המשרד להגנת הסביבה ועמותת אקואושן קוראים לציבור: השאירו את הכלים החד-פעמיים בבית

 

• הנתונים המדאיגים חושפים: מעל 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק מושלכת אל הסביבה הימית מדי שנה. ב-2050 מי הים יהיו עשירים יותר בשאריות פלסטיק מאשר בדגים

 

המשרד להגנת הסביבה ואקואושן יוצאים בפעילות הסברה: "חד פעמי – לא בים שלי" – מעבר לשימוש בכלים רב-פעמיים בחופי הים

 

• במסגרת קמפיין הקיץ ייערכו אירועים בערי החוף, ביקור על ספינת המחקר MedEx של אקואושן, ניקיון הים באמצעות צוללנים ומבצעי ניקוי חופים בשיתוף הציבור

 

 

 

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "כמות פסולת הפלסטיק העולמית שמגיעה לים שוות ערך למשאית זבל בכל דקה, כל הזמן. בישראל, אנחנו כציבור יכולים לשנות את המציאות העגומה הזאת – כפי שהפחתנו בצריכת שקיות הניילון אנו יכולים להפחית את השימוש בכלים חד פעמיים ולהחליט כי מראש, לא מגיעים עם כלים חד-פעמיים לים"

סגן השר להגנת הסביבה, ח"כ ירון מזוז: "הים משמש את כולנו, ומצבו משפיע על חיי כל אזרחי המדינה. משכך, על כולנו להירתם ולגלות אחריות לאומית, להימנע מהבאת מוצרים חד-פעמיים ולשמור על חוף נקי ונעים"

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "פגיעה בים פוגעת בבריאות של כולנו, וגם אותה נמנע ונפחית במסגרת המלחמה הבלתי מתפשרת שלנו בזיהומים ובסיכונים סביבתיים"

אריק רוזנבלום מנכ"ל עמותת אקואושן " קיימות ואחריות סביבתית אינם רק קלישאות וסיסמאות. הנתונים אמיתיים, אמפיריים ומדאיגים – ועלינו לנקוט במעשים. כל אחד מאיתנו כאינדיבידואל יקיים פעולות קטנות לשמור על הסביבה שלנו, ויחד ניצור שינוי גדול"

 

המשרד להגנת הסביבה ועמותת אקואושן ממשיכים כמדי שנה לשמור על הסביבה החופית והימית למען ים נקי, ויוצאים היום (ג') בקמפיין הסברתי תחת הכותרת: "חד-פעמי – לא בים שלי!", הקורא לציבור להשאיר את הכלים החד-פעמיים בבית, וליהנות מחופים וים נקיים מפלסטיק.

את קמפיין ההסברה – באמצעות לפ"מ – יוביל גם השנה גבי עמרני, עם סרטון הומוריסטי שיאיר זרקור על מצב החופים, ויזכיר לכולנו לקחת איתנו חזרה את כל מה שהבאנו לים, ולא להשאיר פסולת בסביבתנו. גבי עמרני, שכיכב בסרט: "הצילו את המציל" בבימוי אורי זוהר לפני כ-40 שנה, חוזר לים – הפעם כמציל שמציל את הים מפני המבלים בחוף.

שליש מהפסולת בחופים הוא הכלים החד-פעמיים והאריזות שמושארות בחוף על ידי ציבור המתרחצים. על פי המחקרים בעולם ובישראל, חופי ישראל מובילים לרעה בכמות הפלסטיק גם בהשוואה לים תיכון, וגם לממוצע העולמי. השנה, נרתמו אל הקמפיין כעשר רשויות חוף שיקיימו מגוון אירועים ופעילויות הסברתיות בחופים במהלך חודשי הקיץ.

במסגרת הפעילויות תתארח ספינת המחקר של עמותת אקואושן, MedEx, בערי החוף השונות. צוות ספינת המחקר יעניק לרשויות את אות ההשתתפות וקידום היוזמה, והספינה תהיה פתוחה לטובת סיורים קצרים לציבור הרחב על סיפון הספינה להכרות עם כלי המחקר המגוונים.

בחופים יעמדו דוכני הסברה עם מידע סביבתי כגון: החלופות האפשריות לכלים חד פעמיים לים, הבדל בין פלט ים טבעי למלאכותי, הסברים מהיכן מגיע החול הלבן, מידע על מבצעי ניקיון משותפים ורישום ליוזמת "אנשי הים התיכון"  הפועלת להכרזה על שמורות טבע ימיות בים התיכון.

