אין ספק ש-2021 הייתה שנה ששילבה בתוכה תקווה ופסימיות. וריאנטים וגלים שונים של קורונה הכו במקומות שונים בפלנטה, אך בו זמנית הייתה זו שנת החיסונים, שבה יותר ויותר מתושבי העולם זכו לזריקות מצילות חיים. כך גם בסביבה, השנה פקדו אותנו שלל אסונות טבע: הצפות, גלי קור וחום קיצוניים ושריפות ענק, שמהווים תוצאה של משבר האקלים שהולך ומתדרדר – אך יחד עם זאת, 2021 הביאה איתה גם הבטחות לשינוי.

אלו האירועים הסביבתיים הגדולים שקרו בשנה שמגיעה כעת לסיומה, בישראל ובעולם –

ינואר: חזרתה של ארה"ב להסכם פריז והקשר בין קורונה לזיהום אוויר

שעות לאחר השבעתו לתפקיד, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן חתם על צווים שהחזירו את ארה"ב להסכם פריז (שאומץ כזכור בסוף 2015, ושבו התחייבו 196 מדינות להגביל את עליית הטמפרטורות העולמית הממוצעת עקב משבר האקלים לפחות מ-2 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה ששררה לפני העידן התעשייתי – ובעדיפות לפחות מ-1.5 מעלות צלזיוס), שממנו פרש קודמו בתפקיד, דונלד טראמפ, ברעש גדול. חשיבותו של הצעד של ביידן הובהרה היטב כשמחקר של נאס"א מצא ש-2020 הייתה השנה החמה ביותר שתועדה אי-פעם (בתיקו עם 2016), ש-7 השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז החלו המדידות ושקצב ההתחממות גובר בעשורים האחרונים.

בגזרה הישראלית, הגל השלישי של התחלואה מקורונה היה בעיצומו. במחקר שפורסם בכתב העת Environmental Research, שבו נבדקו נתונים משלושת גלי התחלואה בישראל (מרץ וספטמבר 2020 וינואר 2021) ב-279 ישובים שונים, נמצא שבמקומות שבהם שורר באופן כרוני זיהום אוויר גבוה יותר, וכן בקרב אוכלוסייה בעלת דירוג סוציואקונומי נמוך יותר, נצפתה תחלואה גבוהה יותר בקורונה.

פברואר: זיהום הזפת הגדול וסערה בדרום ארה"ב

בחודש פברואר חוותה ישראל את אחד מאירועי הזיהום הימי החמורים שידעה, כשמרבית חופי הארץ כוסו בזפת. אלפי מתנדבים הצטרפו למאמצי הניקיון אחרי מה שהוגדר כאחד האסונות האקולוגיים הגדולים שפגעו במדינת ישראל מאז הקמתה. אירועי זיהום כאלה ממשיכים להוות איום נוכח העובדה ש-90 אחוז מהנפט העולמי מובל באמצעות כלי שיט – בעיקר מהמזרח התיכון לאירופה ואמריקה, ושכמות הנפט המשונע נמצאת בעלייה מאז שנות ה-70.

בצד השני של העולם, סערה מקפיאה פגעה בדרום ארה"ב וגרמה למאות הרוגים ולנזק חמור לתשתית החשמל בטקסס. סערה זו לבדה עלתה כ-15 מיליארד דולר בהפסדים לחברות הביטוח. אירוע מזג אוויר קיצוני זה עמד בראש שלל אסונות אקלימיים שהכו ברחבי העולם במהלך השנה, שהביאו לכך שבמחצית הראשונה של 2021 ההפסדים שחברות הביטוח ספגו כתוצאה מאסונות טבע היו הגדולים ביותר בעשור האחרון. ייתכן שאת הנזקים הכלכליים הללו, שהופכים לכבדים יותר ויותר בשל משבר האקלים, נרגיש כולנו בשנים הקרובות בצורת התייקרות במחיר של פוליסות הביטוח, או בקושי שילך ויתגבר לבטח נכסים באזורים שמועדים לפורענות.

מרץ: להפיק מים מקרחונים

קרחון שהתנתק מאנטרקטיקה ושצף לו ברחבי האוקיינוס מאז 2017 התפרק לרסיסים השנה, והפיג חששות שמא יתנגש בג'ורג'יה הדרומית (אי בשליטה בריטית שממוקם ממזרח לקצה הדרומי של יבשת אמריקה) ויפגע בבעלי החיים ששוכנים בו. על אף שהתנתקות קרחוני ענק היא אחד מסימניו המדאיגים ביותר של משבר האקלים, במחקר אמריקאי הוצע שייתכן שאפשר להשתמש בחלק מהקרחונים כדי להקל על מצוקתן של אוכלוסיות שסובלות ממשבר מים חמור – זאת באמצעות גרירת קרחונים למקומות שסובלים ממחסור במים, כמו העיר קייפטאון שבדרום אפריקה.

