אוניות קרוז הן ערים צפות משתמשות בכמויות עצומות של מים לתפעול יומיומי, ממי שתייה ועד למערכות קירור וטיפול בשפכים. כדי להפחית תלות במקורות מים חיצוניים, הן שואבות מי ים ומשתמשות בטכנולוגיות מדמות להתפלה, קירור, ואיזוון המשקל של האוניה. אך לצד הפתרונות הטכנולוגיים, ישנה דאגה גוברת להשפעה הסביבתית של פעילות זו, מה שמוביל לרציה מחמירה ברחבי העולם. במאמר זה נסקור את ההפעלה המרכזית של מי ים באוניות קרוז, החדשנות בתחום, והחוקים שמעצבים את עתיד ההפלגות.
מאת : איילת אורון
1. התפלת מים והפקת מי שתייה
אוניות קרוז אינן יכולות להסתמך רק מים מתוקים מנמלים על משתמשות בטכנולוגיות שונות להתפלט מי ים:
- אוסמוזה הפוכה (אוסמוזה הפוכה) – שיטה שבה מים עוברים דרך ממברנות מיוחדות המסננות מלחים ומזהמים.
- התפלה באמצעות אידוי (Flash Evaporation) – חימום מי ים והפיכתם לאדים, ואז עיבוי האדים למים מתוקים.
- המים המטוהרים עוברים תהליכי חיטוי באמצעות כלור או אור אולטרה-סגול לפני הפעלה.
2. קירור מנועים ומערכות מכניות
המערכות של האונייה זקוקות לקירור מתמיד, בעיקר מנועי הדיזל והגנרטורים:
- מי ים נשאבים פנימה ומשמשים לקירור המנועים באמצעות מחליפי חום.
- לאחר הקירור, המים מוחזרים לים, בדרך כלל בטמפרטורה גבוהה יותר.
3. איזון משקל (Ballast Water)
- אוניות משתמשות במי ים לייצוב האונייה כשהיא אינה מלאה בנוסעים או מתען.
- מים נשאבים לתוך מיכלי איזון (Ballast Tanks) ומשוחררים לצורך לצורך.
- בעיהתית מרכזית היא העברת שונות פולשים דרך מים אלה, קיימות רגולציות מחכות הדורשות סינון או טיהור לפני ההשלכה סביב לים.
4. מערכות אספקת מים חמים
- חלק מהחום שנפלט מערכות ההנעה שימוש לחימום מים לשימוש במקלחות, בריכות שחייה, ומתקני כב.
5. שימושים נוספים במי ים
- טיפול בשפכים: מים נצרכים בטיהור מי שפכים כדי לוודא שפסולת אינה מזהמת את הים.
- שימושים דקורטיביים: בריכות מים מלוחים על הסיפון גם משתמשות במי ים.
פעיל סביבתי
- למרות המערכות המתקדמות, הזרמת מים חמים, שפכים, ושחרור מי נטלים לגרום לפגיעה במערכות אקולוגיות.
- קיימת חקיקה בינלאומית (כגון אמנת MARPOL) שמגבילה את האופן שבו אוניות אפשר ולשחרר מים לים.
טכנולוגיות חדשות ורגולציה עולמית שימוש אוניות קרוז במי ים
מוקד עניין, ענף הקרוזים מתקשר עם הגורמים סביבתיים גורמים, מה שמוביל לפיתוח טכנולוגיות חדשות ולחמירה יותר לגבי שימוש והשלכת מי ים. הנה סקירה על הפתרונות החדשים והתקנות העולמיות בתחום.
🔬 טכנולוגיות חדשות להפחתת תרומה של שימוש במי ים
1. מערכות מתקדמות לטיהור מי נטל (Ballast Water Treatment Systems – BWTS)
- הבעיה: מי נטל (Ballast Water) הנשאבים לייצוב האונייה מכילים מיקרואורגניזמים שעלים להתפשט לסביבות חדשות ולפגוע באקולוגיה.
- הפתרון: מערכות חדשות לטיהור מי נטל, שמנצלות טכנולוגיות כמו:
- קרינה אולטרה-סגולה (UV) – השמדת חיידקים ומיקרואורגניזמים.