האירועים לקהל הרחב יתקיימו ברשויות הבאות: נתניה (26.7), חוף כרמל (3.8), אשקלון (30.8) ואירוע הסיום בעיר תל אביב ב- 22.9.

​תופעת הפסולת בים ובחופים (marine litter) מהווה בעיה גלובלית ופוגעת בחופי העולם כולו. על-פי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק. בישראל נמצא, שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה.

ובקצב הזה, ב-2050 מי הים יהיו עשירים יותר בשאריות פלסטיק מאשר בדגים חיים. לפחות  60% מהפסולת בים ובחופים מקורה במקורות יבשתיים – ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך: בקבוקי שתייה, כלים חד פעמיים, קשיות שתייה, שקיות ניילון, בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד. פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים או מפלט ים, שכולל במקרים רבים פסולות שנשטפו מחופים אחרים ונסחפו בזרמי הים, לעתים למרחקים ארוכים.

הפסולת בים ובחופים מהווה מפגע אסתטי, בריאותי ובטיחותי לציבור ולבעלי חיים ימיים וחופים. שקיות ניילון וחלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים, ופוגעים ביצורים ימיים שונים.

התכנית הבינלאומית "ים נקי" נולדה מתוך ההכרה שהגיעה השעה שהציבור עצמו, המהווה חלק מהבעיה, ייקח חלק בפתרון ויתרום בחזרה לחוף ולים – על ידי מהלך שיביא לשינוי במודעות של הציבור ובגיוסו לטובת ניקיון החופים והים בישראל ובעולם.

המשרד להגנת הסביבה תומך כבר 13 שנה במסגרת תכנית "חוף נקי", ברשויות מקומיות חופיות מתוך מטרה לשמור על החופים והים נקיים מפסולת. תקציב התוכנית שולש לשנים 2017-2018 ל-8.3 מיליון שקל. יודגש, כי שנת 2017 היא השנה הנקייה ביותר מאז תחילת מדידת ניקיון החופים הלא מוכרזים לרחצה כאשר 54.5% מהחופים הוגדרו כ"נקיים" או אף "נקיים מאוד" לפחות 70% מהשנה.

תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה כוללת מספר נדבכים: ניקיון החופים על ידי הרשויות המקומיות, תמיכה בתקצובן וביצוע מדדי חוף נקי אחת לשבועיים ב-66 רצועות חוף לא מוכרזות; הטמעת תוכניות במערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי; הסברה לציבור; אכיפה בחופי הים מול ציבור המשתמשים ומול הרשויות המקומיות שאינן ממלאות תפקידן; ניטור הפסולת הימית; והפחתה במקור – יצירת מחויבות לצמצום השימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים בחופים.

 

מידע מורחב:

• שנת 2017 היא השנה הנקייה ביותר מאז תחילת מדידת ניקיון החופים הלא מוכרזים לרחצה (2005)- 54.5% מהחופים הוגדרו כ"נקיים" או אף "נקיים מאוד" לפחות 70% מהשנה, לעומת 19.7% מהחופים בשנת 2005, כאשר הושקה התוכנית.
• לפחות  58% מהפסולת בים ובחופים מקורה ביבשה, כלומר ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך. בצפון המדינה נתון זה גדל עד כ80% מהפסולת ממקור יבשתי. Pasternak et al  (2017)
• 32% מהפסולת בחופים הינה מורכבת מאריזות וכלים עשויים פלסטיק. Pasternak et al  (2017)
• 90% מהפסולת בחופים הינה פלסטיק Pasternak et al  (2017) וזהו ממצא גבוהה יותר מהנתונים העולמיים ונתונים בשאר ים תיכון
• 8 מיליון טון פלסטית מושלך לים מדי שנה, אשר שווה ערך למשאית אשפה כל דקה Jambeck et al. (2014)
• נמצא שריכוז המיקרו פלסטיק בים הישראלי הוא פי 10 ממערב ים תיכון וגבוה מהממוצע העולמי Van Der Hal et al  (2017
• על פי הערכת האו"ם עד שנת 2050, 99% מהעופות הימיים יכילו פלסטיק בגופם

 

רקע לנושא פסולת ימית

 

תופעת הפסולת בים ובחופים (marine litter) היא בעיה כלל עולמית ופוגעת בחופי העולם כולו. על פי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק, בישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה. לפחות  60% מהפסולת בים ובחופים מקורה ביבשה, כלומר ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך: בקבוקי שתייה, כלים חד פעמיים, קשיות שתייה, שקיות ניילון, בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד. פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים או מפלט ים, הכוללת במקרים רבים פסולות שנשטפה מחופים אחרים ונסחפה בזרמי הים, לעתים למרחקים ארוכים. הפסולת בים ובחופים היא מפגע אסתטי, בריאותי ובטיחותי לציבור ולבעלי חיים ימיים וחופים. שקיות ניילון וחלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים, ופוגעים ביצורים ימיים שונים, לדוגמא, על ידי היכרכות סביב סנפירים, כיסוי פיזי של בעלי חיים צמודי קרקעית, חנק או חסימות מעיים של בעלי חיים הטועים לחשוב שמדובר במזון.

