השערוריות שסובבות את משחקי החורף האולימפיים בבייג'ינג לא נפסקות: השתקת מדענים שמזהירים על פגיעה סביבתית, ציור מחדש של גבולות אזורים מוגנים, וגולת הכותרת – יצור כמויות אדירות של שלג מלאכותי עבור התחרויות.
לאחרונה הודיעו ארצות הברית, בריטניה וקנדה שהנציגים הדיפלומטיים שלהם לא צפויים להגיע למשחקי אולימפיאדת החורף שתיערך השנה בבייג'ינג, בירת סין. לא רק הם לא יגיעו לסין. גם השלג עצמו, שנוכחותו היא הכרחית באירוע שכזה, כמעט וייעדר לגמרי מהתחרויות. מארגני המשחקים צריכים, אפוא, לייצר כמויות עצומות של שלג מלאכותי עבור התחרויות, פעולה שגוזלת הרבה אנרגיה ומשאבים. לכך יש להוסיף גם העלמה שיטתית מהאינטרנט של טענות של מדענים על פגיעה בצמחים נדירים בעקבות המשחקים ושרטוט מחדש של גבולותיהן של שמורות טבע – כל זה גורם לכך שהמחיר הסביבתי של בייג'ינג 2022 צפוי להיות גבוה במיוחד.
בחודשים ינואר-מרץ 2021 ירדו במרכז הסקי האלפיני הלאומי שביאנצ'ינג (Yanqing) שמצפון-מערב לבייג'ינג, שבו צפויות להיערך תחרויות הסקי האלפיני, רק שני סנטימטרים של שלג. מדובר בכמות זעירה: לשם השוואה, באירוע השלג שפקד את ירושלים בפברואר 2021 נערמו 15-5 סנטימטרים של שלג (גם אם רק ללילה אחד). כמות השלג המינימלית שדרושה לתפעולם של אתרי סקי אלפיני עומדת על כ-50 סנטימטר, בעדיפות לכפול מכך.
אזהרות בנושא המחסור בשלג באתרים שבהם משחקי החורף האולימפיים צפויים להיערך נשמעו גם הרבה לפני החורף האחרון. למעשה, כבר ביוני 2015, בדו"ח של הוועד האולימפי הבינלאומי כחלק מתהליכי בחירת העיר שתארח את המשחקים, פורסמה אזהרה שביאנצ'ינג וכן בז'אנגג'יאקו (Zhangjiakou), שבה ייערכו תחרויות אולימפיות נוספות ששלג הוא הכרחי לקיומן, יורדת רק "כמות מינימלית של שלג מדי שנה", ושהמשחקים "יתבססו לחלוטין על שלג מלאכותי" – אך למרות שהמידע היה קיים, בייג'ינג נבחרה בכל זאת לארח את המשחקים. מי שהתחרתה בבייג'ינג על אירוח האולימפיאדה, אגב, הייתה אלמטי (Almaty), העיר הגדולה ביותר בקזחסטן – שבה ההרים עמוסי שלג טבעי רב, מהסוג שנוצר בעננים.
200 תותחי שלג
כדי לייצר את כמויות השלג המלאכותי האדירות שיידרשו עבור קיום המשחקים, יהיה צורך בכ-200 תותחי שלג, שאליהם יוזרמו מים מרחוק על ידי רשת מסועפת של תעלות ושל צינורות. כמות המים הדרושה צפויה להיות אדירה, ולעמוד על כ-185 אלף קוב – יותר מכמות המים שב-74 בריכות שחייה אולימפיות. זאת על אף שבדומה לישראל, בייג'ינג סובלת ממחסור במים. מעבר לכך, ייצור השלג המלאכותי צפוי לצרוך גם כמות אדירה של אנרגיה, ועלול לפגוע בבריאותה של האדמה ולגרום לסחיפת קרקעות.
כאמור, המחיר של ייצור השלג המלאכותי הרב הוא לא הנזק הסביבתי היחיד שצפוי להיגרם בעקבות משחקי בייג'ינג. על פי טענות שהשמיעו ביולוגים סינים ברשת החברתית הסינית הפופולרית Weibo ושזכו לתפוצה רחבה, תחרויות הסקי האלפיני ביאנצ'ינג ייערכו באזור רגיש ומוגן שהוא חלק משמורת הטבע הלאומית סונגשאן (Songshan) – זאת בניגוד למה שנכתב בדו"ח של הוועד האולימפי הבינלאומי, שלפיו הן ייערכו בסמוך לשמורה. לדברי הביולוגים, באזורים אלה מצויים מינים רבים של צמחים וציפורים שנמצאים בסיכון ושצפויים להיפגע כתוצאה מהתחרויות, בהם שלושה מינים של סחלבים נדירים.
גולשים דווקא אוהבים מלאכותיבמפתיע או שלא, לא חלף זמן רב לפני שהפוסטים שכתבו הביולוגים נעלמו בפתאומיות מהרשת החברתית. במקביל, סגן ראש עיריית יאנצ'ינג הודיע שגבולותיה של שמורת הטבע המדוברת ישונו – וראו זה פלא, האזור שבו התחרויות ייערכו נמצא מחוץ לגבולותיה החדשים.
