הכירו את "אגמא" – מרכז ידע לאגני היקוות, נגר ונחלים שהקימו המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, רשויות הניקוז ויד הנדיב; מרכז הידע החדש יאפשר למקבלי ההחלטות התמודדות מבוססת מידע עם משבר האקלים והשפעתו על תחום המים והנחלים
אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה: "אנו יוצאים לדרך עם פרויקט ראשון מסוגו לאיסוף מידע ופיתוח ידע בתחום המים והנחלים בישראל. בעזרת המרכז נחבר בין גורמי המדיניות לגורמי השטח ונביא לפיתוח תחום חשוב זה. גידול האוכלוסייה בישראל, יחד עם משבר האקלים שאנו חווים כבר כיום ונחווה ביתר שאת בעשורים הקרובים, מחייבים את כל העוסקים בנושא המים והנחלים לחשיבה חדשה ומעודכנת, ונבצע אותה גם באמצעות מרכז הידע החדש"
ערן אטינגר, סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "הקמת אגמא תהווה מסגרת לשיתופי פעולה ותהפוך את האתגר העצום של הצפות ושיטפונות להזדמנות שבה פועלים כל הגורמים יחד. הקמת אגמא הולכת יד ביד עם הקמת צוות המנכ"לים להכנת תכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות שהוקמה בהחלטת הממשלה לפני חודש, ביוזמת שר החקלאות ושגם היא תבטיח לאזרחי ישראל מסגרת טיפול ממשלתי רחבה באתגר ההצפות"
יהושוע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים: "נחלים הם עורקי חיים. הם מקיימים מערכות אקולוגית עשירות, משמשים כמסדרונות אקולוגיים באגני הניקוז ומשמשים עוגן מרכזי לאתרי נופש בחיק הטבע בישראל. יש להשקיע בנחלים כדי שנוכל לממש את ייעודם. ההשקעה חייבת להיות מבוססת על מידע וידע, ובמקרים רבים המידע מבוזר בין ארגונים רבים, חלקם שותפים באגמא. שיתוף הפעולה הממוסד בין השותפים יאפשר את הפיכת המידע לידע, ויאפשר ניהול אגני טוב יותר מזה המתבצע היום"
הילה ביניש, מנהלת אגמא: "אגמא נולדה מתוך צורך שעלה בתהליך רחב ומשמעותי של הטמעת הגישה האגנית האינטגרטיבית. כדי לקדם את הטמעת הגישה, הטיפול בנחלי ישראל, מניעת ההצפות וניהול הנגר תוך כדי תהליכי פיתוח ובינוי אינטנסיביים, דרוש ידע עדכני, דרושה מומחיות, דרוש ניסיון, דרושים שיטות וכלים שיכולים לסייע. אגמא תפעל ביחד עם הקהילה המקצועית כדי לסייע להטמיע כל אלו למען מרחב בר קיימא עבור כולנו"
איתי פרימן, מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח ויו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז: "רשויות הניקוז והנחל רואות חשיבות רבה בהקמתו של מרכז אגמא. איסוף, שימור והנגשת הידע בתחומים המגוונים בהם אנו עוסקים, יהוו עוגן מרכזי בעבודת רשויות הניקוז ונחל. זאת על רקע גידול מהיר בקצב העיור, גידול במקורות זיהום ושינויי האקלים המהווים יחד את האתגרים המרכזיים בהתמודדות עם מניעת הצפות ושימור התיפקוד המערכת האקולוגית הנחלית"_
המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, רשויות הניקוז ויד הנדיב, השיקו את "אגמא" – מרכז ידע לאגני היקוות, נגר ונחלים. המרכז מהווה פלטפורמה לאיסוף, זיהוי פערי ידע, הפצה והטמעה של ידע אינטגרטיבי ומעשי, וכן מומחיות הדרושים לניהול מיטבי של אגני ההיקוות, ניהול נגר ושיקום הנחלים בישראל.
באירוע שהתקיים ביום ה', לקחו חלק מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן; סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד ויו"ר מנהלת ההיערכות לשינוי אקלים, אלון זס"ק; הילה ביניש, מנהלת אגמא; ערן אטינגר, סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות ועוד.
נחלים ונהרות היוו מאז ומתמיד עוגן להתיישבות ופעילות אנושית. אנשים השתכנו בסמיכות לנחלים וניצלו אותם לצרכיהם. מנגד, כל פעילות סמוכה לנחל עמדה תחת איומים תמידיים של הצפות ושיטפונות. במהלך השנים בישראל, בסמוך לנחלים, פותחו והותמרו שטחים טבעיים לטובת חקלאות והתיישבות וכן הוקמו מפעלי ניקוז ויובשו ביצות – פעולות ששינו את סביבת הנחלים ללא היכר.
בשנים האחרונות קיימת הבנה כי פעולות הסדרת הנחלים האגרסיביות הביאו לתוצאה הפוכה ולא רק שהתפקוד האקולוגי בנחלים נפגע, יש קושי משמעותי בניהול נכון של אגני ההיקוות וחשיפה למתגברת לנזקים כתוצאה משטיפונות והצפות.
נחלים ומוקדי מים בישראל מהווים חלק בלתי נפרד מהנוף ומהמערכת האקולוגית באזורנו. מאות אלפי מטיילים מגיעים אליהם בשנה הנהנים ממשאבי הטבע. תקופת הקורונה העצימה את החשיבות של הנחלים והשטחים הפתוחים לרווחה ולחוסן הנפשי של תושבי ישראל. המוני המטיילים בטבע, ובפרט בנחלים, עלו באופן משמעותי בתקופה זו והם מחדדים את חשיבות השמירה על הקיים ושיקום מה שקלקלנו בעבר.
תחומי הפעילות העיקריים של המרכז יהיו איסוף מידע והנגשתו לכלל בעלי העניין באופן מתמשך ויצירת שפה משותפת, תוך פיתוח אינטגרציה והטמעת ידע רב-תחומי מעולמות התוכן השונים. כמו-כן, הנעה של תהליכי פיתוח ידע בתחומים בהם אין גורם בעל יכולות מקצועיות וכן פיתוח כלים מעשיים עבור אנשי מקצוע.
המרכז יעסוק בגיבוש מפת דרכים לאומית לשיקום ולשימור הנחלים בישראל, בשיתוף הרגולטורים הקשורים לנחלים, הגורמים המובילים היום את הפיתוח והבינוי בישראל וגורמי מקצוע מובילים. לצורך כך, בהתאם לתוכנית העבודה של המרכז, ייערכו פרויקטים להדגמה וכן הכשרות הקמת מאגרי מידע בנושא. כמו-כן, תגובש תכנית אסטרטגית לניהול ושימור נחלים, ומתודולוגיה לניהול סיכוני שיטפונות.