מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב: ״ההשקעות הנדרשות הינן עצומות, אך מחובתנו לוודא אספקת מים סדירה ובאיכות גבוהה לכלל אזרחי המדינה,

במטרה לקדם תשתיות חשובות אלו. בתוך כך, גובשו חזון ועקרונות לפיתוח חבל תקומה בנושאים הבאים:

• פיתוח ושדרוג תשתיות מים וביוב במועצות האזוריות ובעיר שדרות כולל שדרוג והרחבת תשתיות ישנות.
• שדרוג והרחבת מט“שים בשדרות, שער הנגב, חולית ועוד מט“שים קטנים (סעד ועלומים.)
• פיתוח ושדרוג תשתיות אזוריות להשבת קולחים לחקלאות ופיתוח מפעל השפד“ן של חברת מקורות, בהיקף של מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. רוב חקלאי החבל מקבלים מי שפד“ן איכותיים ממפעל מקורות וחלקם מקבלים קולחים דרך ספק קולחים מרחבי אשדר. נדרש להרחיב מערכות אלה לטובת תגבור אספקת המים לחקלאות האזור.
• שדרוג ופיתוח תשתיות פנימיות של הישובים לאספקת מים לחקלאות.
• צירוף מועצות אזוריות לאסדרה במרחב הכפרי לטובת קבלת אחריות על אספקת מים למגזר הביתי ולשיפור השירות לתושבים״.

צפון הארץ, לעומת זאת, נותר ללא מענה ממשלתי בכל הקשור לשיקום תשתיות שנפגעו. מהי תמונת המצב בצפון בהתייחס לתשתיות המים והביוב ומהם המענים שניתנו והאם הם מספקים?
״האתגרים בצפון רבים ומורכבים – ישובים רבים פונו, מצב בטחוני קשה מאוד המקשה על החקלאים תושבי האזור. רשות המים נמצאת בקשר רצוף עם ספקי המים במטרה לפתור בעיות ולהסיר חסמים, במידה וישנם. תשתיות שנפגעו מטופלות בהתאם להנחיות פיקוד העורף להתנהלות במרחב. בימים אלו משרד רה“מ מקדם החלטת ממשלה לשיקום הצפון. גם כאן, אנו שותפים במיפוי הצרכים ובגיבוש הצעות לשיקום ושדרוג תשתיות, במטרה לאפשר חזרה לשגרה ואף פיתוח האזור, לכשיתאפשר״.

הגידול באוכלוסיית ישראל דורש התאמה של משק המים והביוב לאספקת מים רציפה למשקי הבית, לתעשייה ולחקלאות. באילו אופנים אתם מתמודדים עם הנושא?
״תכנון משק המים לעשרות שנים קדימה הוא משימה מרכזית של רשות המים. האתגר לנווט בין הדרישות הגוברות ככל שהאוכלוסייה גדלה, במקביל לשינוי האקלים והחשש להפחתת משקעים, וכמובן הרצון לשמור על ניצול אופטימלי של השקעות ורמת תעריפים יציבה, הופכים את התכנון למורכב וחשוב.
הטבע מספק לנו כמחצית מכמות המים לצריכה, כך שסגירת הפער בין היצע המים הטבעיים לצריכה בכל המגזרים נעשית באמצעות התפלת מי ים ובהסבת הצריכה החקלאית למי קולחים, תוך שחרור הניצול של המים השפירים טבעיים.
כיום, באמצעות חמשת מתקני ההתפלה, מיוצרים כ- 600 מלמ“ק בשנה. כמות זו צפויה לגדול עם תחילת פעולתו של מתקן ההתפלה שורק 2 שיוסיף 200 מלמ“ק. בשנת 2030 התכנון הוא להתפיל כ-1.1 מיליארד מ“ק לשנה, ובשנת 2050 נגיע לכ- 1.8 מיליארד מ“ק בשנה. מעבר לכך, יש להתאים את מערכות ההולכה – המערכת הארצית והמערכות האזוריות – לקליטת המים המותפלים באזורים חדשים. משק המים משקיע כ- 1.5 מיליארד שקלים בפיתוח המערכות האזוריות והמערכת הארצית (באמצעות חברת מקורות) וסכום נוסף של כ-1.4 מיליארד שקלים מושקע בתוך המרחב העירוני, מדי שנה.
בתחום הטיפול בשפכים, שהוא האתגר הגדול הניצב לפתחנו, רשות המים סיימה לאחרונה הכנת תוכנית ארוכת טווח לטיפול בשפכים, המאפשרת לה להתמודד עם אתגרי הפיתוח, בניית מט“שים והעלאת איכות הטיפול בביוב. היקף הפיתוח במהלך 15 השנים הבאות, מוערך בכ- 15 מיליארד שקלים. במקביל, הכינה רשות המים תוכנית אסטרטגית לפיתוח משק הקולחים בהיקף השקעות של 5 מיליארד שקלים לצורך שימוש לחקלאות, מניעת בזבוז משאב זה ושמירה על הסביבה.
ההשקעות הנדרשות הינן עצומות, אך מחובתנו לוודא אספקת מים סדירה ובאיכות גבוהה לכלל אזרחי המדינה, לצד טיפול איכותי בכמויות ההולכות וגדלות של ביוב, עקב גידול האוכלוסייה״.


