מים נט פורטל מקצועי למים.
ועידת האקלים הישראלית – פריז – ת"א – מרקש – 10.11.16
פרסום
השר זאב אלקין: "השיח בכנס הזה חשוב לא פחות מהמשלחת הרשמית שתצא למרקש" אבל מודה כי "יעד הורדת הפליטות "פר קפיטה", כשהגידול הדמוגרפי שלנו הוא מהיר, מאפשר ירידה אבסולוטית פחות דרמטית ". "המוח הישראלי עושה דברים נפלאים אבל אני לא רואה תכנית לאומית בתחום, כמו זו שהיתה לגבי הייטק וחקלאות. יש לנו קושי למסחר את הטכנולוגיה שלנו ולהביא אותה לשוק". "צריך להסתכל על הסכם פריז לא רק כמחוייבות לישראל אלא יותר כהזדמנות בהרבה תחומים".
נאור ירושלמי: "מדינת ישראל מתעלמת מההזדמנויות הגלומות במאבק העולמי במשבר האקלים. קרן בינלאומית חדשה בשם Global Climate Fund תחלק ב-2020 טריליון דולר, שישראל יכולה ליהנות מהם. ההססנות שאנו רואים במדיניות הממשלה יכולה להשאיר את ישראל מחוץ לקרן!"
השבוע נפתחת במרקש שבמרוקו ועידת האו"ם ה- 22 לשינוי האקלים (COP 22), שתעסוק ביישום הסכמי פריז, שנחתמו בשנה שעברה ונכנסו לתוקף כעת. במקביל לצאת המשלחת הישראלית למרקש התכנסו ביום חמישי בתל-אביב, ביוזמת נאור ירושלמי, עמותת אקולנוע ובית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר נציגי הממשלה והכנסת, ארגוני החברה האזרחית והמגזר העסקי, לדיון ציבורי פתוח, ראשון בישראל, הדן בסוגית (אי) התמודדות ישראל אל מול שינויי האקלים.
השר להגנת הסביבה זאב אלקין שהשתתף בכנס ציין "השיח כאן חשוב לא פחות מהמשלחת הרשמית שתצא למרקש. ההחלטות התקציביות הרלוונטיות שקשורות לאמנה כבר אושרו, אז זה קצת חלם שהסתבכנו עם אישרור הסכם פריז. מצבנו מורכב, מצד אחד אנחנו, בכל הפרמטרים הכלכליים, מדינה מפותחת ואפילו במקום טוב באמצע ב-OECD, מצד שני בסוגיית הפליטות מצבנו היה לא טוב בנקודת הכניסה. לכן אם ינסו להפעיל עלינו סטנדרט אירופי זה יהיה לא פשוט. שמנו לעצמנו יעד שאפתני אבל – יעד הורדת פליטות "פר קפיטה", כשהגידול הדמוגרפי שלנו הוא מהיר, מאפשר לנו ירידה פחות דרמטית אבסולוטית. בתוך שנים ספורות תשאל השאלה האם אנו מסוגלים ללכת גם ליעדים מהותיים אבסולוטית".
"בכל הקשור לאדפטציה אנו מאוד רחוקים אפילו מעצם קיום החלטות ממשלה או מתהליך חשיבה רציני על מקומנו כמדינת ישראל. אבל לטכנולוגיות אין כתובת לאומית. יש פספוס גדול. ברמה פרטנית המוח הישראלי עושה דברים נפלאים, אבל אני לא רואה תכנית לאומית מחושבת כמו זו שהיתה לגבי הייטק וחקלאות. השוק העולמי העצום מתפתח ולנו יש קושי למסחר את הטכנולוגיה שלנו ולהביא אותה לשוק. אם זה יקרה נרוויח פעמיים: גם הכנסות עצומות וגם שינוי המציאות כאן".
"מבחינה מסוימת משרד הגה"ס מהווה חסם לפיתוח טכנולוגיות ישראליות חדשות. למשל כל התחום של היתרי פליטה דורש עמידה בתקנים מאוד גבוהים, מה שמעודד את התעשייה ללכת רק לפתרונות בטוחים, ולא להסתכן עם טכנולוגיות חדשות. אנו כרגע בתהליך חשיבה לגבי דרכים שונות לעודד תעשיה להשתמש בחדשנות ישראלית, גם אם זה לקחת צ'אנס בהגנת הסביבה. גם בכל הקשור בטכנולוגיות אדפטציה – למדינת ישראל יש מה להציע ומה למכור, דברים שיש להם ביקוש. בהקשר זה היה קצת פספוס בעיני בביקור רה"מ באפריקה. ההתחממות יכולה לעזור לנו ביחסינו עם אפריקה. צריך להסתכל על הסכם פריז לא רק כמחוייבות לישראל אלא יותר כהזדמנות בהרבה תחומים".
