מים נט פורטל מקצועי למים.
לקראת תום זיכיון ים המלח: שני צוותי עבודה בין-משרדיים מעצבים מחדש את הרגולציה הכלכלית והסביבתית על מפעלי ים המלח, תוך חיזוק האינטרס הציבורי
שני צוותים ממשלתיים בין משרדיים, שעסקו בהיבטים הכלכליים והסביבתיים של הזיכיון העתידי, פרסמו היום (ב') להערות הציבור דוח משותף מקיף העוסק בהיערכות הממשלה לתום תקופת זיכיון ים המלח בשנת 2030 והקצאת הזיכיון העתידי. הדוח מתמקד בהמלצות כלכליות וסביבתיות לשם קביעת התנאים לזיכיון העתידי להפקת משאבים מים המלח, תוך שמירה על האינטרסים של הציבור והגנת הסביבה הייחודית של אזור זה.
הצוותים פעלו בהובלת סגן בכיר לחשב הכללי, מר אורי שאשא. עבודת הצוות הכלכלי נעשתה יחד עם רשות המסים, בהובלת גב' מירי סביון, המשנה למנהל רשות המסים. עבודת הצוות הסביבתי נעשתה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, בהובלת ד"ר אוהד קרני, ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד. בעבודת הצוותים השתתפו גם משרד האנרגיה, רשות המים, אגף התקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר, משרד הכלכלה, רשויות מקומיות ועוד.
זיכיון ים המלח, שהוענק לראשונה בשנת 1961, מאפשר להפיק מחצבים חיוניים כמו אשלג, ברום ומגנזיום. מחצבים אלו מהווים חלק משמעותי מכלכלת מדינת ישראל ומייצוא התעשייה הישראלית. בנוסף, ים המלח הוא הנקודה הגלויה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ המנקזת לתוכה מקורות מים שונים לכדי אגם מים מלוחים, אשר סביבו בית גידול מיוחד לבעלי חיים וצמחיה, ולו חשיבות היסטורית וגיאולוגית. ככזה, ים המלח מהווה מוקד משיכה תיירותי ואתר עשיר בערכי סביבה ומורשת, בעל חשיבות בינלאומית.
לאור חשיבות האזור מבחינה כלכלית, תיירותית והיסטורית, הדוח שם דגש רב על יצירת איזון בין המשך הפקת מחצבים חיוניים, המהווים נדבך חשוב בכלכלת ישראל, לבין הצורך בשמירה על הסביבה המיוחדת של ים המלח. המלצות הדוח מכוונות לפתח מודל רגולטורי שישלב בין האינטרסים הכלכליים והסביבתיים, ויבטיח ניצול בר-קיימא של משאבי ים המלח תוך הגנה על האזור למען הדורות הבאים.
המלצות סביבתיות מרכזיות:
1. צמצום שטח הזיכיון: הדוח ממליץ לצמצם באופן ניכר את שטח הזיכיון הנוכחי, כך שיכלול רק את האזורים ההכרחיים לפעילות התעשייתית. מטרת ההמלצה היא לשחרר שטחים יקרי ערך מבחינה תיירותית, חקלאית וסביבתית, ולהבטיח שמירה על ערכי הטבע הייחודיים באזור, ביניהם שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים ושטחים בעלי ערך אקולוגי ונופי.
2. החלת דיני סביבה ותכנון על הזכיין העתידי: בחוק הזיכיון אשר נחקק בשנת 1961 נקבעו הסדרים פרטניים שונים אשר לא תמיד תאמו לדינים הכלליים בהיבטי הגנת הסביבה. כתוצאה מכך, לאורך השנים, הייתה אי בהירות בנוגע לרגולציה על פעילות הזיכיון בים המלח, בין השאר בהיבטי סביבה. הצוות ממליץ כי פעילות הפקת המשאבים מים המלח ועיבודם תוסדר ככל פעילות תעשייתית דומה אחרת, ועל זיכיון ההפקה העתידי להבטיח כי תהיה כפופה לכלל הדינים, ובהם דיני התכנון והבנייה ודיני הסביבה.
