מים נט פורטל מקצועי למים.
פרסום
שינוי האקלים לא נתפס על ידי רבים מאתנו כמשהו שמאיים עלינו כאן ועכשיו, אלא כענן שחור שמרחף לו הרחק באופק שאולי יטיל את צלו עלינו בעתיד הרחוק. "הנכדים שלנו כבר ידאגו לטפל בזה", כותבים לא פעם טוקבקיסטים בתגובות למחקרים שעוסקים בנושא.
תחזיות ומודלים של מדעני האקלים מציגים תרחישים שונים להתחממות ועליית מפלס פני הים עד לשנת 2100, אך כבר היום אנו יודעים שהטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה מאז תחילת המהפכה התעשייתית בכמעט מעלה אחת צלזיוס. את העלייה בתדירותם של אירועי קיצון הכוללים גלי חום, בצורות ושריפות לצד התעצמות הסופות וירידה של כמויות גשם גדולות מאוד בזמן קצר (שמובילה לשיטפונות, הצפות ומפולות בוץ) ניתן לראות כבר היום מסביב לעולם.
השינויים הללו מתרחשים כאן ועכשיו גם אצלנו: מי הים במזרח הים התיכון התחממו ב-30 השנים האחרונות ב-3 מעלות צלזיוס; דו"ח חדש של השירות המטאורולוגי הישראלי חשף לאחרונה כי קיימת בישראל מגמה ברורה של עלייה בטמפרטורות המינימום, המקסימום והטמפרטורה הממוצעת. הטמפרטורה הממוצעת הכללית עלתה ב-0.65-0.5 מעלות צלזיוס בכל עשור, כלומר – עלייה של כמעט שתי מעלות ב-30 השנה האחרונות.
מחקר שפורסם לאחרונה על ידי מדענים מהאוניברסיטה העברית, משוויץ ומאוסטרליה, מצא כי העלייה בטמפרטורה שנצפית באזורנו מקטינה את זמינות המשקעים, ואלו שכן מומטרים נוטים לעשות זאת בעוצמה גבוהה יותר, מה שמוביל לשיטפונות והצפות כפי שהתרחש ביתר שאת בחודש יוני האחרון וגבה קורבנות רבים בנפש. בחמש השנים האחרונות שוררת בצורת בצפון הארץ, כאשרמדד הבצורת של השירות המטאורולוגי מצביע על ערכים שנעים בין "יבש מאוד" ל"יבש באופן קיצוני" בשנים האלה בכל אזור הצפון ובמיוחד בגליל המזרחי ובגולן.
חורף יבש מהרגיל
על פי נתוני השירות המטאורולוגי גם חורף 2017-18 היה יבש מהרגיל באזור אצבע הגליל ובצפון הגולן, אזורים מהם ניזונים חלק גדול מנחלי הצפון. הצטברות של חמש שנים שחונות, יחד עם גידול מתמיד באוכלוסייה ועליה בצריכת המים שלנו ושל שכנינו, הובילו להידלדלות מקורות המים בצפון ולזרימות חלשות במיוחד בנחלי הגולן ובמקורות הירדן שאף הובילו לסגירת נחלים לציבור.
התפרצות מחלת העכברת (Leptospirosis) בנחלי הצפון שנגרמת על ידי החיידק לפטוספירוזיס, היא ככל הנראה תוצאה של אותן זרימות נמוכות מאוד שמצמצמות את תחלופת המים בנחלים ומאפשרות להפרשות בעלי חיים המכילות את החיידק להצטבר במקורות המים ולהעלות בהם את ריכוז החיידקים, מה שמעלה גם את סיכויי ההידבקות במחלה של הרוחצים בנחלים. על פי משרד הבריאות, נכון ל-14 באוגוסט לפחות 14 מטיילים לקו בזיהום וקרוב ל-50 חשודים שחלו בו.
מחלת העכברת לא לבד, מחקרים שונים מרחבי העולם מצביעים על קשר מובהק בין עליית הטמפרטורה כתוצאה משינויי האקלים לבין הפצה של מחלות שמועברות על ידי יתושים. מחלות שכאלה מגיעות גם לאזורים שבהם הן לא היו בעבר ודוגמאות לכך אפשר לראות בהתפשטות קדחת הנילוס המערבי בדרום ומזרח אירופה, נגיף הזיקה ביבשת אמריקה ואף מלריה וקדחת הדנגי. אך לא מדובר רק במחלות שמועברות ע"י יתושים אלא גם באפשרות לזיהום מי השתיה על יד ביוב עקב הצפות, מה שעלול להפיץ מחלות שמועברות במי השתייה כמו כולרה.
פרסום
זכות הטבע למים
כדי שלא נחווה התפרצות מסוג זה גם בשנה הבאה צריך ליישם בפועל את זכות הטבע למים. מכיוון שאין לנו שליטה על כמויות הגשם שיורדות והמגמה הכללית הצפויה באזורנו גם בשנים הבאות היא ירידה רב שנתית בכמות המשקעים, כדי לאפשר ליותר מים לזרום בנחלים צריך לצמצם את השאיבות באזורי הנביעה, לשאוב את המים להשקיית גידולים חקלאים במורד הנחל ולא במעלה ולעבור להשקיה בקולחים בכל גידול שניתן לעשות זאת. בגידולים בעלי צריכת מים גבוהה בהם לא ניתן לעבור להשקיה בקולחים, צריך לשקול בכובד ראש מעבר לגידולים או זנים שדורשים פחות מים ומותאמים טוב יותר לשינוי האקלים באזורנו. חיסון עדרי הבקר שרועים במרעה, הגבלת הגישה שלהם למקורות המים הטבעיים וצמצום נוכחות מכרסמים בצמוד למשקים העוסקים בגידול בעלי חיים יפחיתו את הסיכון להתפרצות חוזרת בקיץ הבא ובבאים אחריו.
מתקן התפלה בגליל המערבי שהקמתו אושרה ממש לאחרונה וצפוי להתחיל לפעול תוך שנים ספורות ולהזרים מים מותפלים גם לצפון (תוך מתן אפשרות לצמצום השימוש במקורות המים הטבעיים) הוא פתרון טוב אך קצר מועד. כדאי שנפנים כולנו ששינוי האקלים כאן כדי להישאר.
כדי לצמצם את השפעותיו העתידיות של שינוי האקלים עלינו להפחית דרמטית את פליטות גזי החממה באמצעות גמילה מדלקי מאובנים ומעבר לאנרגיות מתחדשות לצד התייעלות אנרגתית נרחבת במגזר הפרטי הציבורי והתעשייתי. השקעה משמעותית כבר היום בהיערכות לנזקי שינוי האקלים באמצעות היערכות לעליית מפלס פני הים, צמצום נזקי שטפונות סילוק פחמן דו חמצני באמצעים טכנולוגיים או באמצעות נטיעה מסיבית של יערות ופיתוח גידולים חקלאיים עמידים תצמצם את הנזקים העתידיים שעוד צפויים לנו.
הכותב הוא המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
