השרה תמר זנדברג בדיון לקראת תום תקופת הזיכיון של ICL (כי"ל): " תום הזיכיון היא הזדמנות לערוך את שטר הזיכיון ולתקנו מהיסוד על מנת להטמיע אינטרסים סביבתיים וציבוריים הכרחיים בשטר הזיכיון הבא. ים המלח וסביבתו מהווים אזור טבע ומורשת ייחודי בקנה מידה עולמי, לצערי, ולאורך שנים רבות, מדינת ישראל לא נהגה בו כמשאב הטבע הנדיר והייחודי שהוא"
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הגיעה לדיון לקראת תום תקופת הזיכיון של ICL (כי"ל) שנערך במסגרת הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל בראשות חבר הכנסת מוסי רז. בדיון השתתפו גם יו"ר צוות הבדיקה בכנסת ה- 20 בנושא פעולות הממשלה לקראת תום תקופת הזיכיון משאבי ים המלח ולנושא קציר המלח חבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל וסגן בכיר לחשב הכללי , אורי שאשא.
במהלך הדיון אמרה השרה זנדברג: "מפלס מי הים יורד בקצב של כ-1.2 מטר בשנה והמפעלים תורמים לכ-25% מירידת המפלס שהם כ-30 סנטימטר בשנה. גם שאר גורמי ירידת המפלס הם מעשה ידי אדם, בעיקר תפיסת מקורות המים במעלה נהר הירדן, ומניעת כניסתם לים המלח.
ירידת המפלס מובילה לפגיעה סביבתית וכלכלית נרחבת להיווצרות בולענים, התחתרות נחלים, פגיעה במעיינות ובבתי גידול, נטישה של שטחי חקלאות, תשתיות תיירות וחופי רחצה ולפגיעה בתשתיות ובכביש 90".
עוד הוסיפה השרה: "אנחנו מייבשים בקצב מואץ והרסני את ים המלח, ומתעדפים בכל עת את האינטרסים הכלכליים על פני אינטרסים סביבתיים וציבוריים הכרוכים בשמירה עליו.
אנחנו נמצאים ערב תום הזיכיון. השנים חולפות במהירות – כבר בשנת 2014 המליצה ועדת ששינסקי להיערך בהקדם לתום הזיכיון. עברו 4 שנים וצוות תום הזיכיון חזר על ההמלצה בשנת 2018. מאז עברו עוד 4 שנים ואנחנו עומדים באותו מקום, כאשר הזמן משחק לרעת המדינה ומגדיל את הסיכוי שהמדינה ואזרחיה לא יקבלו תמורה ראויה למשאבי הטבע, שהם כזכור, משאב ציבורי.
לשם כך צוות תום הזיכיון המליץ לחשב הכללי, האחראי על שטר הזיכיון – עד כה לא הוקמו צוותי עבודה אלו והשעון מתקתק לאחור. אני מבקשת שתצא מכאן קריאה לקידום מהיר של הערכות המדינה לתום הזיכיון, ונימנע מקידום פרויקטים ופעילויות בשטח הזיכיון שיסכלו או יפגעו במכרז המתוכנן".
המצגת שהוצגה בוועדה –