 

במהלך הזמן הפלסטיק מתפרק במים לחלקיקים קטנטנים המכונים "מיקרו פלסטיק", ואלו חודרים לגופם של בעלי החיים ופוגעים בהם. כשבעלי החיים הקטנים נטרפים, אותם חלקיקים מועברים  הלאה במעלה מארג המזון, וכאשר אנו ניזונים מדגה שניזונה בעצמה בחומרים אלו גם בריאותינו עלולה להיפגע. בנושא זה נעשים מחקרים ברחבי העולם ובישראל .

בנוסף לפגיעה ביצורים הימיים ובבריאות האדם, הפסולת הימית עלולה לגרום לנזקים גם למתקני תשתית, כגון מתקני התפלה ותחנות כוח. מתקנים אלו שואבים מי ים, והפסולת שבמים עלולה לסתום את צנרת היניקה ולגרום לנזקים כלכליים ותפעוליים.

 

המסגרת הבינלאומית

 

כמדינה חברה באמנת ברצלונה, מחויבת מדינת ישראל לתכנית ההפחתה האזורית מפסולת ימית וחופית ((Regional Plan on Marine Litter Management. על פי תכנית זו, המהווה חלק מתכנית רחבה יותר לצמצום זיהום הים ממקורות יבשתיים (NAP), חובה על המדינות החברות לנקוט שורה ארוכה של פעולות כדי למזער את ממדי תופעת הפסולת הימית ואת השפעותיה המזיקות על הסביבה הימית של הים ועל האוכלוסייה השוכנת לחופיו. במסגרת זו נבדקים גם מדדים להשגת המטרה במסגרת גישת המערכת האקולוגית (ECAP ).

 

בעולם הבינו גם את בעיית פסולת הפלסטיק והחלו בחקיקה על מנת למנוע את הבעיה הזו. לפי סקר שנערך ע"י מילדרייד צופסון מעמותת אקואושן צרפת הייתה המדינה הראשונה לאסור פלסטיק חד פעמי, כאשר בשנת 2016 הודיעה על איסור כל שימוש של כוסות פלסטיק, צלחות, סכו"ם החל משנת 2020. המבורג, העיר השנייה בגודלה בגרמניה, אסרה שימוש בקפסולות קפה ואריזות חד פעמיות בשנת 2016.

 

בסיישל, בחודש יולי 2017 נכנס לתוקף איסור על יבוא, מכירה ושימוש מסחרי של שקיות ניילון, כוסות, צלחות וסכו"ם חד פעמי.

 

המדינה ההודית מהרשטרה (המדינה השנייה המאוכלסת ביותר בהודו עם 114 מיליון תושבים) החליטה לאסור שימוש בכלי פלסטיק, סכו"ם חד פעמי, כוסות, כמו כן גם מיכלי פלסטיק ואריזות. שאר הודו צפויה לאכוף את האיסור על ידי 2022.

 

החל ב -1 ביוני 2018, העיר מליבו בקליפורניה, אסרה על שימוש, מכירה והפצה של קשי שתיה מפלסטיק, וסכו"ם חד פעמי בכל החנויות והמסעדות. מספר ערים נוספות בקליפורניה אסרו גם על שימוש בחד-פעמי מפלסטיק. נכון ליום 22 באפריל 2018, העיר כרמל ליד הים דורשת כלי פלסטיק מתכלים או ניתנים למיחזור. ערי דיוויס ואלמדה דורשות מכל המסעדות לספק קשי שתיה רק על פי דרישה. באוקלנד, קליפורניה נאסר לספקי מזון להשתמש בקצף פוליסטירן. בסיאטל, וושינגטון נאסר שימוש בקשי שתיה מפלסטיק, כלים ומערבבי קוקטיילים. פקודה לאסור את השימוש בקשי שתיה מפלסטיק בעיר פורט מאיירס, פלורידה הועברה ב 6 בנובמבר, 2017.

 

ערים רבות ומדינות נוספות, ואפילו האיחוד האירופי בכללותו שוקלים בימים אלו איסור על סכו"ם וקשי שתיה חד פעמיים מפלסטיק.