הרשויות המקומיות בישראל – 2018.

בקובץ הרשויות המקומיות בישראל 2018 מוצגים נתונים ל-255 הרשויות המקומיות בישראל (77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות).

פרסום

הקובץ כולל 6 גיליונות:

• תוכן עניינים
• נתונים פיזיים ונתוני אוכלוסייה – בנושאי דמוגרפיה, חינוך, רווחה, תשתיות, בנייה ועוד
• נתוני תקציב
• סיכומים לפי מעמד מוניציפלי (חלוקה לפי עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) ונתונים כלל-ארציים
• נתוני סקר כוח אדם וסקר הוצאות משק בית בערים המונות 50,000 תושבים ויותר – תעודת הלימודים הגבוהה ביותר; תכונות כוח העבודה – משתתפים בכוח העבודה, שיעור תעסוקה, אחוז בלתי מועסקים; אחוז מועסקים מחוץ ליישוב המגורים; ואחוז משקי בית הגרים בדירה בבעלותם;
• נתוני הסקר החברתי בערים המונות 100,000 תושבים ויותר – עמדות של בני 20 ומעלה כלפי נושאים שונים

*הערות והסברים ניתן למצוא בתאים הרלוונטיים בלוחות, והסברים כלליים – מתחת ללוחות.

הנתונים מתקבלים ממשרד הפנים, מהמוסד לביטוח לאומי, מהרשות הממשלתית למים וביוב ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מאפשרים לבצע עיבודים סטטיסטיים השוואתיים בין הרשויות השונות ולחקור לעומק כל רשות.

שינויים וחידושים בקובץ

• בגיליון "נתונים פיזיים ונתוני אוכלוסייה" מדד הקומפקטיות עודכן לשנת 2018, ונוספו הנושאים האלה:
• בחירות: אחוזי הצבעה בבחירות המוניציפליות ובבחירות לכנסת ה-21 וה-22.
• דמוגרפיה: נישאים ומתגרשים
• חינוך: עובדי הוראה
• תחבורה: הרוגים בתאונות דרכים לפי מקום התאונה
• בגיליון "נתוני תקציב" נוסף השנה הכנסות לנפש בתקציב הרגיל.
• בגיליון "נתוני סקרי כוח אדם והוצאות משק בית" נוספו נתוני הכנסה והוצאה כספית לנפש.

לקובץ הרשויות המקומיות 2018-1999

נתונים נבחרים מתוך הקובץ

נתונים כספיים נבחרים של הרשויות המקומיות בשנת 2018 לעומת 2017

• עלייה של 4.3% בהכנסות התקציב הרגיל (לעומת 7.5% בשנת 2017) ושל 4.7% בהוצאות התקציב הרגיל (לעומת 7.7% בשנת 2017). ההאטה בעלייה בהכנסות נובעת הן מהאטה בהשתתפות הממשלה הן מהאטה בהכנסות העצמיות.
• ההכנסות מהשתתפות הממשלה הסתכמו ב-27.9 מיליארד ש"ח, גידול ריאלי של 8.0% לעומת גידול ריאלי של 10.7% בשנת 2017.
• ההכנסות העצמיות^[1] הסתכמו ב-39.7 מיליארד ש"ח, גידול ריאלי של 3.0% לעומת גידול ריאלי של 5.8% בשנת 2017.
  יחד עם זאת, ב-91 מהרשויות חלה ירידה בהכנסות העצמיות, לעומת 52 רשויות בשנת 2017.
  שיעור ההכנסות העצמיות מההכנסות בתקציב הרגיל היה 58.5%, פחות מבשנת 2017 (59.4%).

הארנונה הכללית^[2] שנגבתה הייתה 64.4% מסך ההכנסות העצמיות בתקציב הרגיל, בדומה לשנת 2017 (64.5%). ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש בשנת 2018 הייתה 2,868 ש"ח, עלייה ריאלית של 4.7% לעומת שנת 2017. מבין העיריות, גבייה גבוהה של ארנונה לנפש נרשמה ברשויות שבהן קיימת פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית וברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה (תל אביב-יפו – 7,058 ש"ח, הרצלייה – 5,670 ש"ח).

