משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום (ד`) מסמך רקע למדיניות בנושא שימוש בתת הקרקע לאיפוס פליטות גזי חממה, הטמנת פחמן דו-חמצני והפקת או אגירת אנרגיה. מסקנות המסמך, בהסתמך על ממצאי המכון הגיאולוגי, מראות כי לישראל פוטנציאל מאגרי הטמנה של עד כ-15 ג`יגה טון פחמן דו-חמצני באקוויפרים המלוחים של הנגב הצפוני, ומהלך זה הינו הכרחי על מנת להגיע לאיפוס פליטות עד 2050.
מסמך זה מטרתו לשמש כרקע להמלצות למדיניות וחקיקה בעניין שימוש בתת הקרקע, בדגש על פחמן דו-חמצני, אשר תפיסתו והטמנתו במאגרים גיאולוגיים מהווים את אחד הפתרונות ההכרחיים להפחתת הפליטות. יחד עם זאת, ניתן להשתמש בתת הקרקע גם לשימושים אחרים כגון אגירת אנרגיה באוויר דחוס, אגירת מלאי מימן וגזים אחרים, אם לחירום ואם לאגירת אנרגיה, הפקת אנרגיה גיאותרמית והחלפת חום עם תת הקרקע. על כן, המסמך כולל גם היבטים אחרים של שימושים בתת הקרקע למטרות הפקת או אגירת אנרגיה.
צעד משמעותי נוסף בדרכה של ישראל לעמידה ביעדי איפוס הפלטות: משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום מסמך רקע חדש המציג את הפוטנציאל העצום הטמון בשימוש בתת הקרקע לאגירת פחמן דו-חמצני, הפקת אנרגיה ועוד.
בהתאם לתחזיות הקיימות במשרד, כמעט בכל תרחיש עתידי, משק האנרגיה הישראלי, בין אם בתחנות הכוח ובין אם במפעלי תעשייה, יעשה שימוש בתפיסה והטמנה של פד"ח (פחמן דו-חמצני) כאמצעי משלים להפחתת פליטות גזי החממה ועמידה ביעד איפוס פליטות בשנת 2050. בנוסף, טכנולוגיות לתפיסה, שינוע והטמנת פד"ח עשויות לעזור להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית.
מטרת מסמך הרקע הינה להציג את המעטפת הגיאולוגית, ההנדסית והסביבתית הנדרשת וכן להציע צעדים לקביעת מדיניות שתכלול מסגרת חוקית לקידום התחום בישראל. מהמסקנות שמפורטות במסמך עולה כי על מנת לעמוד ביעדים לצמצום פליטות בישראל, יש להתקדם במספר מישורים במקביל:
מחקר ופיתוח: בישראל פוטנציאל הטמנה נרחב באקוויפרים המליחים בצפון הנגב, במאגרי גז מדוללים, בעיקר במים הכלכליים של ישראל, וכן באקוויפרים רדודים במישור החוף. בנוסף, יש לקדם בחינה ומחקר נרחבים בנושא ההטמנה והאגירה באזורים שונים בישראל, בשכבות מגוונות ולגזים שונים.
חקיקה ורגולציה: יש לקדם רגולציה וחקיקה בנושא כדי לאפשר הענקת זכויות בקרקע, הנחיות ופיקוח הנדסי, סביבתי וכלכלי. הסמכות הרגולטורית הנדרשת כוללת הנפקת רישיונות ואישורים לשימוש בתת הקרקע, לחיפוש והטמנה, פיקוח על התחום וכן ניהול מרשם הטמנת הפד"ח הלאומי. העקרונות לחקיקה הראשית יכללו: ייחוד פעולות, רישוי, ענישה ואכיפה על ביצוע פעולות ללא אישור, בטיחות ושמירה על הסביבה, דרישה לרישום ציבורי, נטישת מתקנים, התייחסות להיבט הקנייני והתכנוני וסיום הרישיון.
מדיניות כלכלית תומכת: טכנולוגיות תפיסת ולכידת פד"ח נחשבות ליקרות ולכן יש לפתח מדיניות ממשלתית מתאימה לתמיכה בהפחתת פליטות כולל CCUS. מודלים כלכליים של שימוש באנרגיה מראים כי הוספת תפיסת והטמנת פחמן לרשימת הכלים לצמצום פליטות פד"ח מוזילה משמעותית את עלות צמצום שינויי האקלים.
בישראל נפלטים כ-64.2 מיליון טון פד"ח ממשק האנרגיה הכולל את מגזרי החשמל, התעשייה והתחבורה. על פי מפת הדרכים למשק אנרגיה דל פחמן שפורסמה ב-2022, המטרה לצמצם פליטות אלו לכ-14 מיליון טון עד 2050. בתרחיש זה יופחתו הפליטות לכ-34 מיליון טון באמצעות שימוש באנרגיה סולארית, אך כדי להגיע ליעדי הפליטות יהיה צורך להסיר בעזרת הטמנת פד"ח כ-20 מיליון טון נוספים. לאחרונה עולה הנושא ביתר שאת בהקשר של היערכות ישראל לעמידה ביעדי האקלים, השגת איפוס פליטות פחמן דו-חמצני ומעבר לשימוש מאסיבי באנרגיה מתחדשת ונקייה. הטמנת גזי חממה מתוארת ככלי מרכזי והכרחי לצמצום פליטות על ידי שורה של מוסדות מחקר בינלאומיים. כמו כן, בדוח שינויי האקלים של ה-IPCC מודגשת חשיבות הטמנת הפחמן והאצת הטכנולוגיות הקשורות לכך בכל העולם כדי לעמוד ביעדי 1.5 או 2 מעלות, אם לצרכי הפחתת פליטות בסקטור האנרגיה ואם להפחתה נדרשת בסקטור תעשיית המלט והכימיקלים. לכן, הטמנת פחמן מהווה גם נדבך יסודי במדיניות ובאסטרטגיית משרד האנרגיה והתשתיות.
