סדר היום של ה- EPA לגבי מי- שתייה: "מה יש בברז?"

פורסם ב- www.wateronline.com
16 במאי, 2014

פרסום

גורם רשמי של ה-EPA מספק תובנות לגבי החלטות הנוגעות לקביעת חוקים, למזהמים מדאיגים, ולתקנות הצפויות לנו בתחום מי השתייה בעתיד הקרוב.

תהליך הרגולציה (regulatory cycle) אף פעם לא נעצר, אך הקצב שלו מורה שאין הפתעות כאשר מאושרים חוקים פדראליים (של ממשלת ארה"ב) לגבי ספקי מי-שתייה (drinking water utilities). אין הפתעות, כלומר, במידה ואתה כל הזמן פוקח עין על התהליך. לצורך זה, הבה נבחן איזה מזהמים נמצאים על רדאר ה-EPA, כפי שמדווח לנו Eric Burneson, מנהל חטיבת "תקנים וניהול סיכונים" במשרד ה-EPA העוסק במי-תהום　 ומי-שתייה (OGWDW). Burneson נאם לאחרונה בכנס של איגוד יצרני ציוד של מים ומי שפכים ובמסגרתו סיפק תמונת מצב עדכנית.

תהליך חקיקת "חוק מי-שתייה בטוחים" (SDWA) – Safe Drinking Water Act
קביעות רגולציה ראשוניות, יכולה לנבוע מ"רשימת המזהמים שעל הפרק"(CCL – Contaminant Candidate List) של ה- EPA,　 או מנתונים התואמים את "תקנת ניטור המזהמים הבלתי-מוסדרים" (UCMR – Unregulated Contaminant Monitoring Rule) , שבוחנים אותם לעתים קרובות במקביל.

מכאן, מחליטים לגבי הגרסאות הסופיות של התקנה ומוגשת הצעת חוק, אשר מסתיימת (כפוטנציאל), מתקבלת ונעשית חלק מתקנות מי-השתייה הלאומיות הראשוניות (NPDWR　- National Primary Drinking Water Regulations)　.
ה- NPDWR הקיימות עוברות בחינה מחודשת באופן שוטף, כחלק מהסקירה השש-שנתית של EPA.

ה-SDWA דורש מה- EPA שתקבע תקנות לגבי 5 מזהמים לפחות מרשימת ה-CCL, בכל חמש שנים. ה-EPA מחויבת להכניס מזהם מסוים אל מסגרת התקנה אם נקבע שהוא עומד בקריטריונים המוזכרים בSDWA Section 1412(b)(1):

1) למזהם עלולה להיות השפעה שלילית על בריאות האדם.

2) ידוע לגבי המזהם כי הוא מצוי, או שיש סבירות משמעותית לכך שהמזהם יהיה מצוי במערכת מים ציבורית בתדירות וברמה מדאיגה מבחינת בריאות הציבור.

3) בהתאם לשיקול דעתו הבלעדית של בעל הסמכות, תקנה הנוגעת למזהם כזה מהווה הזדמנות משמעותית להקטנת הסיכון לבריאות ציבור האנשים שמשתמשים במי המערכות הציבוריות.

"רשימת המזהמים שעל הפרק" (CCL – Contaminant Candidate List)
באוקטובר 2009, ה-EPA פרסם את "הרשימה השלישית של מזהמים שעל הפרק" (CCL-3 Third Contaminant Candidate List). הרשימה מונה 116 מזהמים, כולל 16 מיקרובים (וירוסים ובקטריות) ו-104 חומרים כימיים – כולל כימיקלים תעשייתיים, חומרים תרופתיים, קוטלי מזיקים וחומרים אנאורגניים.

ככל שרשימת CCL-3 מתקדמת בתהליך ההסדרה, הרשימה הבאהCCL-4 כבר החלה את מסעה, כאשר ה-EPA ביקש מידע על מזהמים מועמדים נוספים. הוצעו 59 מזהמים, והם מפורטים במסמך EPA-HQ-OW-2012-0217 הנמצא באתר www.regulations.gov. טיוטת CCL-4תתפרסם באותו אתר בהמשך שנת 2014.

