מים נט פורטל מקצועי למים.
תחבורה הוא אחד הנושאים החמים על סדר היום הציבורי, וסדרת המערכונים ב"ארץ נהדרת" היא רק עוד גושפנקא למה שמורגש ע"י כולנו יום יום בכבישים. ב-9/5/17 התכנסו כ-50 מנהלי איכות סביבה מתעשיות ומרשויות מקומיות שונות לשמוע על חידושים בנושא במסגרת המפגש ה-22 של "פורום מנהלי איכות סביבה" על שם רן ביטון ז"ל, אותו מארגים חברת AVIV AMCG, אורית נבו אסטרטגיה תקשורתית וסביבתית, עו"ד עידית רייטר ממשרד עו"ד גולדפרב זליגמן וביה"ס פורטר ללימודי הסביבה של אוניברסיטת תל אביב.
פרסום
עו"ד והכלכלנית ענת משה מ-DHV סקרה את תהליכי המטה שקדמו לבניית התכנית הלאומית לצמצום זיהום אויר מרכבי דיזל במשרד להגנת הסביבה. בניתוח של נתוני הנסועה לפי סוגי רכבים והיקפי הזיהום המיוחסים להם נמצא כי בעוד שרכבי הדיזל הכבדים, אחראים רק לכ-20% מהנסועה, הם תורמים 80% מזיהום האוויר הנגרם מתחבורה. בפרט, נמצא כי רכבים בתקן יורו 3 ומטה, המהווים רק כ-33% מכלי הרכב הכבדים, תורמים 65% מזיהום האוויר. לכן, נמצאים רכבים אלה במוקד הטיפול של משרדי הממשלה. המשרד להגנת הסביבה הקצה בשנים 2017-2018 כ-260 מלש"ח לנושא. התקציב ישמש לעידוד מעבר לרכבים נקיים יותר, ובמקביל יטיל על ציי רכב הכוללים מעל 100 רכבים מגבלות על שימוש ברכבי דיזל מתחת לתקן יורו 4, אשר פועלים ללא מסנני חלקיקים, ויסייע לרשויות מקומיות בהחלת אזורי אוויר נקי בשטחן.
רכבים כבדים נקיים יותר
אם כן, מהן אפשרויות התדלוק המאפשרות רכבים נקיים יותר? נחום יהושע, כלכלן ראשי של מנהל הדלק והגז במשרד התש"ל האנרגיה והמים סיפר על עבודת מטה שנעשתה במשרדו לניתוח חלופות הנעה רבות ביחס לרכבים כבדים. בעבודה נמצא כי גז טבעי דחוס (גט"ד, CNG) נהנה מיעילות כלכלית, יעילות אנרגטית וביצועים סביבתיים גבוהים ביחס לאפשרויות התדלוק העתידיות השונות. הגט"ד אינו טכנולוגיה עתידנית. הוא פופולארי כבר כיום במדינות שונות בעולם. אולם, על מנת לקדמו בישראל, נדרשת המדינה לסייע בהקמת התשתית והסדרת הרגולציה. אחד החסמים העיקריים הוא תחנות תדלוק ותשתיות הולכת גז שתגיע אליהן. כיום פועלת בישראל תחנה אחת כזו בלבד. לכן פרסם משרד התש"ל האנרגיה והמים, קול קורא, שעודו פתוח להגשת הצעות לתכנית משולבת מענקים ורשת ביטחון להקמת תחנות תדלוק בגט"ד (קול קורא 51/16 – לינק). מועד ההגשה של הקול הקורא, תלוי בפרסום מתווה הבלו המאוחד לסולר וגט"ד. מתווה זה כאמור טרם סוכם ופורסם, אך הכיוון המסתמן לגביו הוא השוואת את הבלו על הסולר והבנזין וקביעת בלו מופחת לגט"ד, וזאת בהתאמה להמלצות ה-OECD בנושא. מרגע פרסום מתווה הבלו, ייקבע מועד הגשת המענה לקול קורא תוך 45 יום. לכן, לכל מי שמעוניין להקים תחנת תדלוק בגט"ד, כולל תחנות פנימיות בשטח המפעל, עם אפשרות לתדלק רכבים שאינם שייכים לצי הרכב של המפעל, וזאת בסיוע כספי משמעותי של המדינה, כדאי לבחון אפשרות זו. יהושע הסביר כי מדובר בתמיכה של 2.5 מלש"ח מעלות ההקמה המוערכת בכ-4 מלש"ח.