3. שיקום המפגעים הסביבתיים: בהתאם לעקרון "המזהם משלם", יחויב הזכיין הנוכחי לשקם את המפגעים הסביבתיים שנוצרו במהלך פעילותו. מנגנוני בקרה ופיקוח יופעלו כדי להבטיח כי הזכיין העתידי יישא באחריות מלאה לשמירה על הסביבה, תוך שיקום מתמשך של מפגעים קיימים ומניעת יצירתם בעתיד.
4. קביעת היטל על שאיבת מי ים המלח: כיום, השימוש במי ים המלח אינו כרוך בתשלום ישיר. הדוח מציע לקבוע תשלום על שאיבת מי ים המלח, זאת במטרה לבטא את העלויות הסביבתיות הכרוכות בשימוש במים, וכן כדי לתמרץ את הזכיין העתידי להתייעל באופן שבו הוא משתמש במי ים המלח.
5. יישום הסכם קציר המלח ושמירה על גובה המפלס באגן הדרומי ותחזוקת תשתיות: מפלס המים באגן הדרומי של ים המלח הוא קריטי לפעילות התיירות באזור. הדוח ממליץ על המשך תחזוקה של בריכות האידוי המשמשות להפקת המחצבים ויישום של קציר המלח, תוך פינוי המלח הקצור לאגן הצפוני, לטובת שמירה על גובה מפלס מים יציב, על מנת למנוע פגיעה בערכי טבע ובפעילות התיירותית ובבתי המלון הסמוכים לאגן הדרומי.
6. שקיפות ובקרה על פעילות הזכיין: הדוח ממליץ להטיל על הזכיין העתידי חובת דיווח תקופתית על פעילויותיו והשפעותיהן הסביבתיות, ובפרט לשימוש במי ים המלח, מצב התשתיות, כריית מחצבים, וטיפול במפגעים סביבתיים. דיווחים אלו יהיו פתוחים לציבור, כחלק ממנגנון פיקוח שיבטיח שקיפות מלאה ויכולת מעקב על הפעילות התעשייתית והשפעותיה הסביבתיות.
המלצות כלכליות מרכזיות:
1. הגדלת חלקה של המדינה ברווחים: הצוות ממליץ בדוח להעלות את חלקה של המדינה מהרווחים התפעוליים של הזכיין מ-33%-35% כיום, ל-50% בממוצע רב שנתי. הדבר יושג באמצעות העלאת שיעור התמלוגים, עדכון מנגנון היטל רווחי יתר, והחלת מודלים נוספים שיבטיחו שהציבור יפיק את מירב הערך הכלכלי מהפקת המחצבים מים המלח, שהם משאבי טבע לאומיים.
2. הקמת חברה ייעודית חדשה: הצוות ממליץ בדוח להקים חברה ייעודית חדשה (SPC), שתפעל אך ורק בתחום הפקת המשאבים מים המלח. חברה זו תמוסה בנפרד, באופן שיפשט את הליכי הגבייה ויאפשר למדינה לפקח בצורה טובה יותר על הרווחיות כתוצאה מהפקת המשאבים, להקטין את הסיכון לתכנוני מס, ולהבטיח שמרבית הרווחים יישארו בישראל.
פרסום
3. עדכון משטר התשלומים ומיסוי על הזכיין העתידי: הצוות ממליץ בדוח לשמר את המודל הנוכחי של שלושה זרמי הכנסה למדינה: תמלוגים, מס חברות, והיטל רווחי יתר, שנקבע בעקבות המלצות ועדת ששינסקי 2. עם זאת, מוצעים שיפורים במודל הקיים, בהם מבנה מיסויי דיפרנציאלי של התמלוגים כך שישקף בצורה טובה יותר את היקף הפעילות וההכנסות. כן, מוצע להרחיב את ההגדרה של "משאבי טבע" שעל הפקתם ומכירתם חל חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, כך שתכלול מחצבים נוספים שמופקים מים המלח.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "לפעילות הפקת המינרלים והמחצבים בים המלח תועלות משקיות ישירות ועקיפות משמעותיות מאוד. הדוח שפורסם היום מעצב מחדש את כללי הרגולציה הכלכלית והסביבתית במטרה להגדיל את נתח הציבור בפעילות הפקת משאבי הטבע, לצד שמירה על ים המלח כאתר ייחודי בעל חשיבות תיירותית וסביבתית בינלאומית. אני מודה לחשב הכללי ולכל השותפים על העבודה המקצועית בגיבוש הדוח, תוך שמירה על האינטרסים של הציבור והגנת הסביבה הייחודית של אזור זה למען הדורות הבאים".
