למרות כל היתרונות של שתית מים, כמו בכל דבר אחר, הפרזה עלולה להזיק ובמצבים קיצוניים אף לסכן חיים. שתיית מים מרובה קיצונית עלולה לגרום למצב הקרוי הרעלת מים. מצב זה נגרם כתוצאה משתיה של כמות מים גדולה מאוד, שאינם מכילים נתרן, בתוך זמן קצר. כתוצאה מעודף המים בדם נגרמת ירידה חדה ברמת הנתרן בדם. מצבים קיצוניים של ירידת נתרן בדם עלולים לסכן חיים, וזאת בשל עליה בכמות המים בתאי המוח והתפתחות של בצקת מוחית, דבר הגורם בסופו של דבר להפסקת תפקוד תאי המוח. הביטויים לכך יכולים להיות כאבי ראש, סחרחורת, עייפות, בלבול, ובמצבים מתקדמים אובדן הכרה, פרכוסים ותרדמת.
אנשים בריאים שאינם מוגבלים במלח עלולים לפתח מצב זה בשתייה של מעל 3 ליטרים של מים בבת אחת. אנשים שצריכים להקפיד על הגבלת מלח ועושים זאת (חולי יתר לחץ דם, חולים עם אי ספיקת לב וחולי כליה), עלולים לפתח מצב זה גם בשתייה פחותה מכך.
תופעה זו נדירה ביותר, וקיימות מספר קבוצות אנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתחה: רצי מרתון/טריאתלון, חיילים בעת מסעות ממושכים השותים הרבה, אנשים שלא התאקלמו לתנאי הסביבה בה הם מבצעים פעילות גופנית מאומצת ואנשים במצבים רפואיים שונים העלולים לשבש את תפקוד המנגנונים האחראיים על בקרת מאזן הנוזלים בגוף.
