מדובר על אחד ממיזמי התשתית המשמעותיים שביצעה העירייה בעשורים האחרונים, אשר נועד למנוע כניסת מי גשמים למערכת הביוב שגורמים לקריסת מערכת הביוב ולקריסת מתקנים לטיהור שפכים, וכך גם ל"מכסי ביוב קופצים" ברחבי העיר. כמו כן קידום פרויקטי הפרדה בין ביוב לניקוז יפחיתו מפגעים סביבתיים והזרמת "קוקטייל" (מי נגר משולבים בביוב) לים או לנחלים, ולשפר את איכות החיים של תושבי העיר.
ערים כמו תל אביב-יפו, שנמצאות על קו החוף במורד הנחלים, קולטות את כל הנגר של הערים אשר נמצאות במעלה וזה משפיע על חיי התושבים והסביבה. נגר בערים במעלה יכול להוביל לקריסת מערכות הביוב במורד, וכך לגרום לזיהום נחלים וחופים והצפה של השכונות במורד. לפיכך, חשוב מאוד שכל עיר ועיר תבצע פעולות הפרדה בין מערכת הביוב למערכת הניקוז. לצערנו עד היום לא כל הערים ביצעו פעולות חיוניות אלה, מצב שמוביל לפגיעה ישירה ברווחת הציבור הרחב ובסביבה.
בעיר תל אביב-יפו נותרו מספר קולטני ניקוז במרחב הציבורי המחוברים כיום למערכת הביוב שניתוקם המידי יגרום להצפות מקומיות ופגיעה במרחב הציבורי והפרטי. קולטנים אלו מתוכננים לניתוק עד לשנת 2027 במסגרת פרויקטי פיתוח שמבוצעים בעיר.
סגן ראש העירייה לתחום התשתיות, הרב אלחנן זבולון: "הזרמת מי גשמים למערכת הביוב יוצרת עומס מיותר על מערכת הביוב, עלולה לגרום להצפות מי שפכים, ופוגעת באפשרויות טיהור השפכים במתקנים הייעודיים. השלמת משימה חשובה זו בהשקעה גדולה כל כך של עיריית תל אביב-יפו ותאגיד מי אביבים במקביל להקמת המובלים התת קרקעיים "שער ציון" ו"לח"י" והמאגרים להשהיית מי נגר יוצרים מציאות חדשה וטובה הרבה יותר להתמודדות עם הצפות ומשפרות את איכות חיי התושבים. עלינו למצוא פתרונות בהקדם גם לגבי המגרשים הפרטיים להשלמת מציאות מיטבית ואופטימלית."
ניתוק החיבור של מערכות הניקוז למערכות הביוב אינו אתגר הנוגע רק למרחב הציבורי אלא אתגר שנדרש להתמודד איתו ולטפל בו גם במרחב הפרטי כאשר האחריות במרחב הפרטי לטיפול בבעיה מוטלת על בעלי הנכסים וועדי הבתים. הזרמת נגר עודף משטחים אלו גורמת להעמסת מערכות הביוב העירוניות ומהווה פוטנציאל למפגעים בשטח העירוני.