- פילטרים מתקדמים – מסננים חלקיקים מזהמים לפני החזרת המים לים.
- טיפול כימי מבוקר – חיטוי באמצעות כלור או חומרים אחרים המותרים להשתמש.
2. התפלת מים מתקדמת (טכנולוגיות התפלה מתקדמות)
- הבעיה: מערכות ההתפלה המסורתיות צורכות כמויות גדולות של אנרגיה.
- הפתרון: פיתוח שיטות חסכוניות יותר כמו:
- אוסמוזה הפוכה בהספק גבוה – ממברנות חדשניות שמשפרות את ההתפלה תוך הפחתת צריכת האנרגיה.
- שימוש בחום שיורי – הפקת מי שתייה על ידי ניצול חום עודף ממנועי האונייה.
- מערכות התפלה מבוססות אנרגיה סולארית – ניסויים ראשונים בשילוב קולטי לצמצום שמש צריכת דלק על ההתפלה.
3. מערכות טיפול בשפכים ימים (מערכות מתקדמות לטיפול בשפכים)
- הבעיה: אוניות קרוז מייצרות שפכים רבים שעלולים לזהות את הסביבה הימית.
- הפתרון: מערכות טיפול חדשניות:
- טכנולוגיות ביולוגיות מתקדמות – שימוש במיקרואורזמים טבעיים לפי רוק חומרים גני מזהמים.
- סינון באוסמוזה הפוכה – חומר רעילים ושיפור איכות המים המוחזרים לים.
- מערכות מחזור מים – שימוש חוזר במים מטוהרים להפחתת צריכת מי ים.
4. מערכות קירורות לסביבה (Eco-Friendly Cooling Systems)
- הבעיה: שימוש במי ים לקירור מנועי האונייה מוביל לזרימה חוזרת של מים חמים לים, מה שגורם להתחממות אזורית.
- הפתרון:
- מערכות מחזור חום – ניצול חום שיורי למטרות אחרות במקום לשחררו לים.
- קירור באמצעות מים אפורים – שימוש במים ממוחזרים מהאונייה במקום שאיבה נוספת ממי הים.
- שימוש בחומרי קירור מתקדמים – פיתוח טכנולוגיות שאינן מזהמות.
📜 רגולציה עולמית מחמירה לגבי שימוש במי ים
1. אמנת MARPOL – מגבלות על פליטת מזהמים ימיים
- האמנה הבינלאומית למניעת צורה מאוניות (MARPOL – Marine Pollution Convention) היא המסגרת המרכזית להגבלת ים מי ים, עם דגש על:
- מניעת הזרמת מי שפכים לים.
- הגבלת שימוש במזהמים בטיפול בתהליכי טיפול במים.
- חובת ניטור ודיווח על כמות והמים המשוחררים מהאוניה.
2. אמנת ניהול מי נטל (Ballast Water Management Convention – BWM)
- נכנסה לתוקף ב-2017 ומחייבת אוניות קרוז:
- להתקין מערכות טיפול מתקדמות.
- לא לעשות קבוע של מי הנטל.
- להפחית להעביר מינים פולשים.
3. הגבלות אזוריות: אזורים ימיים מוגנים (ECA – Emission Control Areas)
- אזורים כמו הבלטי, החוף המזרחי של ארה"ב והים התיכון, הוחמרו התקנות לגבי שפכים ימים.
- אוניות לשימוש במערכות טיהור או לאגור שפכים עד לנמלים מתאימים.
4. דרישות להפלגות ירוקות – לחץ מצד הנוסעים
- חברות קרוז משקיעות יותר בטכנולוגיות מתנות לסביבה כדי לשפר את התדמית שלהן.
- פיתוח אוניות המונעות בגז טבעי נוזלי (LNG) והתקנת מערכות פליטה מתקדמות.
🚢 לאן פני התחום?
- פיתוח אוניות קרוז חכמות – חיבור כל מערכות המים לרשת דיגיטלית לניהול יעיל.
- שימוש באנרגיה ירוקה – שילוב מתאים סולריים וטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת להתפלת מים.
- שיתוף פעולה בין ממשלות לתעסוקה – חוקים מחמירים יותר ומחויבות לפליטות אפסיות.
