שלב חשוב למימוש מדיניות המשרד להגנת הסביבה לצמצום הטמנת פסולת בישראל: הממשלה אישרה תוכנית להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב; המתקן יטפל בפסולת של אזור הדרום ויקלוט שאריות פסולת עירונית שאינה ניתנת למיחזור

פרסום

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת, אשר יטפלו בפסולת ממוינת שאינה ניתנת למיחזור, הם חוליה חשובה לצמצום הטמנת הפסולת בישראל, ביחד עם מתקנים מתקדמים לטיפול בחומר האורגני. המתקן שאושר היום הוא חלק חשוב במאמץ הלאומי הדרוש להקמת מערך מתקדם ושלם לטיפול בפסולת, יחד עם הקמת מתקני המיון והטיפול בפסולת. בהכנת התוכנית ואישורה היו שותפים רבים וחשובים, וכעת בשלב הבא נוכל לראות את כולם מתגייסים למאמץ הכולל של הקמת התשתית הלאומית לטיפול בפסולת, בהם גם השלטון המקומי"

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אני מברך על הקמת המתקן. ישנה חשיבות רבה בפרויקט מסוג זה, שיקלוט אליו פסולת ויאפשר תנאי מחיה נאותים באזור הדרום ובעתיד גם בשאר האזורים בארץ. נמשיך לפעול למען איכות חיי האזרחים בישראל בשיתוף הממשלה והשלטון המקומי יחד".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "הקמת המתקן הראשון להשבת אנרגיה מפסולת מהווה צעד ראשון וחשוב של מדינת ישראל לקראת הקטנת היקפי הטמנת הפסולת העירונית וההשלכות המזהמות שלה בישראל ובמטרופולין באר שבע והסביבה בפרט, כמו גם לשחרור חטיבות קרקע עתידיות משעבוד לטובת פסולת מוטמנת. אני מברך על שיתוף הפעולה הבין-משרדי לאישור התכנית בממשלה ועל התיאום שנעשה מול עיריית באר שבע והות"ל."

הממשלה אישרה אתמול (א')  את התוכנית לתשתיות לאומיות – מתקן השבת אנרגיה מפסולת באזור התעשייה נאות חובב, אשר קודם בות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) על ידי החברה לשירותי איכות הסביבה וכן ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרד האוצר והגנת הסביבה בראשות סגן בכיר לחשב הכללי יובל רז.

המתקן, שיהיה הראשון מסוגו בישראל, יקודם בשיטת PPP (Public Private Partnership) ויטפל בפסולת של אזור הדרום בלבד. הוא יקלוט שאריות פסולת עירונית שאינה ניתנת למיחזור, ויוקם בשלבים, בהתאמה לגידול בכמויות הפסולת. המתקן יעמוד בתקני פליטת המזהמים העדכניים ביותר, ויענה על קריטריונים סביבתיים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה.הפרויקט מצטרף לשורה של פרויקטי תשתית המקודמים בימים אלו באגף החשב הכללי, ויסייע בעידוד הצמיחה במשק והתמודדות עם אתגרי השעה, דוגמת משבר האקלים. שימוש בשיטת ה-PPP, מהווה פתרון ליישום רחב בתחומי תשתית נוספים, כגון תחבורה, מים ואנרגיה. יישום השיטה בשוק הפסולת יסייע בביצוע ועמידה ביעדים, ויש בו כדי להביא למהפכה של ממש, בדומה לנעשה במשק המים בעשור האחרון.

במדינת ישראל מיוצרים בשנה כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית, וכ-80% מהפסולת מוטמנת. מדיניות הפסולת של המשרד להגנת הסביבה פועלת כדי לצמצם משמעותית את היקפי הפסולת המועברים להטמנה, תוך יישום היררכיית הטיפול בפסולת והפיכתה ממטרד למשאב. אחד מהצעדים הדרושים להשגת היעד, הוא הקמה של מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת, לקליטת שאריות מיון שאינן ניתנות למיחזור ואשר תהווה הפחתה של הפסולת המועברת כיום להטמנה.

צעד זה מצטרף לשורה של צעדים שמקדם המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד האוצר בהם: תמיכה בהקמה או בשדרוג של מתקני מיון וטיפול בפסולת וכן תמיכה בהפעלתם, בהיקף כולל של מעל מיליארד שקל. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור טיוטת תקנות לטיפול בפסולת אורגנית, שיקבעו לראשונה חובה לטפל במרכיב האורגני של החומר, בטרם הטמנתו או העברתו לשימוש.

