התיכון נעשה במשאבות הראשונות בעזה, ובמשאבה החדשה נעשה שימוש במים שנלקחו מתוך ישראל עצמה.
למרות שבמקרים מסוימים, מחסומים וקירות עצרו או הפסיקו את זרם המים, והמי ים גרמו לקורוזיה בחלק מהמנהרות, גורמים אמריקנים ציינו כי התוכנית לא הייתה כה אפקטיבית כפי שציפתה לה ישראל. עם זאת, תוכנית "אטלנטיס" מייצגת ממד חדש ואסטרטגי במאמצי ישראל לשמור על ביטחונה ולנטרל איומים מתחת לקרקע.
הייחוד של תוכנית "אטלנטיס" טמון בגישתה החדשנית ללחימה תת-קרקעית, שונה מאוד מטקטיקות המסורתיות שנעשו שימוש בהן עד כה. היא מבטאת את ההבנה כי במאה ה-21, הלחימה אינה מתמקדת רק בשדה הקרב הפתוח אלא גם במרחבים הסמויים והמורכבים שמתחת לפני הקרקע. ההצלחה החלקית והאתגרים שנתקלו בהם מדגישים את הצורך בהמשך פיתוח והתאמה של הכלים הטכנולוגיים וההנדסיים, כדי לשפר את יעילותם ולהבטיח שהם משיגים את המטרות האסטרטגיות הרצויות.
תוכנית זו מחזקת את התפיסה של ישראל כמדינה שבראש חודה של חדשנות טכנולוגית והנדסית בתחום הביטחוני, ומצביעה על המחויבות לחקור ולהפעיל גישות חדשות להתמודדות עם איומים. בזמן שהאתגרים של הלחימה במרחב התת-קרקעי ממשיכים להתפתח, ישראל מובילה את הדרך בפיתוח טכנולוגיות ושיטות לחימה שמתמודדות עם האופי המשתנה של האיומים הביטחוניים. השילוב של חדשנות טכנולוגית עם תכנון אסטרטגי מתקדם מאפשר לישראל לצעד צעדים קדימה בשמירה על יתרון משמעותי בזירה הבינלאומית.
תוכנית "אטלנטיס" מעידה גם על היכולת להתאים את האמצעים הלחימתיים לסביבה האופיינית ולתנאי השטח המסובכים של רצועת עזה. ההבנה שלחימה אפקטיבית דורשת לא רק כוח גלוי אלא גם יכולות מתוחכמות של לחימה מתחת לפני הקרקע, מחייבת חשיבה מחוץ לקופסא ויישום של פתרונות יצירתיים.
כחלק ממאמצי הפיתוח המתמשכים, ישראל ממשיכה להשקיע במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות חדשות שיכולות לשפר את היעילות של פעולות כאלה. זה כולל לא רק שיפור הכלים הקיימים אלא גם פיתוח דרכים חדשות לזיהוי, מעקב, וניטרול של מנהרות טרור באופן יעיל ומדויק יותר.
האתגרים הטכניים והאסטרטגיים שנתקלים במהלך הפעלת תוכניות כמו "אטלנטיס" מלמדים על החשיבות של גמישות, יצירתיות, והכוננות להתמודד עם מצבים בלתי צפויים. הצלחת הפרויקטים האלה לא תמיד נמדדת בהישגים מיידיים אלא גם ביכולת ללמוד מהניסיון, להתאים את האסטרטגיות, ולהמשיך לחדש ולשפר את האמצעים הנלקחים למעשה בשדה הקרב.
ההמשך בפיתוח ויישום של תוכנית "אטלנטיס" ומיזמים דומים מדגיש את הצורך בפיקוח ובביקורת רצופה, כדי להבטיח שהם מתבצעים בהתאם לעקרונות המוסר והאתיקה הלחימתית. כל פעולה צבאית, ובפרט כאלו הפוגעות בתשתיות תת-קרקעיות, דורשת שיקול דעת מדוקדק למניעת נזק לאזרחים חפים מפשע ולתשתיות אזרחיות חיוניות.
בנוסף, התמודדות עם האתגר התת-קרקעי דורשת שיתוף פעולה בינלאומי, חליפת מידע וטכנולוגיות, ופיתוח תקנים משותפים לפעולה. ישראל, בכוחה כמדינה חדשנית בתחום הביטחוני, יכולה לשמש כגורם מרכזי בקידום ידע זה, ובתרומה לאבטחה הגלובלית נגד איומים תת-קרקעיים.
לסיכום, תוכנית "אטלנטיס" משקפת את ההבנה המתקדמת של ישראל את טבע הלחימה במאה ה-21, ואת הצורך להיות צעד אחד קדימה מהאויב. עם זאת, היא גם מזכירה את האתגרים הקיימים במימוש טכנולוגיות חדשניות בשדה הקרב, דורשת התמדה, יצירתיות, והתחייבות לעקרונות אתיים. ככל שישראל ושותפותיה ימשיכו לפתח וליישם אסטרטגיות חדשניות להתמודדות עם איומים, כך ישתפר הפוטנציאל לשמירה על ביטחון האזרחים ולקידום שלום עולמי.
מקור המים הזול, הזמין והבלתי נדלה הוא הים. ואולם להצפת המנהרות במי ים יש מספר חסרונות: 1. היא מסכנת גם חטופים שעלולים למות. 2. היא מותירה את המנהרות בשלמותן, זמינות להמשך השימוש בהן. 3. פגיעה חסרת תקנה במאגרי מי התהום ברצועה, בהם רמת המליחות אמנם גבוהה, אולם בקטעים רבים הם עדין ראויים לשתייה. פגיעה כזאת במשאב מי התהום הוא עבירה על החוק וחושף את ישראל לתביעה נוספת בביה"ד בהאג.