מענקים נוספים שנמצאים בקנה כוללים 10 מלש"ח תמיכה ברכישת משאיות אשפה שיופעלו בגט"ד, וכן 10 מלש"ח לתמיכה בהנעות חלופיות לכלי רכב כבדים. מדיניות המיסוי תשפיע כמובן דרמטית על האפשרות המועדפת לתדלוק, כיוון שנכון להיום הסבת צי רכב לגט"ד צפויה להיות כדאית רק במחיר של כ-70$ לחבית נפט. יהושע מקווה כי המהלכים שמקדמים משרדי הממשלה יביאו לכדאיות גבוהה יותר, כך שתוך 5 שנים נראה כבר כ-5-10% מהרכבים הכבדים בהנעות חלופיות.
שותף מרכזי לקידום התחום הוא מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה. דניאל צוקר מהמנהלת סיפר כי בינואר האחרון הורחבו סמכויותיה בהחלטת ממשלה, והיא קיבלה תקציב של 3 מיליארד $ לעשור הקרוב. התקציב ישמש למגוון פעילויות וביניהן תמיכה במרכז ניסויים סטרילי, מאגרי מידע ומיפוי, ניסויי שטח ופרוייקטי חלוץ עם התעשייה ועם האקדמיה. מטרת המנהלת היא להפוך את ישראל לסביבה עסקית תומכת ל-500 החברות הפועלות בתחום כיום ולהפוך אבן שואבת לפיתוח תחום ידע זה. התחבורה העתידית תהיה יעילה יותר באמצעות אפשרויות הנעה מתקדמות, אך גם בזכות תכנון שיתופי ומחובר, שיקל על נסיעות המשלבות כלי תחבורה שונים ויעודד נסיעה בכלי רכב מלאים יותר. צוקר הסביר כי ההוצאה על תחבורה בישראל מגיעה ל-55 מיליארד ₪ בשנה, והיא ההוצאה השנייה אחרי הוצאה על דיור. את העול הכלכלי הזה מבקשת מנהלת תחליפי דלקים להפוך למנוע הצמיחה הבא של המשק.
אחת האפשרויות בעלות הגידול המרשים ביותר בתחום זה היא הרכבים החשמליים, המראים גידול של 50% כל שנה. כיום, רכב חשמלי משתלם למי שנוסע מעל כ-20,000 ק"מ בשנה. אבל, ירידת המחירים המתמדת צפויה להביא לכך שב-2020 תרד עלות הסוללות באופן שהרכב יהפוך משתלם לכל כיס. טעינת הרכבים האלה מתחלקת לטעינה איטית של כ-4 שעות (בזרם עקיף – AC), שתהווה ככל הנראה את חלק הארי בנושא, ולטעינה מהירה (בזרם ישיר – DC) שתבוצע בחניונים, מרכזי קניות וכו, בהם ניתן יהיה לטעון את הסוללה בתוך כרבע שעה. כל יצרני הרכב פעילים בתחום הרכבים החשמליים, וצפויים לצאת לשוק יותר ויותר דגמים כל שנה. במקביל לפיתוח הרכבים עצמם, מתפתח גם שוק פעיל סביב שימוש חוזר בסוללות בסוף חייהן, שכנראה ישמשו לאגירת אנרגיה. צוקר מעריך כי 2017-2018 תהיה שנת הפריצה הן לרכבים חשמליים והן לרכבים המונעים בגט"ד.
לאן נוסעת התחבורה הציבורית?
ההנעה החשמלית מתאימה במיוחד לאוטובוסים עירוניים, ותצמצם את המטרדים הרבים שהם גורמים כיום בזיהום אויר ורעש. פתרון זה מיושם כבר כיום בארה"ב ובאירופה בצורה חלקית, והוא יעביר את פליטות מזהמי האויר מגובה האף של העוברים ושבים אל ארובות תחנות הכוח, שם ניתן להתקין מסננים מתאימים ולהפחיתו.