אפריל: ההיפוך המסוכן של יער האמזונס

מחקר חדש ומדאיג במיוחד התפרסם בנושא היערות שמכונים גם "הריאות של העולם", ולפיו בירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. בכך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי. כריתת ושריפת העצים באמזונס הברזילאי התרחבה מאז שז'איר בולסונארו (שידוע כתומך נלהב ואקטיבי בתעשיות המזהמות שעושות שימוש באדמות היער-לשעבר, ממניעים כלכליים ופוליטיים) נבחר לנשיאות ברזיל בתחילת 2019.

מאי: ציקדות של פעם ב-17 שנה

אירוע ייחודי התרחש עם בוא האביב לחוף המזרחי בארה"ב – התעוררות ה"ציקדה המחזורית". החרקים הייחודיים הללו חיים רוב הזמן כנימפות מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה, כשהקרקע מתחממת עם בוא האביב, מיליארדים מהם מגיחים מתחת לאדמה והופכים לציקדות בוגרות לכמה שבועות. הזכרים מושכים אליהם את הנקבות בצרצור צורם וחזק. בסופו של תהליך החיזור, הנקבות המופרות מטילות את הביצים על גזעי ועל שורשי העצים – וכשאלה יבקעו, המחזור שאורכו 17 שנה יחל שוב.מאי: ציקדות של פעם ב-17 שנה

יוני: מוות המוני של יצורים ימיים מחום וטביעת השוניות הסלעיות

אם היינו צריכים הוכחה לכך שגם החיים מתחת לפני המים חשופים לסכנותיו של משבר האקלים, גל חום חסר תקדים הוביל למראות אפוקליפטיים לאורך חופי קולומביה הבריטית שבקנדה, כשמיליוני צדפות ויצורים ימיים אחרים שמתו בעקבות הטמפרטורות הקיצוניות מילאו את האזור. הערכה שמרנית מדברת על מעל מיליארד בעלי חיים ימיים מתים באירוע.

איום נוסף ולא צפוי על החיים בים נחשף במחקר ישראלי, שבו נמצא שעליית מפלס פני הים עלולה להעלים את טבלאות הגידוד – שוניות סלעיות שמצויות לאורך החוף ושמתקיימות בקו התפר שבין הגאות והשפל, שהן אחד מבתי הגידול הייחודיים והעשירים ביותר מבחינת מגוון ביולוגי בישראל. העלייה במפלס הים עלולה לגרום לכך שטבלאות הגידוד יהיו שקועות תמידית בתוך הים, מה שיפגע בהן באופן חסר תקדים.

פרסום

יולי: עידן חדש בתיירות החלל

תיירות החלל נכנסה השנה לעידן חדש, כששניים מעשירי העולם – ג'ף בזוס, מייסד אמזון והאדם העשיר בעולם, והמיליארדר ריצ'רד ברנסון, טסו אל החלל לשהות קצרה כתיירים באמצעות כלי טיס שייצרו החברות שבבעלותן, Blue Origin (שבבעלות בזוס) ו- Virgin Galactic (שבבעלות ברנסון). קשה להאשים את מי שרוצה לצאת לחופשה קצרה מכדור הארץ, שבו שיטפונות, שריפות ואירועי מזג אוויר קיצוניים הולכים והופכים תכופים יותר ויותר עם החרפת משבר האקלים. אבל ייתכן שהדרך לקבל מספר דקות שבהן כל הצרות נראות קטנות יותר – מסע על גב מפלצת שריפת דלקים שנקראת טיל – רק תחמיר את המצב בשנים הקרובות.

אוגוסט: דו"ח ה-IPCC מתפרסם ומכה גלים

ממצאים מדאיגים נחשפו בדו"ח השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC), שהתפרסם באוגוסט. אם נפשט את הממצאים המדעיים מ-3,949 עמודי הדו"ח, שעליו עמלו 234 מדענים מיותר מ-60 מדינות במשך 3 שנים, אפשר לומר בביטחון כמה דברים. ראשית, משבר האקלים הוא תוצאה ישירה של פעילות בני האדם בעת המודרנית, ובראשה שריפת דלקי המאובנים. שנית, משבר האקלים מהווה איום כבר היום, ולא רק סכנה עתידית. מעבר לכך, הגבלת עליית הטמפרטורה העולמית לשתי מעלות צלזיוס, שאליה התחייבו מדינות העולם בהסכם פריז, דורשת עצירה מיידית של הגידול בפליטות גזי החממה, והגעה למאזן מאופס של פליטות (כלומר, למצב שבו היקף הפליטות יהיה שווה ליכולת הקליטה של מערכות כדור הארץ, כמו הצמחייה והאוקיינוסים) עד 2050.אוגוסט: דו"ח ה-IPCC מתפרסם ומכה גלים