חוק ניטור מזהמים בלתי-מפוקחים (UCMR　- Unregulated Contaminant Monitoring Rule)
כדי להבין טוב יותר את שכיחותם של מזהמים העלולים להיות מסוכנים, ה-EPA מייפה את כוחן של מספר מערכות מתקני מי-שתייה במטרה להוביל את פעילות הניטור והדיווח. כמו ה-CCL גם ה-UCMR עובר דרך ארוכה של מחזורים חופפים.

ניטור UCMR-3 התחיל בינואר 2013 ויסתיים בדצמבר 2015, והדיווח ימשך עד מחצית 2016. שני וירוסים (enterovirus, (norovirus ו-28 כימיקלים נבדקים. בין הכימיקלים יש הורמונים, Perfluorinated Compounds, תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs), מתכות (כולל כרום 6 ערכי וכמות כרום כוללת), 　1,4-dioxane, וכלורט.
נתוני ההימצאות הזמינים כעת, מייצגים תוצאות מלאות של הרבעון הראשון והשני של שנת 2013, ותוצאות חלקיות של הרבעון השלישי והרביעי של אותה שנה. עדכונים נוספים יועלו לאתר באופן שוטף על בסיס רבעוני.

נתונים ראשוניים של UCMR-3: נקודות לסיכום
עם 25% נתוני UCMR-3 שנקלטו במערכת, מתפתחת תמונה ברורה יותר של הימצאות מזהמים במערכות מים פרטיות (PWS – Private　Water　System). מספר קבוצות, המהוות סיבה לדאגה, מתוקצרות להלן:

מתכות – לדברי מר Burneson, לגבי מתכות שונות מרשימת　 מערכות המים הפרטיות, התגלו ריכוזים העולים על רמת הדיווח המינימאלית(MRL) אך רק 3.4% מ-12,000 הדוגמאות שנאספו הצביעו על רמות גבוהות מ"ריכוז הייחוס" הנחשב כנקודת הסיכון. כמעט בכל המקרים, המתכת שהריכוז שלה עלה על רמת הייחוס, הייתה ונדיום (Vanadium) .

כלורט – גילויי כלורט נמצאו ב-989 מתוך 1,449 דיווחי PWS (מערכות מים פרטיות), עם 35% דיווחים על רמות מעל ריכוז הייחוס.

1,4-dioxane– מתוך 1,146 דיווחי PWS, 280 הראו קיום 1,4-dioxane, אשר יש לו שתי רמות ריכוז ייחוס, :10^-6 מריכוז הייחוס המייצג סיכוי של 1 למיליון לחלות בסרטן עקב חשיפה לזיהום ברמה 0.35　microgram/liter של 1,4-dioxaneוהרמה השנייה היא 10^-4 מריכוז הייחוס, המייצג סיכוי של 1 ל-10,000 לחלות בסרטן עקב חשיפה לזיהום
ברמה　 35　microgram/liter (מיקרוגרם לליטר) של 1,4-dioxane. בעוד ש-6.5% מהמתקנים היו מעל לרף של 1 למיליון, אף דיווח PWSלא עלה על ריכוז גבוה מ-35　µg/L.

תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs ) – מתוך 1,451 דיווחי VOC התגלו 77 גילויים חיוביים, אבל 　Burneson דיווח כי "יחסית מעט" מהמדידות היו מעל ריכוז הייחוס. לאור האמור, ביחס ל-טריכלורופרופאן-1,2,3 למרות שרק ב-1.7% מהמתקנים נרשמו גילויים, רובם (1.6%) היו מעל 1 ל-10,000 של נקודת הסיכון.

PFC (Perfluorinated Compounds )- רק 24% מתוך 1,470 דיווחי PWS גילו תרכובת PFC אחת או יותר, וזוהי תוצאה אשר Burneson מכנה "מפתיעה בהיותה כה נמוכה" – מנקודת ראותו. ריכוזי ייחוס קיימים כיום רק עבור (PFOA) Serum Perfluorooctanoate ועבור Perfluorooctane Sulfonate) PFOS), ורק שלושה מתקנים דיווחו על ריכוזי סיכון.

