מוקדם יותר השנה חזינו בנזקים הכבדים שחוללו השיטפונות בספרד. אחת הדרכים לצמצם, ואף למנוע, נזקי שיטפונות היא ניהול מי הנגר – מי הגשמים שזורמים על פני הקרקע. ניהול נכון הוא חשוב על אחת כמה וכמה לנוכח האקלים המשתנה והעלייה בתדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים. אחד הדגשים שיש לתת עליהם את הדעת כשמנהלים מי נגר הוא ההתייחסות לכל אגן ההיקוות של נחל מסוים, כלומר הבאה בחשבון של רשת ערוצי הנחל, אזורי החלחול, פשטי ההצפה, קרקעות ערכיות לחקלאות ומסדרונות אקולוגיים.
ניהול נגר אגני אינטגרטיבי (משלב) מתבסס על אגן ההיקוות ונעשה בשיתוף כלל בעלי העניין. הוא עוסק באתגר של שמירה על משאבי המים והקרקע, מניעת נזקי שיטפונות, שיקום נחלים ושמירה על המגוון הביולוגי. התפיסה נולדה ועוצבה באגף שימור קרקע וניקוז בעבודה שד"ר ג'ניה גוטמן הובילה יחד עם ערן אטינגר. התחום התפתח ופרס כנפיים לכדי מתודולוגיה תיאורטית עם שותפים בממשלה ומחוץ לה. כיום, כמעט עשור לאחר שנולד הרעיון, אנו מקדמים יישום הלכה למעשה של גישה זו כפרקטיקת עבודה רווחת במדיניות החטיבה לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון.
ברמה האסטרטגית, דוגמה פרקטית ליישום זה היא שינוי 7 לתמ"א 1 – תוכנית מתאר ארצית למיתון נזקי שיטפונות ומתן פתרונות לניהול נגר בראייה אגנית. השינוי נועד לתת מענה לניהול סיכוני שיטפונות תוך התייחסות לאגני ההיקוות, ובהתחשבות בצפי גידול האוכלוסייה, יעדי התוכנית האסטרטגית לדיור ושינויי אקלים. במסגרת התוכנית, אשר אנו נמצאים בשלביה האחרונים, אנו מאתרים שטחים לאתרי ויסות (מאגרים שבהם מי הנגר מושהים כדי לאפשר הזרמה מבוקרת), קובעים מנגנוני הגנה על המערכת ההידרולוגית של הנחלים, כמו גם פתרונות ואמצעים נוספים לניהול נגר בראייה אגנית. כל אלה נועדו למתן את תופעת השיטפונות ולספק חוסן עירוני בהיבט צמצום ההצפות בשטחים המבונים.
דוגמה נוספת ליישום גישה זו היא התוכנית לניהול סיכוני שיטפונות שמנחה את רשויות הניקוז ביצירת תוכנית שמגשרת בין השפה התכנונית לבין שפת ההידרולוגיה והניקוז. עוד היא מהווה כלי יישומי ומבוסס מידע לניהול סיכוני הצפות ושיטפונות. תוכנית זו כוללת: גיבוש תמונת מצב עתידית של הפיתוח בתחום אגן ההיקוות; גיבוש בסיס מידע על אודות סיכוני הצפות בתחום פשטי הצפה באגן הניקוז; בניית תוכנית מענה אגנית המורכבת ממגוון פתרונות להימנעות מיצירת הנזקים ולצמצום הנזקים תוך שימוש בכלים תכנוניים וכלכליים.
התוכנית מדגישה את הצורך הדחוף בחיזוק הממשק בין רשויות הניקוז והנחלים – המכירות היטב את השטח שהן אמונות עליו – לבין מוסדות התכנון והפיתוח ברמה האזורית והלאומית. מעבר ליישום האסטרטגי שאנו מובילים כיום, גם תמיכות החטיבה עברו שינוי והתאמה לגישה זו, ואנו מקדמים מדי שנה פרויקטים לניהול נגר בהיקף של כ-300 מיליון ש"ח, ושואפים להטמיע פתרונות מרובי תועלות בפרויקטים המקודמים. אפשר לומר שגישת ניהול נגר אגני אינטגרטיבי בישראל הינה עובדה בשטח שמיושמת כיום ומהווה שינוי בתפיסת העבודה והפרקטיקה אותה אנו מקדמים.
מאת :ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל בכיר לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון ובוגר מחזור ב' של תוכנית ממשק.
