הערבה התיכונה זכתה להערכה רבה בכנס מורי הביולוגיה הארצי של מערכת החינוך השבוע, הודות לשיתוף הפעולה בין תלמידי תיכון "שיטים-דרכא", למכוני המחקר המובילים בישראל, המקיימים מחקר בעל ערך עולמי על הרכב החיידקים בצמחי המדבר שתסייע במלחמה האוניברסלית במדבור ובבצורת.
זו השנה ה-25 שמתקיים הכנס השנתי למורי ביולוגיה במערכת החינוך. באירוע שנערך במכללה למנהל בראשון לציון, השתתפו מעל אלף מורים מקריית שמונה ועד אילת, על מנת ללמוד על פרויקטים חדשניים בבתי הספר השונים ולהעשיר ידע בהרצאות.
הפעילות שהציגו בכנס הארצי, אנשי החינוך מהערבה התיכונה: ד"ר עודד קינן, מנהל "חממת ערבה" ללימוד ללימודי מדע, חקלאות וסביבה ורחלי בר, מנהלת התחום המדעי בתיכון "שיטים דרכא", הינו פועל יוצא של שיתוף פעולה בין מועצה אזורית הערבה התיכונה ומו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית, עם מכון דוידסון ומכון וייצמן, בנושא: "מיפוי המיקרוביום הצמחי של ישראל", פרויקט ייחודי וחדשני, של תלמידי כתות י"א-י"ב של המגמה הביולוגית בתיכון "שיטים-דרכא" בערבה התיכונה, במסגרתו התלמידים עוסקים באיתור, מיפוי והתחקות אחר הרכב החיידקים הקיימים בצמחים הייחודים הגדלים במדבר. הפרויקט הינו חלק ממחקר מקיף בעל קנה מידה עולמי לבחינת המצע האקולוגי הייחודי של הערבה, שעשוי לסייע בעתיד בהפרחת השממה והמלחמה במדבור והבצורת ברחבי העולם. בצורה זו מסייעים התלמידים למערך המחקר בערבה התיכונה ולצד זאת לומדים שיטות וטכניקות מקצועיות לביצוע מחקר מתקדם המדרבנים אותם לעסוק בעתיד בתחום המדעי.
המחקר בנושא המיקרוביום הוכיח, כי בדומה לאברי הגוף השונים בבני האדם, המאופיינים בסוגים והרכבים שונים של חיידקים ייחודיים לכל אדם, כמו טביעת האצבע, המושפעים מגורמים רבים: גנטיקה, היגיינה, הרגלי תזונה, נטילת תרופות שונות, אזור המגורים, שותפות לחיים, מצבי לחץ ועוד המחקר זהה גם לגבי צמחים בכלל ולאלו המדבריים בפרט, הצומחים בתנאי עקה של גשם מועט, חום וקרינה גבוהה, באקלים קיצון. קיומם של חיידקים בגוף האדם כבר ידוע לקהילה המדעית במשך שנים רבות. המחקר הראשוני התמקד במגוון צר יחסית של חיידקים שגודלו בתנאי מעבדה ואופיינו על ידי תכונות בסיסיות של החיידק כגון: מבנה דופן התא, רכיבי התא וחילוף החומרים שלו. בשנות ה-80 חוקרים מתחום המיקרוביולוגיה הבינו, כי תנאי המעבדה מאפשרים לגדל רק תרביות קטנות של חיידקים, הם טענו, כי המחקר המסורתי מאפשר צפייה במיקרוסקופ רק ב-1% בלבד מכלל החיידקים הקיימים, מכיוון שמרביתם הינם אנאירוביים ולכן לא ניתן לגדלם בתרבית. בעשורים האחרונים, חקר החיידקים התקדם משמעותית, הודות לפיתוח שיטות מולקולריות לבידוד וריצוף של חומצות גרעין המאפשרות לאבחן את ה-DNA של החיידקים וכך לחקור גם את המיקרוביום של האדם. בעשור האחרון, נעשתה ההתקדמות המשמעותית ביותר בחקר המיקרוביום, הודות ליכולת עיבוד כמות המידע העצום באמצעות מחשבים והוזלת הטכנולוגיות לזיהוי הריצוף הגנטי של חיידקים.
ד"ר עודד קינן, מנהל המרכז ללימודי מדע, חקלאות וסביבה בערבה התיכונה אמר בכנס: "אנו גאים בפרויקט יוצא הדופן והייחודי, המביא את קדמת המדע למערכת החינוך של הערבה התיכונה. מחמם את הלב לראות את הנכונות של חוקרים בעלי שם עולמי, ללוות את התלמידים והמורים לחקר אקולוגי וביולוגי ייחודי ומרתק, שיסייע בעתיד להתפתחות המדבריות ברחבי העולם ככלל ושל הערבה בפרט".