לאחר אישור הממשלה: נאות חובב בוחנת את ההשפעות הסביבתיות של מתקן להשבת אנרגיה

כחלק מהניסיון של ישראל להתמודד עם כמויות הפסולת המוטמנות בארץ, אישרה הממשלה את הקמתו של מתקן להשבת אנרגיה מפסולת ביתית שיוקם בנאות חובב. המתקן שיהיה הראשון מסוגו בישראל, יטפל בפסולת לא מסוכנת שעברה מיון מאזור הדרום בלבד. הפסולת, שאינה ניתנת למחזור, תועבר למתקן החדש בנאות חובב שעל פי ההחלטה יוקם בשלבים, לפי הגידול בכמויות הפסולת. כמו כן, הוחלט כי החברה לשירותי איכות הסביבה המפעילה מתקן למחזור פסולת בנאות חובב תתפעל גם את המתקן החדש.

לאחר ההחלטה, במועצה התעשייתית נאות חובב החלו בבדיקות הנחוצות לקראת קליטת המתקן החדש שצפוי להתחיל את עבודתו אחרי תהליכי אישור נוספים בעוד כשנתיים. במקביל הודיעה הנהלת המועצה כי בכוונתה לשים את בטיחות הפעלתו של המתקן ואת נושא ההגנה על הסביבה לאחר תחילת העבודות, בראש סדר העדיפויות.

פרסום

נציגי המועצה, המנכ"ל, הרצל יחזקאל ומנהל האגף להגנת הסביבה, ניר חסון, ביקרו לאחרונה בפינלנד, בה פועל מתקן זהה על מנת להתרשם מעבודתו, מטביעת הרגל האקולוגית שלו וההשפעה הישירה על הסביבה הקרובה.

במהלך הביקור, צוות המועצה נפגש בין היתר עם נציגי הממשל הפיני ואנשי עסקים ותעשייה מקומיים במתקן LOUNAVOIMA, הפועל מזה כשנתיים ועוסק בהשבת אנרגיה על ידי שריפת פסולת ושמעו הסברים על תהליכי התפעול השוטף, אתגרים סביבתיים הקשורים בהקמתו של המתקן ודרך הטיפול והתמודדות עם פגיעה אפשרית באיכות הסביבה בעקבות הפעלתו.

לאחר הביקור העלה הצוות מספר נושאים וסוגיות שעשויות להתעורר בתהליך ההקמה של המתקן בנאות חובב והפעלתו השוטפת. המשמעותי ביותר הוא -היעדר תשתית רכבות לשינוע הפסולת ממתקני המיון וההטמנה למפעל המחזור.

יש להדגיש כי במועצה מתכוונים לעלות את הנושא לדיון שצפוי להיערך בקרוב מול המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הסביבה, כדי למצוא פתרון לצמצום מספר המשאיות על הכבישים שיובילו פסולת למתקן המחזור.

ראש המועצה, ארז בדש ציין כי התהליכים שהופכים את הפסולת ממטרד למשאב חשובים מאוד להתפתחות המועצה בעתיד אך בד בבד, לאור הישגי המועצה בתחום איכות הסביבה בשנים האחרונות בדש גם הדגיש את החשיבות של תכנון סביבתי בהקמה ותפעולו של מתקן מסוג זה: "קיימת חשיבות עליונה בהפיכה של התעשייה הישראלית ל`תעשייה מעגלית` שמזינה את עצמה ככל האפשר. עם זאת, אנחנו כמועצה פועלים ונמשיך לפעול לקידום כל נושא שקשור להגנת הסביבה בשטחי המועצה ונמשיך לפתח את התעשייה שלנו במקביל לשמירה על ערכי הטבע ואיכות הסביבה".

ניר חסון, מנהל האגף לאיכות הסביבה במועצה: "רמת הבטיחות במתקן הפיני גבוהה מאוד וקיימים נהלים ברורים לדרך בה התהליך הזה אמור להתרחש גם בישראל, בדגש על הגנת הסביבה. בביקור זיהינו מה הן נקודות התורפה בעבודה השוטפת של המתקן כזה, למשל דרכי השינוע של האשפה למתקן ממתקני המיון למתקן במועצה, לא זכה להתייחסות נכונה ומלאה בתכנון. אין דרך למנוע תנועה מוגברת של משאיות דרך באר שבע, דבר שיוצר סוגייה בפני עצמה".