פרסום

הורמונים – UMCR-3 הוא הראשון שבו בוצע ניטור של חומרים תרופתיים מכילי הורמונים. ב-14 מתוך 288 PWSs גילו הורמון אחד או יותר. ריכוזי ייחוס קיימים עבור 5 הורמוני מין נקביים (אסטרוגנים) – אך לא לשני הורמוני המין הזכריים (אנדרוגנים), אבל אף גילוי לא עבר את נקודת הסיכון.

הנתונים לעיל רומזים כי מכל המזהמים שנזכרו, הכלורט (תוצר לוואי של חומר חיטוי BDP) הנוצר מסודיום היפוכלוריט או כלור דו חמצני – יכול להיות מועמד לשלב הבא של תהליך החקיקה. לדברי Burneson, קביעה סופית עבור כל מזהם UCMR-3 תהיה רק בשנת 2015 לכל המוקדם, אחרי שיסתיים שלב הערות הציבור.

חוקים בשלבי פיתוח
כמה חוקים נמצאים כעת בשלב פיתוח, לאחר שעמדו בקריטריונים הנדרשים בחוק, המוצגים להלן:

פרכלורט (Perchlorate) – Burneson דיווח כי ה-EPA עדיין "מעריכה את ישימות טכנולוגיות הטיפול לסילוק פרכלורט," בנוסף לבחינת "העלויות והתועלות של תקינה אפשרית." התהליך כולל המלצות מהוועדה המדעית המייעצת לגבי שיטות להשגת המטרה של רמת זיהום מרבית (MCLG – Maximum Contaminant Level Goal) שהיא מטרה שאינה בת-אכיפה אשר נקבעה בתור רמה ש"בכל רמה הנמוכה ממנה, לא צפוי כל סיכון בריאותי". זו אבן דרך לקראת מה שתהיה בעתיד רמת זיהום מרבית בת-אכיפה 　(MCL　-　Maximum Contaminant Level).

קבוצתVOCs 　קרצינוגניים – עבור ה-EPA, המנסה לקבץ 　VOCsקרצינוגניים (cVOCs ) – חלקם תחת תקנות, וחלקם בשלבי שיקול – תחתMCL יחיד, זהו מאמץ רב-כיווני.
לגבי מספר cVOCs, כולל PCE (Tetrachloroethylene) ו-TCE(Trichloroethylene) יש תקנות פרטניות. בינתיים, נתוני שכיחות עבור עוד שלושה מועמדים להגדרה בתור cVOC, שיוכלו להיכנס לקבוצת ה-MFL המוצעת, נאספים במסגרת UCMR-3. הצדדים הטכניים של הקבצת המזהמים הוכיחו את עצמם בתור מטלות מרתיעות. Burnesonקבע כי ה-EPA שוב "מעריכה את ההיתכנות" של השיטות האנליטיות, של טכנולוגיות הטיפול ושל העלויות הקשורות לקיבוץ ה-cVOC.

בחינה מחדש של חוק עופרת ונחושת – ה-EPA מינתה קבוצת עבודה לגבי חוק עופרת ונחושת (LCR　-　Lead and Copper Rule) כדי שתאסוף מידע לגבי מה האופן הטוב ביותר לשפר את ה-LCR הקיים,　 ולהמשיך ולצמצם את חשיפת הציבור לעופרת ולנחושת. הבחינה מחדש תתייחס לנקודות הבאות:

• 　　　　　　　　 קריטריונים לבחירת דגימה של עופרת ושל נחושת מאתרים.
• 　　　　　　　　 פרוטוקולים לדגימת עופרת.
• 　　　　　　　　 חינוך הציבור לגבי נחושת.
• 　　　　　　　　 אמות-מידה אופטימליות לטיפול ובקרת קורוזיה.
• 　　　　　　　　 החלפת צנרת שירות מעופרת.

קבוצת העבודה תספק את המידע הנאסף אל המועצה הלאומית המייעצת לנושאי מי-שתייה (NDWAC　- National
Drinking　 Water Advisory Council) והמלצות חדשות צפויות בשנת 2015.