קולחים הם שפכים (מי ביוב) שעברו תהליך טיפול. תהליך הטיפול השניוני המקובל, משפר לרוב את מראה השפכים ואת עוצמת הריח אך אינו מקטין במידה רבה את ריכוז המיקואורגניזמים הגורמים לתחלואה (כגון: חיידקי כולרה, נגיפי הצהבת, פוליו ואחרים).
קולחים מהווים בישראל משאב כלכלי ומנוצלים בעיקר להשקיה חקלאית. עם זאת, השקיה לא נכונה בקולחים ואי עמידה בכללי בטיחות עלולים לגרום לסכנות בריאות.
קולחין מטופלים הם אחד ממקורות המים הזמינים שקיימים כיום להגדלת פוטנציאל המים לצרכי השקיה. נכון לשנת 2009 היקף הקולחין בחקלאות זהה להיקף המים השפירים. מאידך, השקיה בקולחין מהווה פוטנציאל זיהום למים, לקרקע, לאיכות הגידולים וכן למפגעים סביבתיים ותברואתיים נוספים.
רשות המים מבצעת מדי שנתיים סקר ארצי לאיסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחין. הסקר נערך ע"י היחידה לניטור סביבתי של שירות הטבע והגנים בהנחיית אגף איכות מים. הסקר כולל פירוט של מערך האיסוף והטיפול בשפכים לכל יצרני השפכים במדינת ישראל, מיפוי מפורט של כל שטחי ההשקיה בקולחין ושטחי ההשקיה במי שפד"ן במדינת ישראל וניתוח של איכויות שפכים וקולחין וכמויות המלחים הנכנסות לאקוויפר שמקורם מקולחין.
טיהור השפכים נעשה במתקנים מיוחדים, הממוקמים בדרך כלל בסמוך לערים. בישראל יש כ-135 מפעלים כאלה, שמטהרים 75% מהביוב של המדינה – יותר מכל מדינה אחרת בעולם! בשנים הקרובות יוקמו מפעלי טיהור נוספים, כך שבתוך כ- 5 שנים יטוהרו 95% ממי השפכים. בסך הכל מספקים כיום מפעלי הטיהור 355 מיליון מ"ק מים בשנה. המים המטוהרים לא משמשים לשתיה או לרחצה, אבל הם באיכות טובה מספיק כדי לשמש להשקיה של שדות, גינות, ומגרשי כדורגל – במקום מים שפירים. כיום 31% מהמים המסופקים לחקלאות הם מי קולחין.
תגובה אחת
כתבתם שהמים לא משמשים לשתייה ורחצה. ולאשהם משמשים להשקיית שדות גינות ומדשאות. לא ציינתם שהם משמשים גם להשקיית גידולים שמיועדים לאכילה. ושיש קשר בין זה לבין
תחלואה הולכת וגוברת בסרטן בישראל במיוחד אצל ילדים