חזי ליפשיץ, סמנכ"ל משרד התשתיות האנרגיה והמים – "המדינה הכריזה על קרן ערבויות חדשה של 500 מיליון ש"ח בדומה לקרן המענקים לעסקים קטנים של משרד הכלכלה. אנו מאמינים שהיא מגלמת בתוכה תועלות של 2.5 מיליארד ש"ח. יש בממשלה שינוי ורצון להגיע ליעדים שלקחה על עצמה. הבעיה היא היעדים המאתגרים שמדינות אחרות לקחו על עצמן וחוסר הכרה בקשיים האובייקטיביים של ישראל. אנו לקחנו על עצמנו יעד ייחודי של הפחתת פליטות לנפש, בעוד שכל שאר המדינות מדברות על הפחתה אבסולוטית בפליטות".
ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת – "היעדים שמדינת ישראל בחרה הם סופר מינימליסטים, וליפשיץ מסביר מדיניות שלא ניתן להסביר. יתר על כן, בכלל לא בטוח שיש מדיניות. ממשלת ישראל בסופו של דבר תאשרר את ההסכם, כי יש ועידה ואי אפשר לבוא בידיים ריקות. אבל לא השכלנו לאשרר את זה שבועיים קודם ובכך להיכלל בין המדינות שהסכמתן נדרשה כדי שההסכם יכנס לתוקף".
פרופ' דני רבינוביץ ראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר – "הבעיה בהקשר לשינוי האקלים היא לא מה שטראמפ הבטיח לעשות אלא החשש מאי עשייה. מכחישי משבר האקלים אינם בורים ואינם מכחישי מדע, הם מגיעים ממקום הרבה יותר ציני, פוליטי ומחושב. הם הבינו את המשמעות הכלכלית מרחיקת הלכת שעשוי להיות לכל הסכם אקלים גלובאלי אפקטיבי, על האינטרסים הפיננסיים שלהם ועל חלוקת העושר בעולם. פירמות משקיעות מאות מיליונים בהכחשת האקלים בצורה מתוחכמת".
השגריר לארס פארבורג-אנדרסן ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל – " אנו קוראים לישראל לתרגם את הסכם פריז לכלי מדיניות ברי מדידה בכל התחומים. האיחוד האירופי ישמח לסייע ביישום המדיניות. קיים שת"פ אינטנסיבי בין האיחוד למשרדי הממשלה בישראל, ומומחים אירופאים מגיעים לכאן בכדי לסייע ליצר חקיקה אפקטיבית. לישראל יש יכולת לתרומה חשובה לארצות אחרות, בעיקר בתחומי האדפטציה".
פרסום
נאור ירושלמי, ממארגני הועידה – "מדינת ישראל מתעלמת מההזדמנויות הגלומות במאבק העולמי במשבר האקלים. קרן בינלאומית חדשה בשם Global Climate Fund – GCF – תחלק החל משנת 2020 יותר מטריליון דולר, שישראל יכולה ליהנות מהם. ההססנות שאנו רואים במדיניות הממשלה עלולה לגרום גם לכך שישראל לא תשלם אפילו את דמי החבר המינימליים, לא תצטרף לקרן הזאת, והסיכוי ליהנות מההשקעות האלה ייחסם בפני האקדמיה וענפי הקלינטק והאגרי-טק שלנו".
ישראל תאשרר בתוך ימים את הסכם פריז, אבל השאלה היא מה יקרה בפועל אחרי האשרור, ועד כמה זה באמת ישפיע עלינו. בעולם – גם במדינות OECD וגם בעולם השלישי – נושא האקלים הוא חלק ממדיניות לאומית שמשתלבת בחזון על כלכלה דלת פחמן ומקיימת. אצלנו, השיח הוא בירוקרטי וטכני ברובו, ומנסה לטפל במדיניות שיעדיה מוגבלים מאד ותקציבה מצומצם.
מקבלי ההחלטות לא מבינים שהשקעה בתחומים אלה היא אינטרס כלכלי של ישראל. אף מדינה לא פועלת בנושא האקלים ממניעים אלטרואיסטיים ואידיאולוגיים. כולן מונעות מצרכי השווקים והכלכלות בעולם.
עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין – "משרד האנרגיה עושה מאמצים לקדם צעדים ראויים בתקציב אפסי. אין הנהגה ומדינת ישראל מתנהלת כאילו שקפאה שד. ההסתכלות היא מתוך חובה ואילוץ, כדי שלא יוציאו אותנו מה-OECD, אז עושים.. חוק מקורות אנרגיה מחייב להכין תכנית להתייעלות אנרגטית עד 2011 מאז הממשלה פועלת תוך הפרת חוק. כנ"ל לגבי תכנית אב למשק האנרגיה שאנו מחכים לה שנים ועדיין אין לה תאריך יעד. את ההכנה של התכנית נותנים לרשות החשמל ובכך מתעלמים למשל מכל נושא קידוחי הגז והנפט ותמהיל האנרגיה".