מעט לאחר פרסום דו"ח ה-IPCC העולמי התפרסם גם דו"ח מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2020 מטעם המשרד להגנת הסביבה. המסקנה הבולטת ביותר מדו"ח זה הייתה שהמחיר שאנחנו משלמים על פליטות מזהמים הוא עצום. לפי המשרד, העלויות של פליטות מזהמים לציבור ולסביבה עומדות על 12.9 מיליארד שקל לשנה, שאנחנו משלמים בירידה בבריאות, באובדן שנות חיים ובנזק לטבע הייחודי של ישראל. עם זאת, למרות התמונה הקודרת, לא הכול שחור, והדו"ח המחיש שבשנים שחלפו מאז שמרשם הפליטות לסביבה החל לפעול בישראל, היקף פליטות המזהמים ירד משמעותית.

אוקטובר: משבר אנרגיה עולמי

משבר האנרגיה העולמי היה בעיצומו באוקטובר, כשמחירי הגז הטבעי באירופה שברו שיאים ועוררו חששות כבדים שמאות אלפי אירופאים לא יוכלו להרשות לעצמם לחמם את ביתם בעונת החורף, שמפעלים ייאלצו להאט ואף לעצור את פעילותם ושמדינות אירופיות ייאלצו לבצע האפלות יזומות בשל מחסור בגז לייצור חשמל. השינוי במחירים לא הורגש בישראל, מכיוון שבניגוד לאופי העסקאות באירופה, בישראל המחירים קבועים או מוצמדים לעלויות הייצור של חברת החשמל לפחות למשך השנים הקרובות. למעשה, מאגרי הגז של ישראל מאפשרים לפי תוכניות שונות לבסס את משק האנרגיה בישראל על אנרגיה סולארית, תוך שימוש בתחנות ייצור חשמל מגז כגיבוי שמספק ביטחון אנרגטי מרבי.

 נובמבר: ועידת האקלים בגלזגו

בוועידת האקלים בגלזגו התכנסו ראשי ממשלה ונשיאים מכל רחבי תבל (כולל ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, שהגיע חמוש בהבטחה לעבור לנטו-אפס פליטות עד 2050) במטרה להגיע להתחייבויות שיגבילו את המשך התדרדרות משבר האקלים. יש שיגדירו את תוצאות הועידה ככישלון, אך יש גם שיאמרו שמדובר בצעד חשוב של הצבת יעדים, וכן שהשיח על משבר האקלים הגיע בזכותה אל הכותרות הראשיות בכל גופי התקשורת בעולם.

דצמבר: המאבק נגד הסכם קצא"א

בדצמבר הגיעה לשיאו המאבק נגד הסכם קצא"א – Med-Red: הסכם להובלה של נפט מאיחוד האמירויות למדינות המערב באמצעות תשתיות של קצא"א ומתקני אחסון בנמלי אילת ואשקלון, שצפוי להגביר את כמות הנפט שמשונעת באזורים אלו פי 20. לפי דו"ח של ועדת מומחים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה שפורסם לאחרונה, ההסכם טומן בחובו סיכונים משמעותיים לבריאות הציבור באילת ובאשקלון, למשק המים הישראלי, לשונית האלמוגים במפרץ אילת ולסביבה הטבעית לאורך הצינור היבשתי ובחופי הים התיכון. אומנם, הממשלה לא ביטלה את ההסכם, אולם בשבוע שעבר, המשרד להגנת הסביבה (בגיבוי הממשלה כולה) הכריז שלא יאפשר לקצא"א לשנע יותר נפט ממה שאושר לה בעבר, וכך חסם את האפשרות של קצא"א ליישם את הסכם Med-Red, לפחות בינתיים. לאור זאת, הארגונים הסביבתיים משכו את עתירותיהם לבג"צ בנושא.

אז מה יהיה בשנה הבאה? האם בסיכום של 2022 נעסוק באסונות – או בהתפתחויות חיוביות למען הסביבה, שיקדמו את הפלנטה שלנו למקום טוב יותר? נצטרך לחכות ולראות – ולקוות לטוב.