מים נט פורטל מקצועי למים.
מחקר חדש: האלמוגים באילת מצליחים להישמר מנזקים ואף ממשיכים להתרבות גם תחת תנאי מחייה קשים, המדמים את שינוי האקלים הצפוי לקראת סוף המאה ה-21.
סוניה אלטזיצר– זווית
פרסום
בעשורים האחרונים, שוניות אלמוגים רבות ברחבי העולם סופגות נזקים אדירים בעקבות שינוי האקלים העולמי. הפליטה המוגברת של גזי חממה גורמת לעליית הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ והתרבותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, אך משפיעה גם על הים, אשר נעשה חם וחומצי יותר. הדבר משפיע על שוניות האלמוגים, שחוות אירועי "הלבנה המונית" (Mass bleaching) קשים, כולל בשונית המחסום הגדולה והידועה שליד אוסטרליה.
אך במפרץ אילת, נראה כי המצב שונה: שוניות האלמוגים בצפון ים סוף מגלות עמידות גבוהה בפני שינוי האקלים, ונראה שהן עשויות לשרוד גם בתנאים עתידיים, קשים יותר. עובדה זו הופכת את שונית האלמוגים באילת (שהיא שונית האלמוגים הצפונית בעולם) לייחודית וחשובה אף יותר לשימור.
כעת, מחקר חדש מגלה כי האלמוגים מים סוף לא רק מותאמים לתנאים הסביבתיים המשתנים – הם גם ממשיכים להעמיד צאצאים באותו קצב ובאותה איכות, מה שעשוי להבטיח את הישרדות השונית לעוד שנים רבות, זאת בתנאי שאנו, בני האדם, לא נפריע להם ונפגע בה.
מקלט מפני הלבנה
שינוי האקלים גורם לשתי תופעות שמשפיעות על שוניות האלמוגים בעולם: התחממות הים והפיכתו לחומצי יותר. האלמוגים בים מתקיימים הודות לסימביוזה – יחסי גומלין שיתופיים בין האלמוג לאצות חד-תאיות מסוג סימביודיניום (Symbiodinium) החיות בתוכו ומעניקות לו את צבעו. אצות אלה מבצעות פוטוסינתזה, שבמהלכה מקובע פחמן ונוצרים סוכרים שחלק מתוכם מועבר לאלמוג ומסייע לו לבנות את שלדו הגירני. האצות מצדן מנצלות לצורכיהן את חומרי הפסולת שמופרשים מתאי האלמוג, וגם מקבלות הגנה מטורפים כאשר הן "מסתתרות" בתוך רקמת האלמוג בעלת התאים הצורבים.
כאשר טמפרטורת המים גבוהה במעלה או במעלה וחצי צלזיוס מעל לטמפרטורת המקסימום הממוצעת בקיץ במשך מספר שבועות ברצף, האצות עלולות להיפגע ולעזוב את רקמת האלמוג, כך שהרקמה נותרת שקופה ושלדו הלבן של האלמוג נראה דרכה, תופעה המכונה "הלבנת אלמוגים" (Coral bleaching). בעקבות עזיבת האצות, האלמוג מאבד את המקור של מרבית אספקת האנרגיה שלו, דבר שמוביל למותם של חלק גדול מהאלמוגים (בעוד שאחרים מצליחים לשרוד ולהתאושש לאחר ירידת הטמפרטורה). מותם של אלמוגים רבים באירוע הלבנה המוני מערער את המערכת האקולוגית המורכבת והמגוונת של שונית האלמוגים ועלול להוביל לפגיעה רחבת היקף במגוון הביולוגי שתלוי בה, וכולל דגים, חסרי חוליות ובעלי חיים נוספים (שוניות אלמוגים מכונות גם "יערות הגשם של הים" בשל היותן בעלות המגוון הביולוגי הגבוה ביותר בים).
במקביל לכך, ריכוזים גבוהים של פחמן דו-חמצני שנפלטים לאטמוספירה על ידי האדם מתמוססים במי הים, משנים את הכימיה שלהם וגורמים לעלייה ברמת החומציות. בניית השלד הגירני של האלמוגים תלויה בהרכב הכימי של המים, ורמות חומציות גבוהות עלולות לפגוע בתהליך זה ולדרוש השקעת אנרגיה רבה יותר מצד האלמוג, שעלולה לבוא על חשבון גדילה ורבייה.
בעשורים האחרונים תופעת ההלבנה הפכה לנפוצה ביותר. שונית המחסום הגדולה (The Great Barrier Reef) באוסטרליה סבלה מתופעת ההלבנה החמורה ביותר שידעה בשנים 2016 ו-2017, בה נפגעו לפחות כ-50 אחוז מהאלמוגים. למרות האמור, קיימים אזורים בעולם שבהם לא נצפתה הלבנת אלמוגים, כמו מפרץ אילת – הנזקים הנצפים בשוניות ברחבי העולם לא פוגעים בשוניות האלמוגים באילת גם לאחר חשיפתם לתנאי קיצון מתמשכים. חוקרים משערים כי שרידות האלמוגים במפרץ אילת טמונה בתהליכים האבולוציוניים ייחודיים שהתרחשו באזור המאפשרים לאלמוגים לשרוד גם עם עליית טמפרטורת המים.