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "ים המלח הוא נכס טבע ומורשת שחובה להגן עליו ולהנגישו לציבור הרחב. עלינו להבטיח כי כלל המפגעים הסביבתיים שנוצרו בתקופת הזיכיון הנוכחי ישוקמו ויטופלו כנדרש. במבט צופה עתיד – על הזיכיון הבא לספק הגנה מקיפה לערכי הטבע שבאזור תוך ביטול כל ההחרגות מדיני הסביבה והתכנון שנקבעו בזיכיון הקודם, תוך קביעת מנגנונים להבטחת שיקום מפגעים והגברת השקיפות לציבור. בנוסף יש לצמצם את שטח הזיכיון על מנת לאפשר נגישות לציבור לערכי הטבע הייחודיים במרחב כגון הר סדום, מלחת סדום, מפרץ צאלים ומיצרי לינץ. אני מודה לחשב הכללי על העבודה המשותפת בנושא".
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "תום תקופת הזיכיון הנוכחי מהווה הזדמנות היסטורית לעיצוב מחדש של הרגולציה הממשלתית על פעילות הפקת המינרלים באזור, תוך שמירה על הערך הכלכלי למדינה והתמודדות מיטבית עם האתגרים הסביבתיים שהפעילות מייצרת. ההמלצות המפורטות בדוח מבקשות לשמר את ים המלח כמשאב טבע ייחודי בעל ערך סביבתי רב, תוך הבטחת המשך פעילות תעשייתית ברת קיימא, הגדלת הערך הכלכלית שמופק ממשאבי הטבע מים המלח והתמודדות מיטבית עם ההשלכות הסביבתיות של פעילות הפקת המשאבים בים המלח. אני מבקש להודות לצוות הבין משרדי בהובלת סגן בכיר לחשב הכללי, אורי שאשא ולשותפינו הרבים על עבודה מקצועית חשובה שתתרום באופן משמעותי לחיזוק האינטרס הציבורי".
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ: "המלצות דו"ח הביניים הן צעד חשוב לקידום חוק זיכיון ים המלח החדש, בד בבד עם שמירה על חלקה הראוי של המדינה ברווחים ממשאבי ים המלח, כפי שהיתוותה וועדת ששינסקי השניה. כחלק מחוק זיכיון ים המלח החדש ישופר משטר המס אשר כולל את מס החברות והיטל רווחי יתר שניגבים ע"י רשות המסים והתמלוגים שניגבים ע"י החשכ"ל. אני רוצה להביע את הערכתי הרבה לכלל חברי הצוות ובפרט לחברי הצוות המקצועי מרשות המסים, אשר בנוסף לעבודתם השוטפת במטה הרשות ובמשרדי השומה, תרמו מהידע והניסיון המקצועי שלהם לגיבוש ההמלצות".
ד"ר אוהד קרני, מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה: "זיכיון ים המלח מטבעו הוא בעל השפעה סביבתית עצומה. פרסום המידע בדוח נועד לאפשר לציבור להתייחס מבעוד מועד להיבטים השונים הנוגעים לסיום זיכיון ים המלח ולתקופת הזיכיון הבאה. אני מעודד את הציבור להגיש התייחסותו לדוח, שכן עבודה זו תהווה בסיס לתיקון מקצה לקצה של חוק הזיכיון המיושן ולהכנת שטר הזיכיון העתידי, ויש חשיבות גדולה בהכללת הנושאים הסביבתיים כנושאים משמעותיים".