יש לציין שעל אף מגרעותיו הסביבתיות הבולטות, לשלג מלאכותי יש יתרון אחד – הוא חביב על הספורטאים המתחרים. "בשלג מלאכותי הפתיתים גדולים יותר, מה שכולא יותר אוויר ביניהם והופך את השלג לרך יותר", אומר יניב אשכנזי, ראש המשלחת הישראלית למשחקי החורף. "כשמדובר בשלג מלאכותי, יש סיכוי טוב יותר שהמשטח יהיה קשה או אפילו מכוסה בקרח, מה שמקל על מתחרים עם מספרי חולצה גבוהים יותר – שמדורגים נמוך יותר ושמגיעים לשלג בשלב מאוחר יותר של התחרות, כשהשלג כבר מתחיל להיפגם – להשיג תוצאות טובות יותר, מכיוון שנוצרים על המסלול הרבה פחות חריצים".
המשלחת הישראלית לשלג המלאכותי ולקרח במשחקי בייג'ינג צפויה לכלול 12-7 ספורטאים: מחליק בודד וזוג ספורטיבי בענף ההחלקה האומנותית, מחליק מהיר על מסלול קצר, שלושה גולשי סקי (שני גברים ואישה), וייתכן שגם גולש מזחלות וכן קבוצת בובסלייד שתמנה 4 אנשים.
אולם, גם אם הספורטאים אוהבים שלג מלאכותי, איך ייתכן שעיר ללא שלג נבחרת לאירוח אולימפיאדת החורף? האם המשחקים יכולים להתקיים בכל מקום שהוא (אפשר לדמיין גם תחרויות סקי במדבריות הנגב ומסלול סנובורד בשמש הקופחת של אילת)? העיר שבה המשחקים ייערכו נבחרת באמצעות מכרז, שבו נלקחים בחשבון שיקולים שונים, בהם מורשת וקיימות, תוך ניסיון להפחית את ההוצאות שכרוכות באירוח.
יש לציין שלא מדובר בפעם הראשונה שעיר עם מעט שלג מארחת משחקי חורף, ומספר דוגמאות לאורך ההיסטוריה האולימפית מראות שהשלג הוא לא בהכרח פקטור להגשת מועמדות לאירוח המשחקים.
סוצ׳י שברוסיה, שבה נערכו המשחקים האולימפיים בחורף 2014, היא דוגמה מובהקת לכך. בסוצ'י, עיר חוף סוב-טרופית לחה, הופק לצורך משחקי החורף האולימפיים שלג מלאכותי בכמות שיכלה להספיק כדי לכסות 500 מגרשי כדורגל עד לגובה של 60 סנטימטר. על אף זאת, מתחרים בסוצ'י התלוננו על סכנות שנבעו מכמות קטנה מדי של שלג, ואימונים בוטלו מסיבה זו.
מעניין לציין שעד סוצ׳י 2014, העלות של אירוח משחקי קיץ הייתה משמעותית גבוהה יותר מזו של אירוח משחקי החורף – וב-2014, ייבוא השלג בכמות כה גדולה יקר משמעותית את אירוח המשחקים.
מגמה של הפחתה בכמות השלג הטבעיטרנד ההסתמכות על שלג מלאכותי המשיך גם באולימפיאדת החורף הבאה בתור, שנערכה בפיונגצ'אנג שבדרום קוריאה ב-2018, ושבה על פי ההערכות 98-90 אחוז מהשלג בכל אתר תחרויות היה מעשה ידי אדם. מעבר לכך, בשנים האחרונות בוטלו או הוזזו תחרויות בסבבי גביע העולם בספורט החורף בגלל חוסר בשלג.
לצערנו, בשנים הקרובות השימוש בשלג מלאכותי צפוי רק להתגבר, ועם החרפתו של משבר האקלים ועליית הטמפרטורה העולמית שהוא מביא איתו, באזורים קרים רבים בעולם נצפית מגמה של הפחתה בכמות השלג שיורד באופן טבעי. על פי מחקר של אוניברסיטת ווטרלו שבקנדה, ייתכן שעד 2050 כמעט חצי מ-21 הערים שאירחו את משחקי החורף לא יהיו קרות מספיק כדי לארח אותם שוב. הירידה בשלגים פוגעת הן באתרי הסקי האולימפיים והן בכאלה שהם לא אולימפיים או תחרותיים, ועל פי מחקר של ה-OECD מ-2007, תפקודם של כשני שליש מאזורי הסקי בהרי האלפים נמצא בסיכון עקב עליית הטמפרטורה העולמית. אותו מחקר כולל גם אזהרה ברורה מפיהם של החוקרים מפני הנזקים הסביבתיים שצפויים להיגרם בעקבות השימוש המתגבר בתותחי שלג באתרי הסקי שבאזורים אלה.
אז האם בעתיד החם-מדי שצפוי לנו, שלג אמיתי בן-עננים יהפוך למראה נדיר בין ערימות השלג יציר התותחים בתחרויות ספורט החורף? והאם כל אולימפיאדות החורף הבאות יהיו כרוכות במחיר סביבתי עצום? עם איך שהדברים נראים כרגע, קשה להיות אופטימיים.