זיהום בחסות הקורונה

הבריאות שלנו, שנמצאת כיום בראש סדר היום בגלל משבר הקורונה, מושפעת מאוד מהסביבה שבה אנחנו חיים גם בימים רגילים – וזיהום אוויר, מים או קרקע עלול לפגוע בה בצורה משמעותית. עם זאת, כמו חברות וארגונים רבים אחרים, גם גופי האכיפה הסביבתיים נאלצים להוריד הילוך בימים אלה. לאחרונה בחר הממשל בארצות הברית לקחת את העניין צעד אחד רחוק יותר והוא מאפשר למעשה לחברות לזהם את הסביבה בחופשיות בחסות החוק. 

על פי מזכר שפירסמה הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA), אכיפתם של כל החוקים הסביבתיים מושהית במהלך תקופת הקורונה, וחברות שיפרו אותם לא יהיו צפויות לעונשים אם הן יוכלו להוכיח שההפרה נגרמה בדרך כלשהי בגלל משבר הקורונה. גם במקרים שבהם הפרת החוק עלולה לסכן את בריאות הציבור, ההנחיות נוקטות בגישה מקלה, וקובעות שה-EPA יתייעץ עם המדינה הרלוונטית בארה"ב בנושא ו"יתחשב בנסיבות" בקבלת ההחלטה האם להתערב בעניין. הנחיה זו תקפה גם רטרואקטיבית החל מה-13 במרץ, ונכון לעכשיו לא נקבע לה תאריך תפוגה.

חשיבה קצרת טווח

"המהלך הזה בא מתפיסה של הממשל שלפיה חובה להזרים עכשיו כסף לשוק בכל הצורות האפשריות – ושוויתור על הרגולציה הסביבתית היא עוד דרך להקל על החברות", אומר ד"ר אורי שרון, סמנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ומרצה למשפט ולמדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. לדבריו, מדובר בחשיבה קצרת טווח מאוד מבחינה כלכלית. "כדי להעביר כמעט כל תקנה סביבתית בארה"ב, היא חייבת לעמוד במבחני עלות-תועלת, שבהם מחשבים את כל העלויות של התקנה עבור החברה מצד אחד, ומצד שני את התועלת שתיווצר למשק כתוצאה מהירידה בתחלואה, בתמותה, בהוצאות הרפואיות וכו'. כך שכל התקנות האלה מלכתחילה הוצדקו כלכלית", הוא אומר.

צעד כלכלי אחר שבו נקט הממשל האמריקאי בראשות דונלד טראמפ בעקבות משבר הקורונה הוא הצעת חבילת סיוע לעסקים, מהלך שבו בחרה גם ממשלת ישראל. לדברי שרון, הממשל האמריקני ניצל את ההזדמנות כדי לקדם באמצעות החבילה אינטרסים שחשובים לו (למשל דרך אי-מתן תמיכה לחברות שפועלות בארה"ב אבל רשומות במקלטי מס) – ולדעתו ישראל יכולה באופן דומה להשתמש בחבילה שהיא מציעה על מנת לקדם מהלכים סביבתיים. "ניתן להכניס קריטריונים סביבתיים, חברתיים ואחרים שבמשך שנים רבות מאוד ניסו להעביר ולא הצליחו כתנאי לקבלת התמיכה. לא הגיוני שחברות שהן עברייניות סביבה ייהנו מהטבות", הוא אומר. 

סכנה לציבור האמריקאי

כצפוי, פקידים ומנהלים לשעבר ב-EPA וארגונים סביבתיים בארה"ב זועמים על החלטת הממשל. במכתב ששיגרה ל-EPA סינתיה ג'יילס, ראש האכיפה בסוכנות בתקופת אובמה, נכתב שוויתור חסר תקדים שכזה של ה-EPA על סמכויות היסוד שלו מסכן את הציבור האמריקני. במכתב גם מובע חשש שהעלייה האפשרית בזיהום האוויר תחמיר את מהלכה של מחלת הקורונה, שפוגעת כידוע במערכת הנשימה. גם גורמים בארגון הסביבתי הוותיק סיירה קלאב הודיעו שהם לא יתירו למהלך כזה להימשך ללא הפרעה. 

ביטולה בפועל של האכיפה הסביבתית בארה"ב מגיע בהמשך לשורה ארוכה של אמירות, התנהלויות וצעדי מדיניות אנטי-סביבתיים שבהם נקט הממשל האמריקני מאז עלייתו של טראמפ לשלטון. טראמפ הכחיש את קיומו של משבר האקלים פעמים רבות במהלך השנים, ובין הפעולות שבהן נקט במהלך שלטונו ניתן למנות בין השאר את מינויו של אנדרו ווילר, לשעבר לוביסט של תעשיית הפחם האמריקאית ומכחיש אקלים ידוע, לתפקיד ראש ה-EPA, החלשה משמעותית של ההגנה על מיני בעלי חיים בסיכון, העזבת עובדי ציבור שקוראים למאבק במשבר האקלים, העלמת התייחסויות למשבר האקלים מאתרי אינטרנט ממשלתיים וכמובן פרישה מהסכם פריז של האו"ם להתמודדות עם משבר האקלים. 

