דצמבר 2015
כותבים: פרופ יעל מישאל, סיון בלייך, מריו קומל
פרויקט זה זכה למימון בתוכנית "מגנטון" של המדען הראשי. במסגרת תוכנית מגנטון הפעילות מתבצעת הן בצד האקדמי והן בצד התעשייתי קולט הטכנולוגיה כלומר במקורות. את החלק האקדמי תוביל במקרה זה פרופ יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית. הצד התעשייתי יתמקד בפיילוט שדה במתקן סינון טבריה בהובלה מקצועית של יחידת איכות מים ומרחב צפון. יש לציין כי פרויקט זה הינו פרויקט המשך לפרויקט "קמין" שהובילה פרופ יעל מישאל בליווי עסקי של יחידת ®WaTech במקורות.
הפרויקט מוגן בפטנט שהוגש ע"י יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית.
הגדרת הבעיה או הצורך:
כיום, מים עיליים הנשאבים מהכנרת (לדוגמה מתקן טבריה) מכילים DOC בריכוזים של 2-3 מ"ג\ל. הנוכחות של DOC מתבטאת בטעם ובריח של מי השתייה הגורמים לירידה באיכותם. הפתרון הקיים הינו הרחקה בעזרת פחם פעיל. הספיחה לפחם פעיל מתבססת בעיקר על קשירה פיזיקאלית לא ספציפית ודיפוזיה וכליאה של המזהם המומס לתוך הנקבובים של הפחם. הקינטיקה של תהליכי דיפוזיה הינה איטית לעומת ספיחה כתוצאה מקשירה כימית ספציפית. חסרונות אלו מתבטאים בהרחקה לא מלאה של החומר האורגני המומס.
כמו כן, במפעל קולחי השפד"ן רמות ה- DOC בקולחים להחדרה גורמות הן להאטה בכושר החידור ולהגבלת כמות הקולחים שניתן להחדיר, והן לצריכת חמצן בחתך הקרקע ולתנאים אנאוקסיים הגורמים להמסת המנגן ממסלע הקרקע. במורד קוי האספקה המנגן מתחמצן וגורם לסתימת מערכות ההשקיה של החקלאים.
מטרות המחקר:
פיתוח ויישום של מצעי ספיחה על בסיס פולימר-חרסית (מרוכב) גרנולרי להרחקת פחמן אורגני מומס (DOC) ממים עיליים ומקולחים, תוך כדי בחינה טכנו-כלכלית מול שיטות קונבנציונליות כדוגמת GAC.
התועלת הצפויה מהמחקר:
יישום של מצעי ספיחה חדשניים יעילים ובמחיר כלכלי (בהשוואה לפחם פעיל) להרחקה משופרת של פחמן אורגני מומס (DOC) ממים עיליים במתקן טבריה ובמתקנים נוספים בעולם.
הקטנת foot print של מערך הספיחה עקב הקטנת זמני השהייה הנדרשים.
בהמשך אפשרות לבחינה וליישום המצע באפליקציות נוספות ובכלל זה ספיחת חומר אורגני בטיפול בקולחים ועוד.
