ההודעה פורסמה בעקבות גל תקיפות שפגע במערכות בקרה של תאגידי מים בלפחות שבע מדינות בארה"ב. בישראל מדגישים כי עד כה נמנעה פגיעה משמעותית, אך האירוע ממחיש את הסיכון הגובר למערכות הבקרה, הטיפול והולכת המים.
מערך הסייבר הלאומי מאשר כי מערכות המים בישראל מתמודדות עם ניסיונות תקיפה בתדירות יומיומית, ובהם ניסיונות המיוחסים לגורמים איראניים. ההודעה פורסמה בעקבות גל תקיפות סייבר נגד מתקני מים ושפכים בארצות הברית, שהוביל את רשויות הביטחון האמריקניות לפרסם התרעה חריגה למפעילי התשתיות.
לדברי מערך הסייבר הלאומי, ישראל חוותה לאורך השנים האחרונות ניסיונות רבים לתקיפות איראניות נגד מגזר המים, אך שיתוף הפעולה בין המערך, רשות המים, ספקי המים וגופי התשתית מנע עד כה פגיעה משמעותית בתפקוד המערכות.
עוד נמסר כי המערך נמצא בקשר רציף עם שותפיו בארצות הברית, הן במסגרת שיתוף הפעולה השוטף להגנת תשתיות לאומיות והן לצורך לימוד האירועים האחרונים, העברת מידע והפקת לקחים.
יותר מ־30 מערכות מים הותקפו במינסוטה
על פי הודעות רשמיות שפורסמו בארצות הברית, החל מ־27 ביולי 2026 דיווחו חברות מים ושפכים בלפחות שבע מדינות על אירועי סייבר. במינסוטה לבדה זוהתה פעילות זדונית ביותר מ־30 מערכות מים קהילתיות, ובהמשך דווח על תשעה מתקנים נוספים שנפגעו במדינת מישיגן.
התקיפות התמקדו במערכות טכנולוגיה תפעולית — OT — המשמשות לניטור ולשליטה בתהליכים הפיזיים של מתקני המים. בין המערכות שנפגעו היו בקרים מתוכנתים, PLC, המפעילים או מנטרים משאבות, בארות, מתקני טיפול, מערכות לחץ ורכיבים נוספים.
לפי ה־FBI והסוכנות האמריקנית להגנת הסייבר CISA, התוקפים הצליחו בחלק מהמקרים להתחבר מרחוק לבקרים שהיו חשופים ישירות לאינטרנט, לשנות סיסמאות וכתובות רשת ולפגוע ביכולת המפעילים לצפות במצב המערכת או לשלוט בציוד. בחלק מהמתקנים דווח על אובדן לחץ ועל הצפות, ומערכות מסוימות נאלצו לעבור להפעלה ידנית.
עם זאת, הרשויות האמריקניות הבהירו כי לא נמצאה עדות לפגיעה מכוונת באיכות מי השתייה. במישיגן נמסר כי המערכות המשיכו לפעול בבטחה וכי לא נוצר סיכון ידוע לבריאות הציבור. במינסוטה אירעו שיבושים נקודתיים, ובהם השבתה זמנית של מתקן מים בעיר ברהם, אך גם שם לא דווח על פגיעה באיכות המים.
החשד מופנה לאיראן — אך החקירה טרם הסתיימה
גורמי ביטחון ומומחי סייבר בארצות הברית מעריכים כי דפוס הפעולה תואם פעילות קודמת של קבוצות הקשורות לאיראן. עם זאת, נכון לעכשיו ה־FBI לא ייחס באופן פומבי וסופי את גל התקיפות לגורם מסוים, והחקירה נמשכת.
ההבחנה חשובה: קיים חשד מבוסס למעורבות גורמים איראניים, אך אין בשלב זה קביעה רשמית וחד־משמעית של הרשויות האמריקניות כי ממשלת איראן עומדת מאחורי האירועים.
הסיכון במשק המים אינו מסתכם בגניבת מידע
בניגוד למתקפת סייבר נגד מערכת משרדית, חדירה למערכת בקרה של מתקן מים עלולה להשפיע ישירות על תהליכים פיזיים. תקיפה יכולה לפגוע ברציפות אספקת המים, בשליטה במשאבות ובמגופים, בלחצים בצנרת, בתהליכי טיפול וביכולת המפעילים לקבל תמונת מצב אמינה.
מערכות מים רבות כוללות ציוד תפעולי ותיק, שנועד לפעול במשך עשרות שנים. בחלק מהמקרים המערכות מחוברות לרשת לצורך ניטור, תחזוקה או גישה מרחוק, אך לא תמיד תוכננו מלכתחילה להתמודד עם איומי הסייבר הקיימים כיום.
כבר בדוח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2022 נקבע כי חלה החמרה באיומים על מערכות המחשוב של משק המים והביוב בישראל. הדוח הצביע בין היתר על פערים באסדרה, בבדיקות חדירה, בחיבור ספקי מים למרכזי ניטור ובמוכנות של חלק מהתאגידים והספקים המקומיים.
מעבר מהגנת מחשבים להגנת התהליך כולו
האירועים בארצות הברית ממחישים כי אבטחת משק המים אינה יכולה להתמקד רק ברשת הארגונית, בדואר האלקטרוני או במחשבי העובדים. ההגנה נדרשת להקיף גם את מערכות ה־SCADA, הבקרים המתוכנתים, תחנות השאיבה, מערכות הטיפול והממשקים המאפשרים גישה מרחוק.
בין הצעדים המרכזיים שעליהם ממליצות הרשויות האמריקניות: מניעת חשיפה ישירה של בקרים לאינטרנט, הפרדה בין הרשת הארגונית לרשת התפעולית, שימוש בשערי גישה מאובטחים, החלפת סיסמאות ברירת מחדל, הגבלת התקשורת למערכות מורשות בלבד והבטחת יכולת לעבור להפעלה ידנית במקרה של השבתת המערכות הדיגיטליות.
מערך הסייבר הלאומי מסר כי הוא ממשיך לפעול עם כלל הגופים במגזר המים כדי לבדוק את ההיערכות בעקבות המידע החדש, לוודא את יישום אמצעי ההגנה ולחזק את חוסנו של המשק.
המסר העיקרי העולה מהאירועים הוא שמתקפת סייבר על תשתית מים אינה עוד תרחיש תיאורטי. ככל שהמתקנים הופכים למחוברים, אוטומטיים ודיגיטליים יותר, נדרשים ספקי המים לשלב את הגנת הסייבר כחלק בלתי נפרד מבטיחות המתקן, מהתחזוקה ומהתכנון להמשכיות תפקודית.