יחס הגבייה מכלל החיובים למגורים^[3] בשנת 2018 היה 75.0%, בדומה לשנת 2017 (75.0%).
יחס גבייה השנה מחיוב השנה למגורים (ללא חיובים משנים קודמות, פטורים והנחות) בשנת 2018 היה 69.8%, פחות מבשנת 2017 (70.3%).

שיעור הארנונה לא למגורים עמד על 55.4% מסך הארנונה הכללית, בדומה ל-55.7% בשנת 2017.

• הגירעון השוטף^[4] בתקציב הרגיל הסתכם בכ-380 מיליון ש"ח, לעומת גירעון בסך של כ-94 מיליון ש"ח בשנת 2017. ב-147 רשויות מקומיות נרשם עודף תקציבי, ואילו ב-108 רשויות מקומיות נרשם גירעון תקציבי (לעומת 83 רשויות בשנת 2017 ו-69 רשויות בשנת 2016 שבהן נרשם גירעון תקציבי).
• הגירעון המצטבר⁵ בתקציב הרגיל הסתכם בכ-3,711 מיליון ש"ח, לעומת 3,395 מיליון ש"ח בשנת 2017, עלייה של 8.4%.
• עלייה של 2.1% בהכנסות התקציב הבלתי רגיל ושל 17.1% בהוצאות התקציב הבלתי רגיל. העלייה בהוצאות נובעת בעיקר מעלייה של 22.1% בעבודות פיתוח.
• עומס המלוות לפירעון בסוף השנה ירד בכ-133 מיליון ש"ח לעומת שנת 2017, ירידה בשיעור של 1.7%.