צילום: איתי דודי, רשות המים

״רשות המים הכינה תוכנית ארצית ארוכת טווח להשבת קולחים לחקלאות בעלות של 5 מיליארד שקלים. בהיעדר תקציבי מדינה לא תהייה אפשרות לפתח את התשתיות הנדרשות לחקלאות״

מהי תגובתך לדו״ח החמור של מבקר המדינה בתחום הביוב, המצביע על מחסור בתשתיות, ואיכות קולחים שאינה עומדת בתקנות הנדרשות. ואם לא די בכך, קיצוץ תקציבי לרשות המים?
״ישראל מובילה בעולם בשימוש בקולחים כמקור מים להשקיה חקלאית, ובכך מממשת את החזון של הפיכת מטרד למשאב ומאפשרת לקיים ענף חקלאות גם באזור בו קיימת מצוקת מים. הגידול באוכלוסייה בישראל מביא לגדול מתמיד בכמות השפכים והקולחים, ולכן נדרש פיתוח תשתיות נוספות להעברת הקולחים מריכוזי האוכלוסייה לאזורי השימוש החקלאיים, ואיגום הקולחים הנוצרים בחורף, אז צריכת המים לחקלאות נמוכה יותר, לצורך ההשקיה בקיץ. רשות המים הכינה תוכנית ארצית, ארוכת טווח, להשבת קולחים לחקלאות, בעלות של 5 מיליארד ₪ לכ-15 שנה. בעבר, תקציב המדינה תמך בפיתוח תשתיות אלו בהיקף של מאות מיליוני ש“ח בכל שנה, אך התקציב קוצץ בשנת, 2024 עד כדי הפסקתו. בהעדר תקציבי מדינה, לא תהיה אפשרות לספקי הקולחים לפתח את התשתיות הנדרשות לחקלאות. בנוסף לפגיעה בחקלאות, בגלל העדר תשתיות מתאימות יהיו מצבים של שחרור קולחים לטבע, עם מחיר סביבתי ואקולוגי. אנו מקווים ופועלים לכך, שתקציבים אלו יחודשו, יסייעו להגדיל השקעות במשק ולפתח את ענף החקלאות״.

מקורות המים הטבעיים הולכים ומדלדלים, האם מתקני ההתפלה מספקים ויספקו את צריכת המים למגזרים השונים או שמא, אנחנו צפויים להגיע למצב של מחסור במים – אם לא יקומו מתקני התפלה חדשים?
״מערך מתקני ההתפלה מאפשר אמינות אספקת מים לכלל התושבים. בהקשר זה חשוב להזכיר את המובל ההפוך שדרכו נוכל לספק מים לכנרת בשנות בצורת (בעיקר מי התפלה) ובכך לשמור על הכנרת כאוגר אסטרטגי.
ללא התפלה – מאגרי מי התהום עלולים להידלדל, איכותם תרד, שפיעות המים בנחלים יפסקו ולא תהיה אפשרות לספק מים לכלל השימושים. המחסור במים הוא אזורי ואף עולמי. מדינות רבות בעולם, אשר היו רגילות לשפע מים, חוות בצורות משמעותיות, המקשות על אספקת מים לכלל הצרכים. מדינת ישראל יכולה למנף את הידע שנצבר במשק המים בעשרות השנים האחרונות, ולסייע למדינות שונות להתמודד עם השפעות שינויי האקלים על ניהול משק המים. בימים כתיקונם, עשרות משלחות מכל העולם מגיעות לרשות המים במטרה ללמוד מהניסיון שנצבר כאן. כך לדוגמא, בשנת, 2023 עד פרוץ המלחמה, פגשנו למעלה מ- 20 משלחות מרחבי העולם. זאת, נוסף על מפגשים מקצועיים, בינלאומיים, בהשתתפות מומחי רשות המים״.

משק המים הינו צרכן אנרגיה משמעותי. האם אנו צפויים לעלייה במחירי המים או שניתן לשמר מחיר נמוך – גם לשנים הקרובות – באמצעות תכנון נכון?

פרסום

תעריף המים הוא ביטוי משוכלל לחישוב כלל העלויות במשק המים והביוב, ובנוי ממרכיבים רבים, כגון היקף ההשקעות בפיתוח מערכות ההפקה, הגדלת האמינות באספקת המים, רכישת מי ים מותפלים,
כמויות מים נצרכות, מתקני טיפול בשפכים ועוד.
אנו פועלים כל העת לבחון ולתכלל מסגרת רגולטורית מתמרצת על מנת לנצל את עלויות המשק באופן אופטימלי, כך שתעריף המים ינוהל באופן יציב ומפוקח. תפקיד רשות המים לשמור על האיזון העדין בין ההשקעות הנדרשות במשק להבטחת תפקודו כמשק בר קיימא העונה על הצרכים ההולכים וגדלים של תושבי המדינה, לבין קביעת תעריפים ברמה הנדרשת בלבד על מנת להבטיח אספקה סדירה של מוצר צריכה בסיסי זה ופיתוח הארץ.
אין ספק, כי משק המים הישראלי הוא מקור לגאווה ומגדלור למדינות רבות בעולם.
עם זאת, אנו לא נחים על זרי הדפנה ולו לרגע. המשימות והאתגרים רבים – בראשם ניהול ותכנון משק מים ואבטחת אספקת מים גם לדורות הבאים, שמירה על מקורות מים טבעיים והשבת מים לטבע, שיפור ושדרוג תשתיות המים והביוב, טיפול בביוב לאיכות ראויה להשקיה חקלאית והיערכות להשפעות שינויי אקלים. |