הוועדה לביקורת המדינה בדיון בעקבות המיעוט במי הגשמים:

 הוועדה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה היום דיון בנוגע לניהול משק המים בישראל בעקבות מי הגשמים שירדו בכמות מועטת בשנה זו ובמעקב אחר יישום דו"ח המבקר בנושא מ2018 שהציג תמונה עגומה על ניהול משק המים בישראל. על פי הדוח, רשות המים אפשרה ניצול מאגרי המים הטבעיים עד כדי סכנה לגרימת נזק בלתי הפיך. מפלס הכנרת ירד אל מתחת לקווים האדומים, והאקוויפרים המרכזיים התדלדלו באופן מדאיג. זאת, בין השאר, בשל כך שרשות המים לא קבעה קווי תפעול למקורות המים ולא פעלה לשיקומם כנדרש. עוד נקבע כי רשות המים לא עמדה ביעדי ההתפלה שקבעה הממשלה ולמרות החלטות ממשלה והמלצות ועדות מקצועיות, רשות המים ומשרד האנרגיה לא השלימו את תוכנית האב למשק המים. הדוח קובע כי העדר תוכנית אסטרטגית מובילה לניהול חירום מתמשך, להחלטות חפוזות ולפגיעה חמורה במשק המים.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי אמר בדיון כי הנושא נמצא בלב ליבו של המשבר הכלכלי והחברתי, והדגיש את הצורך בניהול מקצועי וארוך טווח של משק המים, במיוחד בשנה בה מדווח על ירידה חדה בכמויות המשקעים, "רשות המים הודיעה כי החורף הנוכחי הוא השחון ביותר במאה השנים האחרונות. לנוכח נתונים אלה, ההחלטה לצמצם את ההתפלה בעת הזו היא בלתי נתפסת ומהווה סכנה חמורה לאספקת המים של מדינת ישראל. הדחיפות לפתרונות מידיים, במיוחד בתחום המים, היא קריטית לנוכח האתגרים המורכבים. צמצום ההתפלה דווקא בשנת בצורת עשוי להוביל לעליית תעריפי המים בכ-2% בלבד, בעוד שלדבריהם הצעדים הדרושים היו צריכים לכלול העלאה של יותר מ-3%, במטרה לשמור על אספקת מים רציפה ולמנוע פגיעה בתשתיות קריטיות. עלינו לפעול באופן מיידי על מנת למנוע פגיעות נוספות בתשתיות המים ובחיים הכלכליים של הציבור. ניהול משק המים חייב להיעשות לאור תחזיות מדעיות, ודרושה גישה מאוחדת מצד כל הגורמים המעורבים. התקבלו דיווחים מדאיגים על התערבות פוליטית בהחלטות מקצועיות של רשות המים, ואנחנו דורשים תשובות ברורות בנושא. אסור ששיקולים זרים יכתיבו החלטות קריטיות שישפיעו על אספקת המים של המדינה כולה."

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: "נכנסתי לתפקידי לפני כשנה, ואני סבור כי חלק מהתפקיד של משרד האנרגיה הוא לפקח על תעריפי המים. כל הוצאה שנראית לכאורה מוצדקת בעיני האזרח הפשוט חייבת להיבחן בקפידה, שכן עצם ההעלאה של תעריפי המים היא מחולל אינפלציה משמעותי. משרד המבקר התייחס בדוח לצמצום משאבים לא נדרשים. בשנה שעברה הייתה טעות בהערכת הצרכים של רשות המים, שהובילה לגביית יתר של כ-150 מיליון ש"ח מהציבור, אשר בסופו של דבר לא היה בהם צורך. למרות זאת, הסכום הזה נכלל גם בתחשיבי השנה העוקבת. אין שום סיבה שאף גוף ייהנה מכסף ציבורי שנצבר אצלו מעבר לנדרש. תעריף המים מתעדכן פעמיים בשנה, ולכן בדקנו מתי נכון לבצע את העדכון כך שיפגע כמה שפחות בצרכנים. פועלים לבניית מודל חדש שיסייע בניהול התקציב תוך איזון נכון בין הכנסות והוצאות, כולל התייחסות לחלוקת דיבידנדים אשר אין זה ראוי לחלקם לרשויות. יש לעודד את תאגידי המים לייעל את ניהול המערכת, אך תעריף המים לא צריך לממן חובות של מי שאינו משלם. אני מתנגד לגבייה מופרזת בגין פחת מים".

מנכ"ל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ אמר בדיון כי רשות המים תיקנה כמעט את כל הדברים שצויינו כליקויים בדו"ח המבקר. לדבריו, יש תוכניות כבר ל2075. עוד ציין כי בעת קביעת מדיניות משק המים, אנו בוחנים את גידול האוכלוסייה תוך לקיחת ההנחות המחמירות ביותר בחשבון ונתוני המשקעים מצביעים על ירידה עקבית: דצמבר וינואר היו שחונים לחלוטין, היעדר גשם רציף מוביל להתייבשות הקרקע, ואנו מעדיפים משקעים המתפרסים לאורך שבועות. זה בלתי נתפס. אירוע הגשם השני היה מרוכז ואנו מכנים אותו אירוע "אלים" כי כמות גדולה של גשם בבת אחת לא מספיקים ליהנות. חורף שחון ביותר – השחון ביותר בכ100 שנים האחרונות.