מעמידים צאצאים גם בתנאים קשים
עמידות שוניות האלמוגים באילת לתנאי טמפרטורה וחומציות קיצוניים מהווה ממצא חשוב, אך יכולת האלמוגים לשרוד לאורך זמן תלויה הן בגמישותם הגנטית והן בהסתגלותם לבית הגידול המשתנה. כלומר, לצורך המשך התקיימותם של האלמוגים בעשורים הקרובים עליהם להמשיך ולהתרבות מבלי שצאצאיהם ייפגעו מכך.
במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Journal of Expetimental Biology, בדקו פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן וחוקרים ממעבדתו, במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת יחד עם חוקרים משוויץ ומהולנד, האם חשיפת דור ההורים של אלמוגים לטמפרטורות גבוהות וערכי חומציות גבוהים הצפויים לשרור בסוף המאה ה-21 ואף לאחר מכן, משפיעה על הצאצאים – "האפקט המתמשך" (Carryover effect).
החוקרים אספו מושבות הוריות של אלמוג מהמין שיחן שכיח (Stylophora pistillata) הנפוצים במפרץ אילת וחשפו אותם לתנאי טמפרטורה וחומציות גבוהים (pH הנמוך ב-0.4 יחידות מזה של מי הים כיום, וטמפרטורה הגבוהה ב-5 מעלות צלזיוס), שמדמים את התנאים שצפויים להתקיים באזור לקראת סוף המאה, בעת עונת הרבייה של האלמוגים.
פרסום
במחקר נבדקו פרמטרים פיזיולוגיים רבים של האלמוגים הבוגרים ושל הצאצאים, וכן נספר מספרם של הצאצאים שהצליחו להתיישב (למצוא את מקומם על מצע קשיח). "במחקר מצאנו כי לתנאי הטמפרטורה והחומציות הקיצוניים שנבדקו אין כל השפעה על צאצאי האלמוגים – לא בשלב הרבייה ולא בשלב הגידול. כלומר, שלבי הרבייה והגידול, שבהם האלמוגים רגישים יותר למצבים קיצוניים, לא מהווים 'צוואר בקבוק' להשפעת הטמפרטורה או רמות החומציות הגבוהות", אומר פיין.
המשך קיומה של שונית האלמוגים באילת המהווה בית גידול ליצורים ימיים רבים גם בעתיד הרחוק קריטית לא רק בשל היותה מערכת אקולוגית מגוונת ומרהיבה ביופיה ומשאב תיירותי התורם רבות לפרנסת תושבי האזור, אלא כיוון שעל פי ממצאי המחקר הנוכחי ומחקרים נוספים מהשנים האחרונות, השונית שלנו מהווה נכס עולמי ייחודי בשל היותה "מקלט" אפשרי לאלמוגים מפני השפעות שינוי האקלים שיפגעו קשות בשוניות אחרות בעולם.
אף שנראה כי האלמוגים במפרץ אילת עמידים יותר בפני השפעות שינוי האקלים מאשר במקומות אחרים בעולם, שרידותם תלויה עד מאוד בפעילות האדם. "השלמנו את סימולציית הניסוי לתנאים החזויים בעתיד וגם לתנאים הרבה יותר קיצוניים. נראה שקיים סיכוי להישרדות האלמוגים בעשורים הקרובים, בהנחה ונשכיל למנוע הפרעות חיצוניות", מוסיף פיין. "לאורך ים סוף ישנה שונית ארוכה מאוד ורציפה. שונית זו הינה 'שונית חוגרת' – קרובה מאוד לחוף, ולכן מושפעת מאוד מפיתוח או זיהומים המתרחשים על החוף. חשוב למצוא פתרונות על מנת לאפשר את שרידות האלמוגים בשונית". זיהום שיפגע בשונית יכול לנבוע מביוב או נפט הנשפכים לים, מהזרמת שפכי חקלאות ימית אך גם כתוצאה מתאורה מלאכותית הגורמת לזיהום אור שפוגע בשעון הביולוגי ומשבש את הרבייה של האלמוגים.
במאמר שפורסם בשנה שעברה על-ידי פיין וקבוצת חוקרים מאוניברסיטאות שונות, נידונו האתגרים הניצבים בפני שימור הים האדום והמינים שבו והוצעו פתרונות מתחומים שונים, כמו: הגדלת מספר האזורים המוגנים, הגבלת מספר הצוללים בשנה בשונית הטבעית והפנייתם לאתרים אחרים (כגון שוניות מלאכותיות וספינות טבועות) תוך הגברת מודעותם לרגישות האלמוגים לפגיעה פיזית והרחפת חול ואף הטלת הגבלות ממשלתיות שונות על פיתוח בסמוך לשונית (למשל, על מתן היתרי בנייה בקרבת השונית). בעזרת העלאת מודעות, אכיפה נחושה וחינוך, ייתכן וניתן יהיה לשמור על המשך קיומו של אוצר הטבע הייחודי הזה שחי ומשגשג כאן אצלנו בים סוף.