הלן מור מ-AMCG תשתיות תחבורה סיפרה כי כבר בסוף 2017 ייסעו על כבישי ישראל 65 אוטובוסים חשמליים. זוהי בין השאר תוצאה של הטמעת תמריצים להנעות חלופיות במסגרת מכרזי תחבורה ציבורית (תח"צ) של משרד התחבורה. מור סיפרה על השימוש המתרחב באפליקציות בתחבורה הציבורית, הכוללות מידע בזמן אמת בתוך ומחוץ לאוטובוסים, כרטוס אוטומטי וכו. בצד הפיתוחים הרבים, להערכתה, החסם העיקרי כיום בתהליך החשוב של הפיכת התחבורה הציבורית לאטרקטיבית לנוסעים, הוא תשתיות מותאמות תח"צ. מדובר במחסור קריטי בתחנות מרכזיות, מסופי תחבורה, חניוני תפעול, חניונים ליליים, נת"צים ועוד. המחסור מעקב תוספת קווים, תוספות שירות והגברת מהירות הנסיעה. על מנת לקדם את הנושא, פועל משרד התחבורה יחד עם מפעילי התח"צ והרשויות המקומיות, ומנסה להתגבר על המהמורות הרבות בקידום התשתיות הללו. עד כה הוכשרו 400 ק"מ נת"צים בישראל, אולם הדרך עוד ארוכה ומהירות הנסיעה של אוטובוסים עדיין נמוכה משמעותית מאירופה, הנהנית מנסיעת תח"צ של כ-25 קמ"ש בממוצע, לעומת כ-15 קמ"ש בממוצע בישראל.
ההתאמות הנדרשות לציי האוטובוסים בפרט, ולציי הרכב הכבד בכלל, נעשות מכוח חוק אויר נקי. עו"ד עידית רייטר שליוותה את חברת דן בנושא זה סיפרה על התהליכים, בהם ייצגה את החברה מול המשרד להגנת הסביבה, ובמסגרתו קבע המשרד להגנת הסביבה הוראות לפי חוק אויר נקי הכוללות יציאה מדורגת של רכבים בתקנים נמוכים מיורו 4, אחוזי הנעה חלופית וכו. כמו כן, סיפרה עו"ד רייטר על הדיונים וההתאמות שבוצעו סביב יישום אזור אויר נקי בחיפה המגביל שימוש בכלי רכב כבדים בעיר בשעות העומס.
פרסום
נתב"ג נערכת לגידול בתעבורה האווירית
לקינוח היום, יצאנו לסיור בשטח האווירי בנתב"ג. איריס רז ויוסי בוקר מהיחידה הסביבתית של רשות שדות התעופה הובילו אותנו בין אזורי הפיתוח הרבים בשדה. רז, מנהלת היחידה הסביבתית, סיפרה על הנושאים המגוונים שבהם מעורבת היחידה, ובפרט על נושא הרעש, וניטורו באופן שוטף, המאפשר להטיל עיצומים, לפי חוק הטיס, על מטוסים שהמראותיהם חורגות מספי הרעש המותרים. רז עדכנה כי בימים אלה מעודכנים הספים כלפי מטה, על מנת להתאים את הרגולציה, מחד למטוסים שקטים יותר הפעילים כיום, ומאידך לכמות הטיסות הגדלה והולכת. כבר כיום מגיעות לנתב"ג 120 חברות תעופה מרחבי העולם, המובילות נוסעים אל ומ-140 יעדים שונים בעולם. ב-2016 עברו בנמל למעלה מ-17 מיליון נוסעים בנתב"ג והמספר הזה צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות.
פורום מנהלי איכות הסביבה על שם רן ביטון ז"ל, מאורגן על ידי חברת AVIV AMCG, "אורית נבו אסטרטגיה תקשורתית וסביבתית", עו"ד עידית רייטר ממשרד גולדפרב זליגמן ושות' ובית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. הפורום, שנקרא על שמו של רן ביטון ז"ל, מאגד את מנהלי איכות הסביבה ומקבלי החלטות מובילים בתחום מהמגזרים התעשייתי, הפיננסי, קמעונאות, שלטון מקומי, חברות ממשלתיות ועוד. הפורום מתכנס אחת לרבעון ומהווה את הבמה העכשווית לדיון מקצועי ומשמעותי בהתפתחויות האחרונות בתחום הקיימות, בדגש על יישום במגזר העסקי.
כתבה: מיכל גרוסמן, יועצת לכלכלת סביבה, AVIV AMCG
