מסתמן הישג במאבק המדינה להגנה על הסביבה החופית: בדיון שהתקיים היום בבית המשפט העליון בערעור שהגישה הפרקליטות מטעם המשרד להגנת הסביבה, ועדת המשנה לעררים והוועדה המחוזית – המליצו השופטים לחברת חוף הכרמל להסכים לקבל את ערעור המדינה, כך שהתכנית לייבוש החוף באזור תידחה
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אני מברכת על עמדת בית המשפט העליון. בכך ניתן מעמד משמעותי לשמירה על הסביבה החופית ולהגנה על האינטרס הציבורי. לא נאפשר פגיעה בחופים ונשמור עליהם לטובת הציבור ולעתיד הדורות הבאים"
היום (א') התקיים דיון בבית המשפט העליון בערעור שהגישה פרקליטות המדינה בשם המשרד להגנת הסביבה, ועדת המשנה לעררים והוועדה המחוזית, על ההחלטה שקיבל בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בתיק של מגדלי חוף הכרמל.
כזכור, בית המשפט בחיפה קיבל את עתירת יזמי תוכנית מגדלי חוף כרמל, שתוביל לקידום תוכנית שתפגע בסביבה החופית ובחופי חיפה, בניגוד לחוות הדעת המקצועית של המשרד להגנת הסביבה.
לפי פסק הדין נשוא הערעור, התוכנית שהגישה החברת חוף הכרמל נופש ותיירות 89 בע"מ לייבוש ולהרחבת החוף בחוף הכרמל, יחד עם תסקיר ההשפעה על הסביבה שהוגש במסגרתה – יוחזרו לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז חיפה.
עו"ד אודי איתן ייצג את המדינה בערעור. מטעם המשרד להגנת הסביבה ליוו את התהליך מתכננות המחוז נורית שטורך ו-ורד דרור ומהלשכה המשפטית עו"ד נעה גשן וליאורה עפרי.
עמדת המדינה, כפי שהובעה בערעור, היא שקביעת בית המשפט שלפיה לא ניתן לדחות תסקיר ההשפעה על הסביבה, למרות פגמים מהותיים שנפלו בו, בשל מעורבות המשרד להגנת הסביבה בהליך מתן ההנחיות והבהרות ליזם – היא שגויה.
הערעור עוסק, בין היתר, בנושאים סביבתיים מהותיים הנוגעים לחשיבות השמירה על הסביבה החופית, במעמדו של תסקיר ההשפעה על הסביבה ובשיקול דעתו של המשרד להגנת הסביבה כיועץ הסביבתי למוסד התכנון. אולם כולל גם סוגיות תכנוניות עקרוניות.
מעורבות המשרד בהכנת תסקירים סביבתיים נעשית על-ידי מתן הנחיות מקצועיות למוסד התכנון בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (תסקיר השפעה על הסביבה) 2003 ובמידת הצורך הבהרת ההנחיות ליזמים, אך המשרד אינו שותף להכנת התסקיר עצמו ומסקנותיו. על כן, לא ניתן לקבל קביעה אשר מונעת מהמשרד לחוות את דעתו המקצועית בסיום הליך של הערכת השפעה על הסביבה ובוודאי שלא ניתן לקבוע כי המשרד אינו יכול להתנגד לאמור בו. על אחת כמה וכמה במקרה זה, שבו עורכי התסקיר אף פעלו בניגוד לעקרונות ולהנחיות שקבע המשרד.
עוד נטען בערעור, כי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית בחנה אף היא את התסקיר והחליטה לאמץ את האמור בחוות דעת המשרד בכל הנוגע לתסקיר שהוגש. הוועדה החליטה גם לדחות את התוכנית והתסקיר, תוך שהיא מדגישה את החשיבות של בחינת התוכנית, בהתאם לחוק השמירה על הסביבה החופית ועל כך שכל תוכנית אשר יש בה פגיעה בסביבה החופית, צריכה להישמר אך ורק למקרים חריגים וייחודיים לתועלת הציבור.
המדינה הגישה את הערעור, בין היתר, לאור החשיבות שהוא רואה בשמירה על הסביבה החופית וביישום החוק בעניין זה בהליכי התכנון, ולאור החשיבות שהיא רואה בשמירה על יכולתו של המשרד להגנת הסביבה להביע את עמדתו המקצועית והעצמאית בחוות הדעת שהוא מגיש בהליכים התכנוניים והחשיבות של הבאת הנושאים הסביבתיים בהליכים אלה לפני מוסדות התכנון.
בתום דיון ארוך שהתקיים בבית המשפט העליון היום, הביעו שופטי ההרכב את עמדתם כי בדעתם לקבל את הערעור שהוגש. ולאור זאת, המליצו לעורכי הדין של היזמים להסכים לקבלת הערעור, בכפוף לכך שתשמר להם הסכנות להגיש תכנית חדשה ובלבד שזו תעשה לתכלית ראויה וכן כי בית המשפט ימליץ לעירית חיפה ולרמי לקיים מו"מ עם היזמים לבחינת העתקת זכויות הבנייה.
רקע:
חברת חוף הכרמל נופש ותיירות 89 בע"מ היא הבעלים של מקרקעין לאורך חוף הים של חיפה. על מקרקעי החברה אושרה בשנת 1978 תוכנית, אשר אפשרה הקמת שישה מבנים בני 7-24 קומות, שניים מהמבנים הוקמו, בנוגע לארבעת המבנים הנותרים נקבע כי התנאי להוצאת היתרי הבניה הוא אישור תוכנית אשר פותרת את בעיית רוחב החוף, כך שלא יקטן מ-100 מטר בנוסף לטיילת. בעקבות זאת, החברה הגישה תוכנית לייבוש החוף.
כשלב מקדים לתוכנית, הוגש לוועדה המחוזית תסקיר השפעה על הסביבה. המשרד בחן את התסקיר ובחוות הדעת המליץ לדחות את החלופה הספציפית לייבוש החוף שהציעה החברה, כמו גם את התסקיר בכללותו, בעקבות חוסר מידע מהותי והכרחי לבחינת ההשלכות הסביבתיות וההשפעות הצפויות על החופיים הדרומיים של חיפה ועל יצירת חוף רחצה איכותי לטובת המשתמשים. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה קיבלה את חוות דעת המשרד להגנת הסביבה והחליטה לדחות את התוכנית ואת התסקיר, ועל כך הוגש ערר לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית.
על החלטת ועדת המשנה לעררים, שהקביעות העיקריות בה פורטו, הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וזה קיבל את העתירה, ביטל את החלטת מוסדות התכנון על דחיית התוכנית והתסקיר וקבע כי יש להחזיר את הדיון לוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, אשר תיתן ביחד עם המשרד להגנת הסביבה הנחיות לתיקון התסקיר. משום כך, המדינה מערערת כעת על פסק דין זה.