מכות חום והתייבשות: זהירות, מניעה וטיפול

מנהל מחלקת הרפואה הדחופה בבית החולים זיו, ד"ר יוסף נביה מטפל באורח קבע בחיילים, מטיילים ותושבים מאזור הגולן והגלילי. ד"ר נביה מביא עבור המטיילים מספר עצות למניעת מכת חום והתייבשות:

• יש לדאוג להצטיידות נאותה לטיול, כלומר ללבוש ביגוד קצר המגן על העור ולחבוש כובע רחב שמגן על הראש.
• יש להביא כמות מספיקה של מים לפי אורכו של הטיול ומספר המשתתפים בו. זכרו שבקיץ בישראל צריך לשתות כליטר עד ליטר וחצי כל שעה.
• יש להתעדכן בתחזית מזג האוויר, בעיקר בשעות ובאזורים שבהם צופי החזאים עומס חום כבד ובינוני. בהתאם לכך, יש לתכנן את ההליכה או רכיבת האופניים לשעות הבוקר או הצהריים המאוחרות, כלומר לא בשיא החום. חשוב לזכור שגם פעילות קצרה אך מאומצת בשעות החמות ביותר עלולה לגרום למכת חום אפילו ללא התייבשות, כלומר שתייה מרובה לא תמנע מכת חום.
• לאורך מסלול הטיול יש לקבוע הפסקות בכל כ- 30 דקות לצורך שתייה ולהקפיד שכולם שותים כוס או שתיים של מים במהלך ההפסקה, כולל מי שאומר שאיננו צמא. את ההפסקות רצוי מאוד לעשות במקום קריר, מוצל וחשוף לרוח המאדה זעה. כאמור, יש לשתות מים ולא משקאות מוגזים או אלכוהול.

סימנים של מכת חום והתייבשות ומתן טיפול

ד"ר נביה מסביר שהסימנים המעידים על מכת חום או התייבשות הינם סומק ואדמומיות בפנים, דופק חלש ומהיר, יובש בפה וצימאון, נשימה מהירה, אי מתן שתן, עור חם ויבש, חולשה, אפאטיות, בחילות והקאות, ועייפות עד ערפול חושים. לדבריו, במידה שמבחינים בסימנים הללו יש לבצע את הפעולות הבאות:

• להשכיב את האדם במקום מוצל וקריר, עדיף במקום חשוף לרוח, ולהפשיט אותו מבגדים לוחצים ועודפים.
• להרטיב את הפנים ואת הגוף שלו במים כדי לקררו.
• אם האדם מתקשר ובהכרה יש להכריח אותו לשתות מים אפילו אם הוא אינו מעוניין. עזרו לו לשתות בקצב איטי ובלגימות קטנות.
• לעקוב אחרי הסימנים החיוניים שלו ולהשגיח על הדופק והנשימה.
• אם הוא נמצא בחוסר הכרה או מקיא יש לדאוג שדרכי הנשימה פנויות כדי למנוע דום נשימה.

אין לקחת סיכונים שכן מכת חום בהחלט עלולה להביא למוות. לפעמים הסימנים אינם נראים בבירור על גופו של הנפגע אך מערכותיו עלולות לקרוס מבפנים, כך שחשוב לפנותו מהר ככל האפשר לסיוע רפואי בחדר מיון.