עם זאת, למרות כוחו הרב של ה-EPA בכל הנוגע לסוגיות סביבתיות, יש לציין שהמדינות השונות בארה"ב יכולות להפחית את רוע הגזרה החדשה. "בנושאים סביבתיים רבים, המדינות יכולות לקבוע תקנות מחמירות יותר ממה שהחוק הפדרלי מחייב אם הן חושבות שהרף שלו לא גבוה מספיק", אומר שרון. "השלטון הפדרלי אמנם לא יאכוף חוקים סביבתיים כרגע, אבל ייתכן מאוד שהסוכנויות הסביבתיות של חלק מהמדינות לא יוציאו הצהרות כאלה".

25 פקחים בכל ישראל

ומה המצב בישראל? גם כאן העניק המשרד להגנת הסביבה הקלות מסוימות לחברות ולמפעלים בעקבות משבר הקורונה, אך למרבה השמחה היקפן מצומצם בהרבה והן מקלות בעיקר על הביורוקרטיה שלה נדרשות החברות, דרך מתן דחייה במועדי ההגשה של דיווחים והארכה אוטומטית של היתרים עד יעבור זעם. "הגישה הישראלית שונה מהאמריקנית: אנחנו מבינים את הקשיים, השתדלנו לתת מיד את כל ההקלות הבירוקרטיות שאפשר, אבל אנחנו לא נותנים הקלות בדברים המהותיים", אומר גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. "התאחדות התעשיינים, למשל, ביקשה ממני שלא נגיע לסיורי פתע – וסירבתי".

אולם, סיבה לדאגה היא שהמשרד להגנת הסביבה, כמו רבים מהמשרדים הממשלתיים האחרים, עובד בימים אלה במתכונת מצומצמת של 30 אחוז בלבד מכוח האדם. הדבר מתבטא גם בגופי הפיקוח בשטח של המשרד: המשטרה הירוקה ואגף ים וחופים, שמפעילים בימים אלה מספר כולל של כ-25 פקחים בלבד בכל הארץ. לדברי מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת "צלול", הדבר נותן את אותותיו. "אנחנו מקבלים דיווחים מהשטח על מקרי זיהום אוויר חריג, הזרמת שפכים לים, קידום פרויקטי בינוי אסורים בקרבת החופים, גניבת חול בים ועוד", היא אומרת. 

פרסום

עמותת "צלול" קוראת להגדיר את פקחי המשרד להגנת הסביבה כעובדים חיוניים. "אנחנו דורשים שיחזירו את כל מפקחי המשרד לעבודה מלאה", אומרת יעקבס. לדבריה, כמו שהמשטרה הכחולה עדיין אוכפת עבירות כמו גניבה או אלימות, יש צורך לאכוף באופן מלא גם את העבירות הסביבתיות. "מתייחסים פה אל הגנת הסביבה כאל מותרות ולא מבינים שזו בעצם הגנת החיים. זה לא יכול לחכות בצד, כי בינתיים העובדות נקבעות בשטח והזיהום ממשיך", היא אומרת. 

סמט, בתגובה, טוען שהמצב הקיים הוא הרע במיעוטו. "משטרת ישראל ביקשה ש-100 אחוז מהפקחים של המשרד להגנת הסביבה יעברו לאכוף את הנחיות משרד הבריאות ואת הסגר שהוטל, זה הופיע בנוסח החלטת ממשלה", הוא אומר. "אבל השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, התווכח על הסעיף הזה, והוא לא אושר".

עם זאת, סמט מודה שהמחסור בכוח האדם מקשה על האכיפה כנגד עבירות סביבתיות. "אני יודע על בעיות כמו השלכת פסולת בניין ומפגעי אסבסט, הקבלנים מנצלים את המצב ואנחנו רואים יותר מהעבירות האלה בתקופה הזאת", הוא אומר. "אני לא אגיד שהאכיפה היא כמו בימים רגילים, כמות כוח האדם ודאי לא מיטבית, אבל המצב היום כולו לא מיטבי".

על אף זאת, לדבריו, הקשיים לא עוצרים את אנשי המשרד מלעשות כמיטב יכולתם כדי להגן על הסביבה ועל בריאותנו. "היו למשל מפעלים שהתחילו לייצר אלכוג'ל בלי היתר רעלים, אז הגענו לשם והסדרנו את הנושא. מפקדי המשטרה הירוקה פרוסים בשטח, אנחנו יודעים איפה המקומות המיועדים לפורענות ומבצעים פעילויות אכיפה", הוא מסכם.