עליית מפלס הים וצמצום רצועות החוף הם בעלי השלכות רחבות ומשמעותיות,

"הים והחופים הם נכס של כולנו"; נערכים למשבר האקלים – גם בכנסת: המשרד להגנת הסביבה הציג בדיון מיוחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לרגל יום הסביבה את עבודת ומדיניות המשרד בנושא היערכות רשויות החוף למשבר האקלים ולעליית מפלס פני הים

פרסום

ראש תחום תכנון וניהול פרויקטים לאומיים במשרד להגנת הסביבה, ד"ר רם אלמוג: "הים והחופים הם נכס של אזרחי ישראל ותושבי רשויות החוף. עליית מפלס הים וצמצום רצועות החוף הם בעלי השלכות רחבות ומשמעותיות, בין היתר בהיבטים תכנוניים. כחלק מהיערכות למשבר האקלים, המשרד פועל בשיתוף רשויות החוף וגורמים נוספים להיערכות מתאימה לשינויים הצפויים ולעליית מפלס פני הים. מעבר להפחתת פליטות ומאבק במשבר האקלים אנו נערכים כבר עכשיו לשינויים הנלווים של משבר האקלים, בהם גם עליית מפלס פני הים"

במסגרת יום הסביבה של הכנסת, השתתפו גורמי המשרד להגנת הסביבה בדיון מיוחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר, בנושא התמודדות רשויות החוף עם השפעות שינוי האקלים על הים והחופים, בהם עליית מפלס מי הים. בדיון השתתפו סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי, ד"ר נטע ליפמן; המדענית הראשית של המשרד, פרופ' נגה קרונפלד-שור; ראש תחום תכנון וניהול פרויקטים לאומיים במשרד, ד"ר רם אלמוג; המתכננת הסביבתית של היחידה הימית במשרד, יהודית מוסרי, והציגו את עבודת המשרד ומינהלת ההיערכות לשינוי אקלים שמוביל המשרד להיערכות מתאימה למשבר האקלים.

משבר האקלים והשינויים הנלווים לו מאלצים את מדינות העולם, ובהן ישראל, להיערך בהתאם. אחת המגמות שבהן צפוי לחול שינוי משמעותי בעקבות משבר האקלים היא עליית מפלס מי הים. תופעה זו נגרמת כתוצאה מפליטות גזי החממה הגורמים לעליית הטמפרטורה הממוצעת, המובילים להפשרת קרחונים יבשתיים ברחבי העולם והתווספותם למי האוקיינוס, וכן, משפיעה באופן ישיר על טמפרטורת המים וכתוצאה מכך על נפחם.

מפלס הים התיכון נמצא במגמת עלייה מוגברת כתוצאה משינויי האקלים, אשר עלולים להביא לשינוי קו החוף של חופי ישראל, לסחיפתם, להצרתם ולפגיעה הולכת וגדלה במצוק החופי, לאורך החופים שבהם הוא מצוי.

עליית מפלס הים עלולה להוביל להצפה קבועה של שטחי חוף וצמצום החופים הפנויים לשימוש הציבור. הצפות אלו עלולות לגרום לפגיעה בתשתיות חופיות, ככל שאלו בנויות בקרבת קו המים, כדוגמת תשתיות תיירות פנאי ונופש, לצד נזק למבנים ימיים, מרינות ונמלים. בנוסף, עליית מפלס הים עלול להוביל לסחיפה (ארוזיה) מוגברת של אזורי חוף נרחבים כתוצאה מעליית המפלס ועצמת הסערות.

בעקבות עליית מפלס פני הים, עשויה להיגרם עלייה במשכי הזמן של ההצפות באזורי חוף רדודים וחדירת מי ים אל מוצאי הנחלים והנקזים המנקזים את מי הנגר אל חופי הים התיכון, בעיקר בעת אירועי קיצון. כתוצאה מכך, עשויה להגרם גם הצפה של אזורים במעלה אגני הניקוז. לצד אלו, צפויה להגרם כניסת מים מלוחים שתביא להמלחת האקוויפר החופי ועלולה להתרחש פגיעה באיכות מי התהום.

פרסום

מינהלת ההיערכות לשינוי אקלים שמוביל המשרד להגנת הסביבה פועלת לגיבוש תרחיש מומלץ לעליית מפלס הים לשנים 2050, 2070 ו-2100. במקביל, מתנהל תהליך במסגרת המנהלת לשינוי אקלים, שמטרתו גיבוש המלצה לתרחיש זמני לשנתיים הקרובות, עד להשלמת ההערכה המלאה לקביעת תרחיש סופי, בדגש על מתן כיוון לשילוב הסוגייה במסגרת הליכי תכנון בסביבה החופית.

המשרד להגנת הסביבה, באמצעות מינהלת ההיערכות לשינוי אקלים, פועל – לצד הגופים הרלוונטיים בממשלה – לכך שישראל להיערך לפגיעה הצפויה במרחב החופי, על מנת לשמור על חופי ישראל עבור תושבי רשויות החוף ואוכלוסיית ישראל בכלל. כמו כן, יש לבצע בחינה של ההשלכות הצפויות מהצרות החופים עקב שחיקה והתגברות תדירות ומשך אירועי הקיצון, ושל ההשלכות הצפויות בהיבט התכנון בסביבה החופית. כמו כן יש לבחון את הסכנה להתמוטטות המצוק החופי וההשלכות לצפי החמרת בעיית השיטפונות וההצפות. בנוסף, על מדינת ישראל לבחון את נושא עליית בסיס הניקוז, אשר עלולה להגביר את נזקי ההצפות באזורים המועדים.

בתמונה: פרופ' נגה קרונפלד-שור, ד"ר נטע ליפמן וד"ר רם אלמוג. צילום: המשרד להגנת הסביבה