אחד מאתגרי הסביבה המשמעותיים ביותר במאה ה-21 הוא הפגיעה במגוון הביולוגי שמובילה אותנו אל סיפו של אירוע הכחדה המוני שישי במספר וראשון כתוצר של פעילות אנתרופוגנית. חמשת הגורמים הישירים הפוגעים במגוון הביולוגי שהינם בעלי השפעה גלובלית כוללים: שינוי בשימושי השטח – כגון בניית מרינות והמרת יערות גשם לשטחי מרעה וחקלאות, ניצול ישיר של אורגניזמים – כגון ציד, דיג וכריתת עצים, השפעות שינויי האקלים, התפשטות מינים פולשים וזיהום הסביבה היבשתית והימית.
הסביבה הימית סובלת זה מכבר מזיהום הנגרם משפכים עירוניים ותעשייתיים שמקורם ביבשה. השפכים כוללים בין השאר מתכות כבדות, מזהמים כימיים יציבים ותרכובות חנקן וזרחן מביוב גולמי ומדישון חקלאי עודף. עוד מגיע אל הים זיהום מיקרו-פלסטיק כתוצאה מהשלכת פסולת בחופים וסחף פסולת אל הים, וכן זיהום בשמנים ונפט כתוצאה מפעילות שגרתית של ספינות ואסדות קידוח. מקרים של תקלות ושל תאונות בסקטור התחבורה הימית והאנרגיה עלולים להוביל לאסון סביבתי של ממש.
בפברואר 2021 קיבלנו תזכורת לאסון אקולוגי שכזה שפקד את חופי הים התיכון של ישראל, אז כיסו עשרות טונות של זפת את רוב רצועת החוף. זיהום הזפת גרם למותם של צבי ים ודגים, פגע בעופות ימיים והציב בסכנה גם יונקים ימיים. למרות מאמצי ניקוי אדירים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ועמותות מהמגזר השלישי שגייסו אלפי מתנדבים, המשיכה הזפת לפגוע בחיים בים, במיוחד בחוף הסלעי, גם בשנים שלאחר מכן. לצערנו, לאחרונה דיווח המשרד להגנת הסביבה על אירוע זיהום נחיתת פתיתי זפת בהיקף מוגבל באזור חוף הכרמל.
בימים אלו שב לכותרות הסכם קצא"א MED-RED, על פיו תשתיות קצא"א המתיישנות בין אילת לאשקלון ישמשו להובלת נפט ממכליות שיעגנו במפרץ אילת אל אגן הים התיכון ומשם לאירופה, תוך עלייה של פי עשרה ויותר במספר מכליות הנפט שיפקדו את נמלי ישראל. הכוונה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת" שהוכרזה על ידי המשרד להגנת הסביבה בעבר מהווה סכנה ברורה ומיידית להמשך קיומה של שונית האלמוגים במפרץ אילת, לשמורות הטבע הימיות, למשאבי הדיג ול-75 אחוז ממי השתיה של ישראל שמקורם בהתפלה בים התיכון.
החופים והמרחב הימי של מזרח הים התיכון וצפון מפרץ אילת הם ממשאבי הטבע החשובים ביותר שיש לנו, אך פעילות כלכלית ותעשייתית מוגברת באזורים אלה יוצרת סיכונים לזיהום ולנזק אקולוגי בהיקף אדיר. מצב זה מציב אתגרים לרגולציה הסביבתית הנחוצה כדי להפחית את הסיכונים הסביבתיים הללו. בין היתר נדרשים ניהול משולב של המרחב הימי והרחבת שטחן של שמורות הטבע הימיות, תוך יישום אסטרטגיות ניהול אפקטיביות לשמירה על בריאותן ושיקומן של המערכות האקולוגיות הימיות.
במסגרת הוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה שתתקיים ב-25–26 בספטמבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יתקיים מושב "זיהום ושימור בתי גידול אקווטיים וימיים" שבו יוצגו מחקרים העוסקים במגוון סוגי מזהמים של הסביבה הימית במזרח הים התיכון ובמפרץ אילת, לצד היבטים של שימור ושחזור מערכות אקולוגית ימיות ייחודית.
נתראה בוועידה >> https://conference.isees.org.il/
|
