מים נט פורטל מקצועי למים.
רן בן מיכאל – זווית
פרסום
עונת הרחצה הרשמית נפתחה השנה מוקדם מהרגיל, כבר במהלך חופשת הפסח, אבל במדינה שרוב תושביה גרים במרחק נסיעה קצרה (או אפילו הליכה) מרצועת החוף, הים הוא חלק בלתי נפרד מחייהם של ישראלים רבים במשך כל השנה.
חופים, אוקיאנוסים ושפכי נחלים מספקים תועלות מגוונות לאדם: דגים ופירות ים כמזון, חול לבנייה, מים לשתייה באמצעות התפלה, אצות כתוספי מזון, חומרי טבע חדשים לתעשיית התרופות, חומרי גלם לחקלאות מים, וגם ויסות אקלים הן רק חלק מהדוגמאות לשירותי המערכת האקולוגית שהים והחופים מספקים ויש להם ערך כלכלי רב. המשרד להגנת הסביבה של אירלנד, למשל, העריך את השווי של שירות מחזור הפסולת – היכולת של המערכת הימית במדינה לקלוט שפכים ודשנים ולעבד אותם – ביותר מ-316 מיליון אירו (1.3 מיליארד שקל) בשנה.
על אף מספר הולך וגדל של מחקרים שמנסים לכמת את ההון הטבעי ושירותי המערכת האקולוגית, הנ"ל עדיין אינם מוערכים מספיק או משולבים במדיניות כלכלית ולכן עדיין חשופים לנזקים מעשי ידינו. מערכות אקולוגיות שנפגעו מספקות תועלת נמוכה – או אפסית – והשבת יכולתן לתמוך ברווחה אנושית כרוכה בעלויות שיקום; למערכות חופיות וימיות יש בהקשר זה תועלות ייחודיות שתרומתן היחסית גבוהה.
שירותי תרבות כמו נופש, תיירות ואסתטיקה הם קטגוריה ייחודית של שירותים אקולוגיים המעניקים משמעות לחיים אנושיים. מצד אחד ברור כי הם מוסיפים הרבה לחיינו – אחרת מדוע חלקנו עובדים במלצרות שנה שלמה רק כדי לעשות טרקים בהרי האנדים? – מצד שני, לא תמיד פשוט להעריך ישירות את השווי הכלכלי שלהם. השווי הנדל"ני של דירה המשקיפה לים מוכר היטב ויכול להוות מחוון לערך הנוף, אבל כיצד מכמתים את ההשראה לשיר חלון לים התיכון?
הכלכלה של חוף נקי
מחקר אמריקאי שפורסם לאחרונה ביקש לבדוק את ההשלכות הכלכליות של חוף נקי, כלומר מה השווי של הפחתה בפסולת החופים בעבור הכלכלה המקומית של תושבי מחוז אורנג' שבדרום קליפורניה.
על פי ממצאי המחקר, משתמשי החופים במחוז העדיפו בבירור חוף ומים נקיים על פני מאפיינים אחרים – כמו חנייה נוחה, למשל.
על סמך מנהגי הנופשים, כמו הנכונות להאריך בנסיעה כדי להגיע אל החוף המועדף, הגיעו החוקרים להערכה בדבר המשמעות הכלכלית של הפחתת הפסולת בחופים: הפחתה של 25 אחוז בזיהום תוביל לתרומה של 29.5 מיליון דולר ברבעון בעוד שהפחתה של 75 אחוז שווה 46.5 מיליון.
בסך הכול, לניקוי שלושה רבעים מהפסולת – או למניעת הזיהום במקור – יש ערך כלכלי של 186 מיליון דולר (651 מיליון שקל) בשנה בתיירות חוף בלבד. כך על פי המחקר.
לטענת החוקרים עובדה זו מצביעה על הערך הכלכלי – לצד הערך הסביבתי, כמו מניעת הפגיעה בבעלי חיים – של ניקוי חופים כמדיניות רצויה כלכלית גם ברמה הלאומית. הדבר אולי נראה מובן מאליו, אבל אומדנים כספיים כדוגמת זה שבמחקר חסרים והם כמעט שאינם מנחים קבלת החלטות מדיניות.
עם או בלי קשר למחקר, עיריית מליבו, הצפונית ללוס אנג'לס, אסרה במקביל לפרסומו על מכירת מוצרי פלסטיק "חד-פעמיים" בעסקי המזון לחוף הים בעיר, אך זו עדיין מדיניות עירונית מקומית בקליפורניה הליברלית.
אחד מכלי המדיניות בהם נעשה שימוש נרחב יותר לשם צמצום הפסולת הוא כמובן הפיקדון על מכלי משקה, כפי שמוכר בישראל.מחקר אוסטרלי ביקש לאמוד את יעילותם של מנגנוני פיקדון להפחתת פסולת בחופים באמצעות השוואה בין מדינות בארה"ב ובאוסטרליה וגילה שבאזורים שבהם מתקיימים מנגנונים כאלו קטנה פסולת הבקבוקים בחופים בכ-40 אחוז.
