מה בדיוק גרם להצפות הענק שפקדו את ונציה לאחרונה?

העיר ונציה נחשבת לאחת מיעדי התיירות האטרקטיביים בעולם, בגלל ההיסטוריה שלה ובגלל המבנה הפיזי שלה – העיר בנויה מקבוצת איים קרובים וצפופים, המופרדים על-ידי תעלות, בהן נעים בכלי התחבורה המפורסם – הגונדולות. בשבוע שעבר, מי שיטפונות ומי ים מלוחים הציפו את העיר עד לגובה שיא של 1.87 מטרים מעל פני הים כיסו ופגעו במדרכות, כיכרות העיר, בתי מגורים וכנסיות וגרמו לנזקים לתשתיות ולרכוש, בסכום שמוערך ביותר ממיליארד אירו (כך על פי ראש העיר לואיג'י ברוגרנרו).

אלפי תושבי ונציה זועמים יצאו לרחובות העיר השבוע, זאת אחר שמי השיטפונות ירדו, במחאה על אוזלת היד של הרשויות. המפגינים סימנו כמה מטרות לזעמם: הם אמרו שהגלים שנוצרים בעקבות ספינות השיט הגדולות העוגנות בלגונה מכרסמים את יסודותיה וגם קראו לביטול פרויקט התשתיות הגדול MOSE – שנועד להגן על העיר מפני שיטפונות. לטענתם, מאז שהתחיל היה נגוע בשערוריות, שחיתויות ועיכובים, שהביאו לכך שעד היום הפרויקט לא הושלם.

"מי הגאות הציפו בתים, חנויות ואתרים היסטוריים רבים בוונציה, וגרמו לזנק עצום", אמר תושב העיר סימון טרווגין, שמנהל חנות של מסכות וונציאניות מסורתיות בעיר העתיקה. טרווגין אמר לעיתון הגארדיאן כי שוויה של הסחורה בחנות, שנהרסה לחלוטין בעקבות ההצפות, מוערך בסכום של כ-40 אלף אירו "אני אצטרך לזרוק את הכול לפח", הוא אמר.

אירוע ההצפה האחרון נחשב לאירוע חריג בהיסטוריה של העיר, שחווה באופן קבוע הצפות ושטפונות. למעשה, מזה 50 שנה לא נרשמה עלייה של מפלס פני הים בשיעור שכזה. אך עיר התעלות הרומנטית רגילה להתמודד עם הצפות שמתרחשות בעקבות תופעת הגאות והשפל. מדובר בתופעה מחזורית המתרחשת כפעמיים ביממה ומשפיעה על גובה מפלס פני הים. השינוי מתרחש בשל השפעת כוח הכבידה של הירח על כדור הארץ במחזורים של 12 וחצי שעות. כוח המשיכה של הירח יחד עם כוח הצנטריפוגלי, הנובע מהסיבוב ההדדי של כדור הארץ והירח, גורמים למעשה למתיחה של כדור הארץ בציר אחד, ולכיווץ שלו בציר הניצב לו. מדובר בשינויים מזעריים ביותר, אך שטח הפנים העצום של האוקיינוסים, והיכולת של המים לנוע בקלות יחסית, גורמים לשינויים האלה לבלוט וליצור בכדור הארץ את מחזורי הגאות והשפל האופייניים לו. בתהליך זה, הצד של כדור הארץ הקרוב ביותר לירח וכן הצד המרוחק ביותר מהירח, בכל רגע נתון, חווים גאות- עלייה של מפלס מי הים. אך למה בשבוע האחרון חוותה וונציה עליה חריגה שכזו שגרמה להצפה של כמעט 2 מטרים באזורים מסוימים בעיר? והאם שינוי האקלים קשור לזה?

חיבור של כמה גורמים

"מדובר בחיבור ובתזמון של מספר גורמים ביחד, כאשר כל אחד בנפרד לא היה יכול ליצור את ההצפות החריגות שהתרחשו בוונציה", מסביר פרופ' סטיב ברנר מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן. "ונציה מורכבת ממספר איים אשר להם מרכיב מלאכותי, והעיר בעצם נמצאת בתהליך של שקיעה- ירידה הדרגתית של היבשה". האיים של ונציה החלו לשקוע בעקבות משקלה של העיר הבנויה – משקל זה דחף מטה את האדמה שעליה בנויה העיר, ובכך גרם ל"סחיטת" המים ודחיסת הקרקע וכן בשל שאיבת מי תהום. במאה השנים האחרונות בלבד שקעה העיר בלא פחות מ-20 סנטימטר (קצב ממוצע של כ-2 מילימטרים בשנה).

ומה לגבי עליית מפלס מי הים התיכון? "בשנים האחרונות, באזור הים התיכון, מפלס פני הים עולה", מסביר ברנר. "כמעט ודאי שעליית המפלס נוצרת בעקבות שינוי אקלים, באופן ספציפי – התחממות גלובלית. בעקבות תהליך ההתחממות, מתרחשים שני תהליכים שגורמים לעליית המפלס. הראשון הוא המסת הקרחונים (קרח יבשתי) – המים המומסים נוספים לאוקיאנוסים ותורמים לעליית המפלס, והשני הוא תהליך התרחבות המים (מים חמים מתפשטים). אם השכבות העליונות של האוקיינוס מתחממות אז בוודאי זה גורם לעליית מפלס המים. בשנים האחרונות זאת עובדה שמפלס פני הים התיכון עולה. המפלס אומנם לא עולה באופן שווה בכל האגן, ובטח שלא עולה באופן שווה בכל כדור הארץ אבל הממוצע שלו בהחלט במגמת עלייה. גורם זה של עליית מפלס מי הים, גם הוא, כמו שקיעת האיים, הינו תהליך הדרגתית שמתרחש בטווח הארוך, משהו שאנחנו יכולים לראות רק במהלך עשרות ואפילו מאות שנים".

