במפעלי ים המלח עומד מיכל מתכת ישן בנפח 2000 קו"ב המיועד להכיל מים אשר בתהליך מבוקר עושים להם היפוך יונים קרי מוצאים מהם את כל המלחים. ציפוי מיכלי מים נטולי מלחים נחשב לאחד מהאתגרים הקשים ביותר ועל כך ארחיב:
רקע: טבעם של נוזלים הוא השוואת לחצים כלומר מלחים ומינרלים אשר נמצאים במים יישאפו להיות שווים פעם אחת לחלקו הפנימי של הציפוי (לכיוון פנים המיכל, לכיוון הנוזל עצמו) ופעם שנייה לצידו השני של הציפוי קרי בין הציפוי לתשתית. הבעיה מתחילה כאשר באחד מצידיו של הציפוי נוצר מצב של חוסר/עודף של מלחים. בהרצאה האחרונה שלי בכנס קורוזיה הסברתי על חשיבות הבדיקה והסרה של מלחים מהתשתית אבל מה קורה כאשר יש חוסר של מלחים בנוזל אשר נמצא בתוך המיכל??? גם במצב זה ייווצר מצב של אי שוויון מאמצים שירצו להשוות לחצים. זהו בדיוק המקרה פרויקט זה: המים שנאגרים במיכל המדובר עברו היפוך יונים קרי מים נטולי מלחים ואלה ישאפו וימשכו למקור בו נמצאים מלחים קרי בין התשתית לציפוי. כאמור בהרצאתי שוחחתי (למטה תמצאו קישור להרצאה) על חשיבות הבדיקה והסרה של כלורידים לפני יישום ציפויים, אזי במקרה זה החשיבות מקבלת משנה תוקף פי כמה וכמה משום שמצד אחד יש לנו מים נטולי מלחים ומנגד יש לנו מיכל אשר הנמצא בסביבה העשירה ביותר במלחים וכלורידים ונוכחותם לא מוטלת בספק.
והיכן הקשר בין האמור לעולם הציפויים: ובכן כל ציפוי באשר הוא מוגדר "פארמבילי" קרי מולקולות מים יכולות לעבור דרכו, השאלה כמה ומה מקור הכוח שימשוך את מולקולות המים דרך הציפוי והתשובה היא הכוח "האוסמוזי", קרי מלחים אשר נמצאים על התשתית ימשכו את מולקולות המים אליהם מבעד לציפוי. באגירת נוזלים רגילים הרגישות למלחים על התשתית היא יותר נמוכה (כאמור הכוח ששואף להשוואת לחצים הוא נמוך יחסי) אבל במים נטולי מלחים כל הימצאות של מלחים על התשתית מהווה איום מהותי על קיים הציפוי.
בחזרה לפרויקט שלנו: כאמור בריכה זו גם מכילה מים נטולי מלחים מצד אחד ומנגד סביבה עשירה במלחים לא מותירה ספק בהימצאות מלחים על התשתית . שילוב שני תנאים אלה מציבים את הפרויקט בדרגת קושי גבוהה מיוחד ואי הבנה או ידיעה והתייחסות לפרמטרים המתוארים כאן הם מתכוון ידוע לכישלון של מערכת הציפוי, באשר היא!!!
אז מה עושים במקרה של הימצאות מלחים בתשתית? ישנו מוצר אשר ניקרא החומר שהינו ידידותי למשתמש מנקה מלחים עד לאי לרמה של אי זיהוי ,HOLDTIGHT102 ומאושר על ידי רוב חברות הצבעים המובילים בעולם.
מורכבות של פרויקט זה והצלחתו היא בחירה במפרט נכון, קבלן מתאים וחומר מתאים .
ע.נ.פ ציפוים ועבודות הנדסיות נבחרה לבצע פרויקט זה ואנוכי כמפקח ציפוים כתבתי את המפרט . על פי התקנים המחמירים על פי NACE.
מדוע פוליאוריאה?
הפוליאוריאה נבחרה כי המזמין ידע לומר שבחירת ציפוי המשלב את תכונותיה הפיזיקאליות הכול כך ייחודיות למוצר מקבלים משנה תוקף לפרויקט זה ולאתגרים שהוא מציב למערכת הציפוי.
גם על פני משטחים מתכתיים הגמישות של הפוליאוריאה הינה תכונה חשובה כי כל סדק בציפוי המגן יגרום בוודאות לחדירה המים הקורוזיבים לתשתית ומכאן זחילת הקורוזיה מתחת לציפוי תהיה עובדה קיימת. הפרשי טמפרטורות בין יום ללילה ובין חורף לקיץ באזור ים המלח גורם בוודאות להתפשטות והתרחבות הברזל וציפוי כמו פוליאוריאה נותן את המענה הטוב ביותר למצב זה.
ציוד ומשאבים עיקרים שע.נ.פ העמידה לטובת הפרויקט:
- 2 מכונות פוליאוריאה
- שני מדחסים לניקוי חול שעבדות סביב השעון בשני משמרות.
- צוותות שעבדו סביב השעון בגלל לוח זמנים צפוף במיוחד (מה חדש…!?©)
הפגות ובדיקות מקדימות
- בדיקות מקדימות לקיומם של מלחים ( כאמור אלה נמצאו ברמה של פי כמה מאות מהרמה המותרת)
- ניסוים מוקדמים להסרה של מלחים על ידי מוצר ייעודי הקרוי HOLDTIGHT102 ווידוי כי חומר זה מוריד את רמת המלחים לרמה המותרת ואני חייב לומר עשה זאת בהצלחה רבה.
- ניסוים מקדימים לבחירת שכבת היסוד המתאימה ביותר לאור מורכבות המפרט ולוח הזמנים הצפוף.
- בדיקת רמת החספוס/הפרופיל המתקבלת מהניקוי האברזיבי.
מפרט ביצוע מתומצת:
- ליטוש והחלקה של פינות חדות וריתוכים לפי תקן SSPC-SP3.
- שטיפת מלחים באמצעות 102 HOLDTIGHT, תקן .SSPC-SP1
- ניקוי המתכת על ידי התזת חומר שחיקה, רמת הניקוי תקן 2 SSPC-SP10/NACE או מה שמוכר יותר בארץ כתקן האירופאי 5 ISO SA , רמת חספוס מינימאלית 100 מיקרון.
- שטיפה נוספת להסרת מלחים באמצעות HOLDTIGHT102, תקן .SSPC-SP1
- יישום שכבת יסוד לפוליאוריאה על אפוקסי ייעודי לעבודות מתכת.
- יישום פוליאוריאה אלסטומרית ייעודית בעלת אישורים כי איננה מפרישה שום מולקולות אשר עלולות לשנות את רמת המוליכות של המים שכל כך חשובה לתהליך היצור של המפעל.
- בדיקות אבטחת איכות: בדיקת עובי ורציפות חשמלית במתל V7000
יגאל א. סטריגונוב, מפקח ציפויים בכיר, ע.נ.פ