צריך לעצור באופן מיידי את העבודות ולפרק לאלתר את התשתיות, קירות הים ומשטחי הבטון מקו המים ומהחופים באילת

פגיעה בלתי הפיכה לשונית האלמוגים, לחופים ולסביבת החי והצומח: לאור חוות דעת מקצועיות חדשות שהכין המשרד להגנת הסביבה בנוגע לבנייה לאורך חופי אילת, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קוראת לשר התיירות ולראש עיריית אילת לעצור באופן מיידי את העבודות ולפרק לאלתר את התשתיות, קירות הים ומשטחי הבטון מקו המים ומהחופים; השרה זנדברג: "יש חשיבות עליונה לעצירת העבודות ופירוק הפיתוח שכבר נעשה, כדי לשמור על הים והחופים"

פרסום

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "החשיבות והרגישות של שונית ואלמוגים באילת, ועליונות השמירה על הסביבה הימית והחופית הם בראש סדר העדיפויות עבור כולנו. המערכת האקולוגית במפרץ אילת היא מהרגישות והחשובות בעולם בכלל ובישראל בפרט. חוות הדעת החדשות של מומחי המשרד להגנת הסביבה מצביעות על נזקים סביבתיים חמורים ובלתי הפיכים לסביבת החי והצומח ולרצועת החוף, ולפוטנציאל הרב לפגיעה של העבודות בשונית האלמוגים. יש מקום לעצור את העבודות ולפרק את הפיתוח שנעשה, למניעת הנזק הקיצוני והבלתי הפיך הצפוי לשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, למערכת האקולוגית של מפרץ אילת ולחופי העיר"

 השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קוראת לשר התיירות, יואל רזבוזוב, ולראש עיריית אילת, אלי לנקרי, לעצור מיידית את עבודות הפיתוח, ולשבת בדחיפות עם צוות מקצועי על מנת להכין תוכנית מפורטת לפירוק הבנייה ולשיקום סביבתי של החופים, להסיר את הבנייה שבוצעה על בסיס תכנון שנעדר את הידע הסביבתי המתאים, ולבחון מחדש את תוכניות הבינוי והיתרי הבניה שטרם החל ביצועם.

פנייתה של השרה זנדברג נעשית לאור שתי חוות דעת אקולוגיות ומקצועיות שיזם וביצע המשרד להגנת הסביבה, הנוגעות לבנייה האגרסיבית ברצועת החופים באילת ועל קו המים, המצביעות על הנזקים הסביבתיים החמורים לסביבת החי והצומח, לרצועת החוף והפוטנציאל הרב לפגיעה של העבודות בשונית האלמוגים, ובראשם שבירת אלמוגים, כיסויים על ידי סחף, סחיפת הקרקע החופית ותמותה של החי במים ובחוף. לאור אלו, קוראת השרה זנדברג באופן מיידי את העבודות ההרסניות ולהסיר את הבנייה שהתבצעה, במטרה למנוע את ההרס והפגיעה האנושה בסביבת הים ובחוף ובשונית האלמוגים הייחודית.

את חוות הדעת בנושא המצב המורפולוגי והסדימנטולוגי של חופי אילת הכין פרופ' דב צביאלי, יועץ המשרד להגנת הסביבה לתהליכים חופיים וימיים, ואת חוות הדעת האקולוגית הכין ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה.

המערכת האקולוגית באילת היא מהרגישות והחשובות בעולם בכלל ובישראל בפרט. תכנון בקו המים שנעשה ללא ליווי של אקולוג ימי המכיר את מורכבות המערכת הביא לתכנון ולעבודות בעלי פוטנציאל לגרום נזק רב ובלתי הפיך לשונית האלמוגים באילת. המשרד להגנת הסביבה קורא לפרק את משטחי הבטון שנבנו בסמיכות לקו המים ולהרחיק את הבניה הקשיחה במסגרת הפיתוח של החופים כמה שניתן מקו המים. במקביל, קורא המשרד לבחון מחדש את התכנון שכבר בוצע בחופים הצפוניים של אילת, ובעיקר זה שעדיין לא בוצע בחופים הדרומיים של העיר, תוך בחירה בחומרים ופתרונות הנדסיים שימנעו את הפגיעה הצפויה בשונית האלמוגים, בסביבה החופית ובים.

חוות דעתו של פרופ' דב צביאלי: צביאלי, דיקאן הפקולטה למדעי הים שבמרכז האקדמי רופין, מציין בחוות דעתו כי המבנה הפיזי של חופי אילת וקרקעית הים הסמוכה להם, הם תוצר משולב של אקלים הגלים, משטר הרוחות ומאפייני הזרמים ששלטו במפרץ באלפי השנים האחרונות, וסביבת החי והצומח באזור המים הרדודים וברצועת החוף באילת הותאמו לתנאים אלו. הסביבה הטבעית של חופי אילת ידעה להתמודד עם אירועי גלים ומזג אוויר קיצוניים, ומצאה את הדרך הטבעית להתאושש.