נתונים פיזיים נבחרים של הרשויות המקומיות

• בסוף שנת 2018 מנתה האוכלוסייה בישראל 8,967,605 תושבים, 74.7% מהם התגוררו בתחומי העיריות. צפיפות האוכלוסייה עמדה על 394.6 לקמ"ר.
• הגירה פנימית: מאזן ההגירה הפנימית הגבוה ביותר היה בראש העין (4,708), חריש (3,787), באר יעקב (2,595) ועפולה (1,495). המאזן הנמוך ביותר היה בירושלים, 6,048-, בדומה לשנה הקודמת. רוב הנכנסים לירושלים הגיעו מבני ברק – 925 ומבית שמש – 668, ורוב היוצאים ממנה עברו לתל אביב-יפו – 1,636 ולבית שמש – 1,509. אחרי ירושלים במאזן הגירה שלילי נרשמו בני ברק (3,111-), אשדוד (2,826-) ובת ים (2,169-). בתל אביב-יפו מאזן ההגירה הפנימית היה חיובי – 582. רוב הנכנסים הגיעו מירושלים ומרמת גן – 1,623. רוב היוצאים עברו לרמת גן – 2,548, לחולון – 1,344 ולגבעתיים – 1,317.
• נישאים ומתגרשים: בשנת 2017 נישאו 50,029 אנשים והתגרשו 14,741. שיעור הנישאים הגבוה ביותר ל-1,000 תושבים לא נשואים בני 15 ומעלה היה בביתר עילית – 100.7, ואחריה בחריש – 91.4. שיעור המתגרשים הגבוה ביותר ל-1,000 תושבים נשואים בני 15 ומעלה היה באילת – 18.0 (מתוך הרשויות עם 20 מקרי גירושים ויותר).
• בריאות (נתונים עבור עיריות ומועצות מקומיות המונות 10,000 תושבים ויותר):
  • שיעור הפטירות הארצי המתוקנן ל-1,000 תושבים בשנים 2014-2018 היה 4.89. השיעור הנמוך ביותר היה באלקנה ובלהבים – 2.80, והשיעור הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקא – 8.51.
  • שיעור הפריון הכולל הארצי בשנת 2018 היה 3.09. השיעור הנמוך ביותר היה בקריית טבעון ובבית ג'ן – 1.83 והשיעור הגבוה ביותר היה במודיעין עילית – 7.57.
  • תוחלת החיים הארצית בשנים 2014-2018 הייתה 82.72. בערים המונות 50,000 תושבים ויותר, תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה במודיעין-מכבים-רעות – 86.3, והנמוכה ביותר ברהט – 79.4.
• עובדי הוראה: הממוצע הארצי של מספר התלמידים למורה הוא 8.7. הממוצע הגבוה ביותר נמצא באליכין – 33.4 ובלהבים – 25.4, והנמוך ביותר – במועצות האזוריות תמר (1.8), נווה מדבר (2.2) ואל-קסום (2.4).
• הרוגים בתאונות דרכים: בשנת 2018 נהרגו 316 בני אדם בתאונות דרכים, 21 מהם בתל אביב-יפו.
• אחוזי הצבעה: אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22 עלה מעט לעומת הכנסת ה-21: 69.83% לעומת 68.46%, והוא גבוה יותר מהאחוז בבחירות המוניציפליות – 59.18%. במגזר הערבי המגמה הפוכה: שיעור הצבעה בבחירות המקומיות היה גבוה יותר, ובאחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22 חלה עלייה ניכרת לעומת הבחירות הקודמות (יותר מאשר במגזר היהודי).
• נתונים מתוך סקר כוח אדם (בערים המונות 50,000 תושבים ויותר):
  • אחוז מועסקים מחוץ ליישוב המגורים:
    • 9% מהמועסקים עובדים מחוץ ליישוב מגוריהם.
    • האחוז הגבוה ביותר היה בגבעתיים – 81.8%, והאחוז הנמוך ביותר היה באילת – 6.4% בלבד.
  • בעלות על דירה: האחוז הארצי של משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם היה 67.2%. האחוז הנמוך ביותר היה בתל אביב-יפו – 41.9%, והאחוז הגבוה ביותר היה ברהט – 95.6%.
• נתונים מתוך סקר הוצאות משק בית (בערים המונות 50,000 תושבים ויותר):
  • הממוצע הארצי של הכנסה כספית נטו לנפש ב-2018 היה 5,266 ש"ח ושל הוצאה כספית לנפש – 4,062 ש"ח. הערכים הגבוהים ביותר בערים היהודיות נמצאו בתל אביב-יפו: 9,009 ש"ח ו-7,200 ש"ח, בהתאמה, והנמוכים ביותר – במודיעין עילית: 1,523 ש"ח ו-1,438 ש"ח, בהתאמה.

[1] הכנסות עצמיות – הכנסות שהרשויות עצמן גובות מפרטים וממוסדות כגון ארנונה כללית, אגרות, היטלים ועוד.

פרסום

 [2]הארנונה הכללית נכללת בהכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות, ונגבית עבור שימוש בנכסים כגון: מגורים, עסקים, תעשייה ומלאכה, חקלאות וכו'. הנתון מתייחס לגביית ארנונה.

[3] היחס בין תקבולים בפועל מהארנונה למגורים (גבייה) לבין דרישות לתשלום ארנונה למגורים (חיוב) שנצברו עד לסוף השנה, כולל חיובים בגין שנים קודמות שטרם נגבו.

[4] גירעון שוטף – הנו ההפרש בין סך כל ההכנסות (כולל מלוות) לבין סך כל ההוצאות. חלק מהגירעון השוטף (התקציבי) בכמה רשויות מקומיות מאושר על ידי משרד הפנים במסגרת מתווה רב-שנתי לאיזון התקציב הרגיל.

5 גירעון מצטבר – הוא ההפרש בין סך כל ההכנסות (כולל מלוות) לבין סך כל ההוצאות כולל גירעון של שנים קודמות.