הסיכון העיקרי לסביבה הימית נובע מפעילות הקשורה בהובלת שמן בים בקרבת חופי ישראל ובשינוע השמן מהים ליבשה ומהיבשה לים:
- מקשרים ימיים ונמלי דלק באשקלון, אשדוד, חדרה, חיפה ואילת.
- פעילות שגרתית בנמלים הראשיים: חיפה, אשדוד ואילת; ובמידה חלקית גם במעגנות ובמרינות לאורך חופי המדינה.
- מסופי שמן מחוץ לגבולות המדינה: מבואות תעלת סואץ בפורט סעיד; נמל עזה; נמל עקבה; סידי קריר (מערבית לאלכסנדריה) במידה מוגבלת.
- תעבורת אוניות ובמיוחד מכליות נפט לאורך חופי המדינה ובטווח זיהום החוף בישראל.
- פעילות חיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים.
תרחישים עיקריים לתקריות זיהום ים:
- תקלת צינור (גמיש או קשיח) בעת הזרמה ממקשר ימי לחוף בכל אחד מהמקשרים הימיים של ישראל (חיפה, תל אביב, אשדוד, אשקלון, חיפה ואילת).
- תקלת מעטפת (טביעה, שריפה, עליה על החוף או התנגשות) במכלית נפט לאורך חופי ישראל.
- תקלת מעטפת בכלי שייט (לאו דווקא המוביל נפט) הגורמת לשפך שמן לים.
- תקלת שפך ממקור יבשתי המאחסן שמן והשוכן סמוך לחוף.
- שפך שמן במתחם נמל (למשל בתדלוק ספינות).
- זיהום שמן המתקדם לחופי ישראל אשר נוצר מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.