הפיתוח והבנייה לאורך רצועת החוף באילת הובילה לשינויים מורפולוגיים וסדימנטולוגיים, וכתוצאה מכך לשינויים ביולוגיים. כתוצאה מהבנייה של מלונות, מבנים, טיילות ותשתיות לאורך חופי אילת, נחלשה מהותית היכולת של רצועת החוף לפזר את האנרגיה של סערות גלים, ולרסן באופן טבעי ויעיל את האנרגיה האצורה בהם. החזרת הגלים החזקה מהמבנים לים הובילה לסחף וגריפה של חולות ומשקעים גסים מהיבשה, אשר גרמו לשינויים דרמטיים בסביבת החי והצומת לאורך החוף.

הסערה שהתרחשה בחודש מארס 2020 הראתה באופן נוקב את ההשלכות השליליות על הסביבה הפיזית והביולוגית של חופי אילת, שנבעו כתוצאה מהבנייה והפיתוח על קו המים. על כן, קובע פרופ' דב צביאלי כי החלטתה של עיריית אילת לקדם פיתוח ובנייה על קו המים לא התחשבה באופן המתבקש בהשלכות המורפולוגיות הסביבתיות מבניה זו, במיוחד לאור כך שבעקבות נזקי הסערה במארס 2020 ניתנה לעירייה הזדמנות ייחודית להשיב את המצב לקדמותו ולפרק את המבנים שפוגעים בסביבת הים ובשונית האלמוגים הייחודית. החזרת החופים למצבם הקודם והרחקת הבנייה מקו המים היו מאפשרים לים ולרצועת החוף להתאים עצמם לסערות גלים קיצוניות ולהעניק לתושבי העיר ולמבקרים בה מרחב חופי טבעי ורחב יותר.

לבסוף, ממליץ פרופ' צביאלי בחוות הדעת לפרק לאלתר את מרבית התשתיות, קירות הים ומשטחי הבטון, שנוכחותם אינה הכרחית ומובילה לפגיעה חמורה בשונית האלמוגים, בחוף, בים ובסביבת החי והצומח.

פרסום

חוות הדעת של ד"ר דרור צוראל: בחוות דעתו בנושא ההשפעה האקולוגית של הבניה בחופי אילת על הסביבה הימית, ד"ר צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה, פורס את ההשפעות השליליות, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק, של הבנייה האגרסיבית שמבוצעת בימים אלו על קו המים ובחופי הים באילת.

על פי חוות הדעת, בניית משטחים, טיילות ושבילים מבטון בסמיכות לקו המים תפגע בסבירות גבוהה מאוד בשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, שלא תעמוד באנרגית הגלים שתוחזר ממשטחי הבטון בעצמה רבה, ובבית הגידול החולי בים. משטחי הבטון צפויים לגרום לנזק מוגבר לחופים, ולסחף שיכסה את שונית האלמוגים ויוביל לתמותה של אלמוגים ושל החי בקרקעית הים. העבודה של כלים כבדים על החופים, ובמיוחד על סלעי החוף, מייצרת שברי סלעים שבסערה הבאה יישטפו לים ויגרמו לנזק נוסף לשונית. כמו כן, היא מעלה את החשש כי בשל הסחיפה שתיגרם בחופים בשל מבניי הבטון, יידרשו עבודות תחזוקה, דוגמת הזנת חופים בחול, שישפיעו גם הן על הסביבה הימית הרגישה. ד"ר צוראל מדגיש כי עבודות העפר הלא מבוקרות ויצירת תשתית לתאורה בקו המים מהוות בעיות נוספות של עבודות הפיתוח שצפויות לפגוע בסביבה החופית.

גם ד"ר צוראל, כמו פרופ' צביאלי, ממליץ לפרק את התשתיות שנבנו, להרחיק את הבינוי מקו המים ולבחון מחדש את התכנון של רצועת החוף.

לפני כחודש פרסם המשרד להגנת הסביבה את ממצאי הניטור הלאומי לשנת 2021, המצביעים על המשך ירידה בשיעור כיסוי האלמוגים, וכן שתוצאותיה ההרסניות של הסופה ניכרות במפרץ עד היום. ממצאי הניטור מעלים תמונה מדאיגה אודות התדרדרות של המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת. הבנייה לאורך חופי אילת מובילה לפגיעה אנושה נוספת בערכי הטבע, ויחד עם אופן ביצוע העבודות מקשה עוד יותר על שיקומה של שונית האלמוגים.