החיבור של שני המחקרים מצביע על היעילות המשולשת של הפיקדון: 1) צמצום זיהום הפלסטיק במקור 2) הפחתת הנזקים הסביבתיים 3) הפיכתם של חופים נקיים למשאב כלכלי.
הים התיכון שווה הרבה
תיירות היא אחד מענפי הכלכלה העיקריים מסביב לים התיכון – ב-2014 ביקרו בו 314 מיליון תיירים מחו"ל. זהו ענף רב חשיבות גם בישראל – עם 3.6 מיליון תיירים ושוק של 20 מיליארד שקל ב-2017 – ותיירות חוף בים התיכון היא חלק משמעותי בעוגה. על אף שתמהיל הפסולת בחופי ישראל השתנה מאז כניסתו לתוקף של חוק השקיות, החופים בישראל עדיין מלוכלכים יחסית ושינוי במצב יכול להיות בעל השלכות כלכליות בתחרות על התיירים הבאים מול מדינות אחרות באזורנו.
פרסום
במסגרת המחקר נותחו באמצעים חדשניים יחסית שישה שירותי מערכת מקטגוריות שונות, שחלקם נלמדו עד כה במידה מועטה, כמו למשל בקרה ביולוגית – באמצעות הערכת עמידות המערכת האקולוגית למינים פולשים – או נופש, באמצעות הערכת הפחתת החשיפה לחיידקים מחוללי מחלות. עוד נותח גם המדד של אי-שימוש, כלומר הנכונות לשלם כדי לשמר חלקים מהמערכת החופית, לדוגמא באמצעות איסור גורף על פעילות.צוות משותף של המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה יחד עם המכון לחקר ימים ואגמים והמעבדה לחקר הכינרת השלים לאחרונה פרויקט רחב של הערכה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית בים התיכון. המחקר הוצג לאחרונה בכנס "שירותי המערכת האקולוגית – מהתיאוריה למציאות הישראלית" שהתקיים בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה.
בכל השירותים שנבדקו נמצאו תועלות כלכליות משמעותיות. כך, למשל, שמירה על אזורים נרחבים של הסביבה הימית ללא פיתוח כמו חיפושי אנרגיה, תובלה ימית וכדומה, יכולה להניב עד 2.3 מיליארד שקל בשנה כתלות בהיקף אזורים שיסומנו לשמירת טבע והמגוון הביולוגי בהם.
"עבור הציבור יש חשיבות לשמירה על הים, לא רק כמקור של נופש או הנאה, אלא תפיסתית, עצם קיומו של הים כמערכת אקולוגית מתפקדת", אומרת ד"ר שירי צמח-שמיר מהמרכז הבינתחומי וממובילות המחקר. "הציבור מעוניין להגן על האזורים הרגישים בסביבה הימית עם ההאצה בפיתוח. הדבר התבטא במחקר שלנו כשאמדנו ערכים הנובעים מעצם קיומה של המערכת, ללא שימוש בה, מתוך ידיעה שהציבור כולו וגם הדורות הבאים יהיו מסוגלים להשתמש בה".
הנתונים של המחקר עולים בקנה אחד עם ממצאים בדבר הנכונות של הציבור הישראלי לשלם עבור הטבע הימי שלו.
מי ישלם?
בעולם נבדקה גם ההשקעה הכלכלית בפועל: מחקר אמריקאי מצביע על כך שתושבי מדינת מסצ'וסטס רואים בשמירת הטבע הימי פעילות רצויה ותרמו לעמותות העוסקות בתחום כמעט 180 מיליון דולר בשנת 2014. אף שזו הערכה שמרנית, מדובר בסכום גבוה בהרבה מההכנסות מדיג מסחרי בים הפתוח או מתיירות לווייתנים. הדבר מצביע לטענת החוקרים על חלקה הגדל והולך של החברה האזרחית העוסקת בשמירת טבע ימי בעוגה הכלכלית של המדינה ועל החשיבות היחסית של שירותי המערכת האקולוגית הימית בעיני הציבור החי בה.
כיצד ניתן לשלב את הידע ההולך ומתרחב בדבר הערך הכלכלי של שמירת טבע במדיניות בישראל? דר' צמח-שמיר סבורה כי "שימוש בהערכה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית הוא חיוני לשם קבלת החלטות ולזיהוי של אזורים או נושאים הנמצאים בעדיפות משום שניתן ללמוד באמצעותה על הנהנים ובעלי העניין בסביבה הימית ועל ההשלכות של הפעולות שהם מבצעים. בין ההגנה על המערכת האקולוגית הימית לבין שימוש בשירותים האקולוגים ובהון הטבעי אותם היא מספקת קיים קונפליקט מתמיד שיש לנסות ולפתור".
"כך, לדוגמה, זיהום של הים בדשנים חקלאיים עלול לפגוע באיכות התוצר של תהליך ההתפלה, אך אנו זקוקים לתוצרי החקלאות וגידולים חקלאיים נשענים גם על דשן. לכן, שיתוף פעולה בין מדענים לצמצום פערי הידע לצד דיאלוג סביב תוצרי המחקר עם מקבלי החלטות בתהליך קביעת מדיניות הוא חיוני לשם ניהול בר קיימא של משאבי הים", מוסיפה צמח-שמיר.
