מים נט פורטל מקצועי למים.
יו"ר ועדת הכספים גפני בוחן הקמת ועדת משנה לבחינת היערכות המדינה לסיום תקופת הזיכיון של כיל במפעלי ים המלח
פרסום
חברי הוועדה הביעו תרעומת קשה על הגמגום הממשלתי בעניין ואי העמידה בלוחות הזמנים לקידום הסדר אופטימלי
בסוגייה שנוגעת למשאב הטבע הגדול ביותר
חבר ועדת הכספים רוזנטל: "כיל מסתירה נתונים ומרמה את המדינה. לבטל את זכות הסירוב שלה לקיום מכרז"
דברים קשים הושמעו ביום ב בוועדת הכספים בדיון על היערכות המדינה לקראת תום תקופת הזיכיון של כיל על מפעלי ים המלח ב- 2030. נוכח ההיקף העצום של המכרז צוות מטעם משרד האוצר היה אמור לגבש את מסקנותיו בעניין עוד ב- 2015, אלא שלעת עתה, לקראת סוף 2017, טרם הוגשו המסקנות. רוב חברי הוועדה הביעו תרעומת קשה על מה שנראה לדעתם כגמגום של אנשי האוצר. חברי ועדת הכספים דרשו לקבל תמונה מקיפה ומבוססת מעבודת הצוות המיוחד, אלא שבדיון הבוקר תמונה כזו לא התקבלה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אני מרוגז על-כך שאין לנו את כל הנתונים לבחינת הסוגיה בצורה מסודרת, אף שהצוות של האוצר כבר היה אמור לסיים את מלאכת גיבוש ההמלצות ואף שכבר עבר ממזמן המועד שבו המדינה כבר היתה צריכה להחליט לאיזה כיוון היא הולכת בנוגע למשאב הטבע החשוב ביותר שלה". הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, ניסה לשווא לצנן מעט את הביקורת: ""לא מדובר בשאלה פשוטה. המורכבות של העניין מצריכה עבודה יסודית" נוה העריך שתוך מספר חודשים, ניתן יהיה להגיש לוועדת הכספים את מסקנות הצוות.
חברי ועדת הכספים כאמור, הביעו תרעומת קשה על היעדר תשובות ברורות מפי נציגי הצוות המיוחד שכולל את משרדי האוצר, הכלכלה והגנת הסביבה. לטענת חברי הכנסת, כיל מערימה על המדינה קשיים באופן מכוון על-מנת להביא להארכת הזיכיון שלה. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)הציג מצגת של נתונים שריכז בעניין ואמר: "קציר המלח הוא כלי בידי כיל להארכת הזיכיון. על פי המכרז שהוציאה כיל עצמה, קצב הקציר יהיה 17 קמ"ר ב-10 שנים, זאת כשדרושים לפחות 30 קמ"ר. החברה תמחרה את הקציר בהערכת חסר כדי לייצר כלי לסחיטת המדינה. אנחנו באיחור ניכר בטיפול במכרז. במצב הנוכחי המדינה גוררת את עצמה למצב שבו תיאלץ לנקוט את הצעד הגרוע ביותר והוא הארכת הזיכיון הקיים, היינו מתן עדיפות לעידן עופר ובעלי השליטה שלצדו, מתנה השווה מיליארדים רבים. 2 עננים מטילים צל ענק על מכרז ים המלח והופכים אותו כמעט למכרז מכור. הראשון הוא זכות הסירוב שיש לכיל על פי תנאי המכרז ההיסטורי מ- 1961, כך שעל כל הצעה שתזכה במכרז תוכל כיל להשוות הצעה מצידה ולזכות במכרז. איזה חברה תיגש למכרז בתנאים האלו? השני, הוא התנהלות הממשלה שמייצרת יתרון מלאכותי אדיר למשפחת עופר. מחדל קציר המלח הוא מחדל מכוון והוא עומד בזיקה ישירה למכרז על הזיכיון. מפעלי ים המלח לא מתכוונים לבצע את מלוא הקציר, אני אומר זאת באחריות. המשמעות היא שמדינת ישראל והציבור יפסידו כ-10 מיליארד שקלים. עפ"י המכרז לביצוע הקציר שהוציאה חברת כיל, קצב העבודה הינו 580 מ״ר בארבעה חודשי עבודה. בעשור; 17 קמ"ר. מינימום השטח שיש לקצור הוא 30 קמ"ר (שטחה של בריכה 5 הוא 80 קמ״ר). אין סיכוי ואין כוונה לסיים את הקציר לפני סוף הזיכיון כפי שמתחייב. בנוסף, על פי דוח שהזמינה החברה הממשלתית חל"י ב-2010 מחברת MTI המובילה בתחום' כדי לסיים את הקציר עד 2030 נדרשים 5 מחפרי ים 'דרייגרים'. בינתיים נחתם על הזמנת 'דרייגר' 1, שיוציא על-פי המכרז 5.5 מיליון טון בשנה בעוד צריך להוציא לפחות 60 מיליון קוב בקציר כולו. וכמה עולה הקציר כולו? תלוי את מי שואלים ומתי? בפברואר 2011 טענו מפעלי ים המלח כי עלות הקציר המלא קרוב ל4.7 מיליארד. ח"לי העריכה ב4.9 מיליארד, MTI לפי הדו"ח שהזמינה חלי 8 מיליארד, ואילו המדינה חתמה על הסכם לפי 3.8 מיליארד בלבד. מישהו חושב שעידן עופר היה נותן מתנה למדינה של 4-5 מיליארד? אתם לא מכירים את האיש. הוא לא פראייר. אנחנו הפראיירים. מחיר הקציר הוא לפחות 10 מיליארד כולל השינוע וההטמנה בצפון ים המלח, למה מפעלי ים המלח מציגים הערכת חסר? הרי הם נושאים ברוב ההוצאה? פשוט מאוד, אין להם יכולת ואין להם כוונה לבצע את הקציר, אלא אם המדינה תאריך להם את הזיכיון. ואם לא – ישלמו למדינה פיצוי עלוב על פי הערכת החסר שהם נתנו, 3.8 מיליארד – אבל הנזק שיישאר על גב המדינה יהיה מיליארדים".