שקיעת האיים והעלייה ההדרגתית של מפלס פני הים הם גורמים איטיים שמתרחשים כל הזמן. מה שגורם להצפות בוונציה מידי פעם בכמה שנים זה שילוב של שני התהליכים האלה בתוספת מחזורי גאות ושפל ורוחות חזקות, בעיקר בחודשי החורף. "לגבי ההצפה החריגה בשבוע שעבר", מסביר ברנר. "באותם ימים בהם הוצפה ונציה היה שקע ברומטרי עמוק, סופה מאוד חזקה, שהתרחשה בקטע הצפוני של מערב הים התיכון. בזמן הסופה, מעל הים האדריאטי נשבו רוחות דרומיות מאוד חזקות, כלומר רוחות שנעות מכיוון דרום לצפון באופן קבוע במהלך שעות ואפילו ימים, מה שגרם לעלייה של מפלס פני הים מדרום לצפון. התזמון של רוחות אלו בשעה שבה התרחשה הגאות גרם להגברת עליית מפלס המים בקצה הצפוני של הים האדריאטי, שם ממוקמת ונציה. מאוד ייתכן שאם לא נשבו הרוחות האלו, לא היינו רואים הצפות חריגות".

שערי ענק ושערוריית שחיתות

בעקבות הצפות חוזרות ונשנות בעיר, החליטו הוונציאנים להיערך למקרים דומים בעתיד באמצעות בניית שערי ענק. מטרתם, לבודד את הלגונה מהים בזמן סערות חזקות וזרמי גאות העלולים לגרום להצפות. בניגוד לקיר ים, היוצר חיץ קבוע בין השטח הבנוי לים, מיזם הבנייה (שקיבל את השם MOSE), יופעל כשם שפועל כל שער אחר – רק בעת הצורך, על-ידי תזמון הפעלתו. כלומר, השערים בנויים כך שבשגרה לא יחסמו את תנועת המים כלפי העיר, ורק כאשר התחזית תבשר על סערה או גלי גאות חריגים, פעולה מכאנית תזיז את השערים ממקומם כך שיתרוממו מעל לפני המים וייצרו מחסום שיעצור את הים מלהציף את העיר.

המיזם הגרנדיוזי נתקל בדרך בלא–מעט קשיים, חריגות תקציביות עצומות וביקורות חריפות. כיום – כמעט 17 שנה מאז החלה העבודה עליו – הוא עדיין לא החל לתפקד. עד כה נרשמו עיכובים רבים בלוח הזמנים המתוכנן וחריגה עצומה מהתקציב: המיזם הוערך בשלבי התכנון ב-1.3 מיליארד דולרים, אך העלות עומדת כיום כבר על קרוב ל-6 מיליארד דולרים, והזרוע עוד נטויה. בנוסף לקצב ולתקציב, על המיזם העיבה פרשת שחיתות גדולה: ב-2014 35 פוליטיקאים ואנשי עסקים הקשורים למיזם נעצרו באשמות שונות של שחיתות – ולבסוף ג׳ורג׳יו אורסוני, ראש העיר של ונציה אז, הודח מתפקידו.

פרסום

כיוון שמדובר במחסום מתכוונן ולא בקיר יציב שעומד בקביעות על מקומו, הוא צפוי לדרוש תחזוקה מתמדת, מורכבת וגם יקרה מאוד. עלויות התחזוקה הוערכו בעת תכנון ואישור המיזם בכ-12 מיליון דולר בשנה "בלבד", אך הנהלת הפרויקט מעריכה אותן כיום בכ-50 מיליון דולר לשנה, ויש גם הטוענים שהסכום יכול להגיע גם לכ-80 מיליון – תלוי בכמות ההצפות שתפקוד את הלגונה באותה שנה (מה שכאמור, צפוי להפוך עניין תכוף יותר ויותר על פי התחזיות האקלימיות). אז האם נמצא הפתרון להצפות של ונציה? אפילו בתרחיש אופטימי לפיו המחסום המתוחכם יצליח להתמודד עם קצב עליית פני הים ועם הסערות שעוצמתן צפויה לעלות עם התקדמות שינוי האקלים, הדבר צפוי להגדיל בהרבה את הצורך בתחזוקה שוטפת שלו – שכאמור תגבה מחיר כלכלי גבוה מהעיר מדי שנה.

הסיכוי להצפה גדל

"מגמת העלייה של מפלס מי הים בתוספת שקיעתה ההדרגתית של העיר בהחלט מגדילה את הסיכויים להצפות", מסביר ברנר, "אבל זה לא מבטיח שתמיד יהיו הצפות. עדיין צריך שילוב של כל התנאים ביחד. כלומר, בעונת החורף, מנובמבר עד מרץ, קיים הסיכוי הגבוה ביותר להצפות בוונציה, משום שבתקופה זו יש לנו את הרוחות החזקות ביותר".

"אני הייתי בוונציה כשהיו הצפות ואני זוכר שהסתובבתי בעיר ובכל מיני מקומות הוצבו מסכים שהראו את התחזית של גובה מפלס המים. זה היה מדהים שהיינו בבית כנסת ולא יכולנו לצאת ממנו כי כל הרחבה הייתה מוצפת, אבל היה רשום במסכים שבעוד כחצי שעה מפלס המים ירד ונוכל לצאת ואכן כך היה, ממש כמו שעון. וזה בגלל המחזוריות של הגאות והשפל. אם אנחנו יודעים מתי מתרחשת התופעה אז גם אפשר להעריך בגדול מתי מפלס המים ירד".