אחד הנתונים החשובים ביותר שיש לקחת בחשבון עד שנת 2050 הוא הירידה הצפויה בכמות המשקעים. אנו מודעים לכך שאין אפשרות "לשחק" עם משאב המים – האוכלוסייה בישראל גדלה, ומבלי אספקת מים מסודרת לא ניתן יהיה לקיים שגרת חיים נורמלית. ישראל ממשיכה לפתח את מערך ההתפלה שלה, במיוחד לנוכח השלכות המלחמות באוקראינה ומבצע חרבות ברזל. בימים אלו מתבצעות עבודות לקראת הקמת מתקן ההתפלה השביעי, וההליך למיון מוקדם של הפרויקט צפוי להתפרסם בקרוב. אנו מתכננים אספקת מים בהיקפים גדולים, כאשר היעד הוא להגיע לכמות של 20 קוב מים לנפש עד שנת 2075. אמנם לא נתקלנו באתגרים ישירים במהלך המלחמה, אך האיומים הביטחוניים על מתקני המים מטרידים אותנו.

ליפשיץ עדכן כי במהלך הרבעון השני צפויה בשורה משמעותית למשק המים. בין היתר, אושרו תוכניות אב חיוניות: תכנית אב לקולחין, תוכנית אב לביוב, קביעת קווי תפעול ואישור תוכנית אב למשק המים כולו. עוד אמר כי תעריפי המים – נמוכים בהשוואה עולמית ועל פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ), תעריפי המים בישראל הם מהנמוכים במדינות ה-OECD, "יחד עם זאת, במקרים שבהם העירייה מעוניינת להגדיל את היקף הפיתוח שלה, היא נדרשת למערכת מים מתאימה – ואם אין לה תשתיות מתאימות, היא לא תוכל לבצע הרחבות. אנו דורשים כי גופים נוספים ישתתפו במימון הפיתוח, ולא שהנטל ייפול כולו על צרכני המים".

בסיכום דבריו אמר ליפשיץ כי "משק המים מנוהל לעילא ולעילא ונצברו פה הישגים אדירים מכל מדינות העולם שבאים ללמוד מאיתנו. ישראל היא אור לגויים בזה".

חכ"ל איתן ברושי, יו"ר אוגדה שיתופית מים לישראל "בעיה המרכזית בניהול משק המים, ובפרט בכל הנוגע לקולחין, אינה של הכפר אלא של העיר. לא ניתן לדרוש מהחקלאים לממן את התשתיות לסילוק קולחין, בעוד שהנושא כולו מצריך טיפול כולל מצד המדינה. יש כאן מאבק גדול וחוסר הבנה מצד רשות המים, אשר מורכבת ממינויים פוליטיים, כולל מנהל הרשות עצמו. יש לזכור שהחקלאות היא קו הגבול של המדינה, ואי-השקעה בה עלולה לפגוע משמעותית בביטחון המזון ובשטחי ההתיישבות. כדי לפתור את המשבר, יש צורך לבחון את הדברים מנקודת מבט חדשה. מדובר במשבר ניהולי חמור, כאשר לממשלה יש נטייה לדחות החלטות – כישלון שמתבטא בכך שלא הוקמו בזמן התשתיות הנדרשות. בנוסף, ישנה סתירה מהותית במחירי המים: בכל הנוגע למים לשימוש ביתי, ישראל היא בין המדינות הזולות בעולם, אך בכל הקשור למים לחקלאות – המחירים כאן מהיקרים ביותר. אך מעל לכל, הבעיה המרכזית במשק המים היא היעדר גורם מתכלל – אין "מפקד" למשק המים. קיימים גופים רבים העוסקים בנושא, אך אין בעל בית אחד שמנהל את התחום בצורה אחראית ויעילה

הבעיה במים, היא לא מחסור, הבעיה היא בניהול משק המים. ישראל זכתה להישגים  רבים בתחום ההתפלה, והישגים בתחום הקולחין וזה לא מספיק. יש עוד הרבה עבודה. לא מדובר במחסור, מדובר במשבר בניהול", ולכן דרש ברושי  לקיים ביקורת של מבקר המדינה עכשיו בנושא ..

כמו כן טען  ברושי   כי טרם הוקמה מועצת המים כמתחייב בחוק המים. לפי החוק:

הממשלה ממנה אותה כמועצה מייעצת לשר תשתיות לאומיות

• הרכבה – בין 27 ל- 39 חברים, לפחות 2 שליש מהם נציגי ציבור כולל נציגי צרכנים
• שר התשתיות הוא יו"ר המועצה
• צריכה להתכנס לפחות אחת לחודשיים
• צריכה למנות ועדה לאספקת מים לחקלאות

אייל בן דוד, סמנכ"ל מקורות : "אנו נתקלים באתגרים משמעותיים בהולכת קווי קולחין ממרכז הארץ לנגב, במיוחד כשהם עוברים בערים מרכזיות. ישנו קושי בהובלת תשתיות במרכז הארץ, ואנו משקיעים משאבים רבים וזמן רב על מנת לקדם פרויקטים לפיתוח משק המים לקראת השנים 2030 ו-2040. נצטרך לקלוט את מתקני ההתפלה, ואנו פועלים כבר היום כדי להיות מוכנים לכל האתגרים הצפויים. עלינו להיות ערוכים לכך".