ח"כ דב חנין (חד"ש): "הייתי מציע לוועדה להקים ועדת משנה לעניין הזה. מדברים על הרס אחד האתרים היפים בעולם, הורסים אותו בצורה מטורפת. אי אפשר להמשיך ולהמתין עם ההידרדרות הקיימת כיום. אנחנו מתעסקים בשודדי ים, שודדי ים המלח בהיקף דרמטי. הוצאת אוצרות טבע ועושר מהמדינה בהיקף אדיר. אני חושש שהמדינה הולכת לנתיב שבו לא תהיה ברירה אלא להאריך לכיל והמדינה תפסיד. מה שצריך לעשות כעת זה להודיע שהמדינה שוקלת להחזיר את מפעלי ים המלח אליה. זה יהיה המהלך היותר זול והטוב יותר מבחינה סביבתית. מצבם של העובדים במפעלי ים המלח – מוחזקים כבני ערובה, בכל דבר שרוצים יכולה כיל לומר להם לא יודעים איפה עומדים וכשנקבל הזיכיון הכל יהיה בסדר ועד שלא אתם לא יכולים להיות בטוחים שהתנאים שלכם ישתפרו וזה בלתי אפשרי לא ניתן לאפשר לחברה עם עוצמה כה אדירה לעשות שימוש בעובדיה כבני ערובה".
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "יש להקים ועדת משנה, כי בלי התערבות שלנו, בסוף נגיע למקומות עליהם מדבר ח"כ רוזנטל". ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "אני בעד תחרות ושקיפות, אך המשאב הזה של ים המלח, ייחודי וחייב לחזור למדינה, למרות שזו אמירה שלא תואמת את השקפותיי הכלכליות, זה לא רק משאב טבע אלא פלא עולמי של הטבע שאנחנו מנצלים לרעה. קרקע וכל נכס כזה כשפוצעים אותו מחזיר לנו בריבית דריבית. אני לא רוצה להגיע למצב שים המלח ימות. התפיסה צריכה להיות אסטרטגית ולא של חברה פרטית גם אם תשקיע מיליארדים שמה. זה אחריות המדינה. לא להגיע למצב שאנחנו יוצאים עם מכרז נוסף".
פרסום
מי שהשמיע קול שונה, היה ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "אני מבקש לאזן התמונה; לפני כמה שנים ים המלח היה של עם ישראל, אבל כל שיכול היה לתרום לו זה לצוץ בו. כיל פיתחה אותו באופן יוצא מגדר הרגיל, משלמת המון מס הכנסה ותורמת לצמיחה ולשגשוג בנגב. אוי ואבוי אם ים המלח יחזור לידיה של מדינת ישראל, כי לא יודעת לפתח כאלה משאבים, כמובן שאם יש דברים פרטניים שצריך לטפל בהם".
סמנכ"ל קשרי חוץ בכיל, רני לובנשטיין: "יש פה אי דיוקים בדברים שנאמרו. לא הופענו בפני הצוות, מסרנו נתונים וכל מה שנתבקשנו מסרנו. ירידת המפלס נובעת מעצירת הנגר למפעלי ים המלח. לא הכל המפעלים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם האוצר". לובנשטיין הזמין את הוועדה לסיור במפעלים בסדום.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, דרש מהכלכלן הראשי באוצר להעביר לוועדה בהקדם את מסקנות הצוות שגובשו עד כה, או לחילופין ברגע שתסתיים מלאכת כתיבתן. גפני הביע תרעומת קשה על היעדרותה מהדיון של סמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה שאמונה על העניין וחוסר היכולת של הנציג שהופיע במקומה להשיב לשאלות חברי הוועדה: "המשרד להגנת הסביבה לא יכול לומר משהו לוועדת הכספים??! זה הרי נושא כל-כך בעייתי מבחינת הגנת הסביבה אז אין מה להגיד והסמנכ"לית לא יכולה להגיע. אני שוקל להקים ועדת משנה בעניין הזה ומתחיל להיות חשדן בנושא". גפני הוסיף: "לעם ישראל היה את ים המלח, נתנו לכיל מכל מיני סיבות והיא הרסה את ים המלח כי עבדה שם. אמנם לא רק כיל, אבל אין ספק שכיל עשתה שימוש במשאב הזה והפיקה ממנו הרבה כסף ואני מכבד את זה. אך המציאות היא שהיום נדרש לשקם את ים המלח וכיל צריכה להיות חלק מרכזי מכך. ועדת הכספים לא תאפשר להאריך סתם כך את הזיכיון ואף לא לצאת במכרז כשהתנאים לא ברורים ולא שקופים או שלא יאפשרו תחרות אמיתית. אני מהאוצר דורש לקבל את כל הנתונים בנושא ואשקול הקמת ועדת משנה שלא תרפה מהעניין על-מנת לא להגיע לשלב שבו לא תהיינה חלופות. במידת הצורך, אם כיל תנסה להפעיל זכות סירוב והמדינה תעמוד מנגד, ועדת הכספים תקדם חקיקה בעניין".
