מה המפעלים בסביבה שלנו פולטים לאוויר, לים ולקרקע? המשרד להגנת הסביבה מפרסם את מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2024 של 560 המפעלים הגדולים בישראל ואת נתוני המצאי הארצי של הפליטות לאוויר
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "נתוני מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2024 ממחישים את ההתקדמות של ישראל בצמצום מזהמים ובריכוז המאמצים באפיקים נכונים – צמצום השימוש בפחם, מעבר לאנרגיות מתחדשות, וחשיפה שקופה של הנתונים לציבור. לצד ההישגים, הדוח מדגיש את האתגרים שנותרו. המשרד ימשיך לפעול בנחישות להגנה על בריאות הציבור והסביבה."
המפל"ס: כמדי שנה, המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. בנוסף, המפל"ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, ככלי המנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לנחל, לקרקע) ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה, ניתן לבצע השוואה בין מדינות.
מצאי הפליטות הארצי לאוויר: מאגר מידע המציג את כמויות החומרים המזהמים הנפלטים לאוויר ממקורות שונים, ובהם תחבורה, שימושים ביתיים, מחצבות, שריפות פסולת, כמו גם ממקורות תעשייתיים שאינם נכללים במפל"ס. המצאי, המפורסם מאז שנת 2015 (ומדי שנה מאז שנת 2021), נועד לספק מידע משלים לעניין הפליטות לאוויר בישראל, נוסף על דיווחי המפעלים למפל"ס, ולייצר תמונה שלמה וכוללת של פליטות חומרים מזהמים לאוויר, גם של ענפי פעילות שאינם מדווחים למפל"ס.
ממצאים מרכזיים:
ירידה בפליטות מזהמים עיקריים: בעקבות הירידה בשימוש בפחם להפקת החשמל, נמשכת מגמת הפחתה בפליטות תחמוצות חנקן וגופרית במפל"ס (6%-13%).
עלייה בפליטות גזי חממה: עלייה של 2% לעומת 2023, פחמן דו חמצני, מתאן ובעיקר מגזי פלואור (עלייה חדה של 30%) בשל הוראת שעה למלחמת חרבות ברזל . תקנות יישום פרוטוקול מונטריאול מאפשרות ייבוא גזי קירור לצורך בטחוני או להגנה על חיי אדם.
עליה בחומרים מסרטנים וNMVOC: בשנת 2024 נרשמה במפל"ס עלייה של 16% בדיווחי המפעלים לשני סוגי מזהמים אלו, במיוחד ממפעלי תעשיה וממטמנות. העלייה נובעת, בין היתר, מירידה בשיעור איסוף הביוגז במטמנות, לצד עלייה בפליטות מביו-גנרטורים במתקני עיכול פרש ומט"שים. בתחום ה-NMVOC נרשמה עלייה בפליטות ממפעלי סולבר מוצרי חלבון באשדוד, צ.ל.פ תעשיות באזור נגבה ורותם אמפרט בנגב.
עלייה בחלקיקים נשימיםPM: למרות שאין שינוי בפליטה בפועל במצאי, חלה עלייה חדה (עד 29%) בשל מצאי חדש של שריפות חורש ועדכון חישובים.
עלות חיצונית: בשנת 2024 נאמד הנזק הכלכלי מהשפעות זיהום האוויר על הבריאות והסביבה בכ־37 מיליארד שקלים, זוהי ירידה של כ־2% לעומת שנת 2023. בפילוח לפי ענפים: התחבורה אחראית ל־29% מהעלות הכוללת, ייצור חשמל ל־28%, והתעשייה ל־13%. מבחינת סוגי המזהמים – 45% מהעלות החיצונית נגרמו כתוצאה מפליטות גזי חממה, 28% מתחמוצות חנקן, ו־13% נוספים מחלקיקים נשימים. כ־80% מהעלות של מדווחי המפל"ס מיוחסים ל-20 המפעלים הגדולים בישראל.
השפעות עקיפות של מלחמת חרבות ברזל: המלחמה הובילה לשינויים בפעילות המשק, שהתבטאו גם בהשפעות סביבתיות. בין היתר נרשמה ירידה משמעותית בפעילות הנמלים ובענף הבנייה, לצד עלייה באירועי שריפות חורש. בשל ירידה במספר כלי השיט שפקדו את נמלי ישראל ובמשך השהייה שלהם בנמלים, נרשמה הפחתה של כ־34% בפליטות. מנגד, שטחי החורש שנשרפו בשנת 2024 היו גדולים ביותר מפי שלושה לעומת שנת 2022.
המפל"ס: כמדי שנה, המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. בנוסף, המפל"ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, ככלי המנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לנחל, לקרקע) ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה, ניתן לבצע השוואה בין מדינות.
מצאי הפליטות הארצי לאוויר: מאגר מידע המציג את כמויות החומרים המזהמים הנפלטים לאוויר ממקורות שונים, ובהם תחבורה, שימושים ביתיים, מחצבות, שריפות פסולת, כמו גם ממקורות תעשייתיים שאינם נכללים במפל"ס. המצאי, המפורסם מאז שנת 2015 (ומדי שנה מאז שנת 2021), נועד לספק מידע משלים לעניין הפליטות לאוויר בישראל, נוסף על דיווחי המפעלים למפל"ס, ולייצר תמונה שלמה וכוללת של פליטות חומרים מזהמים לאוויר, גם של ענפי פעילות שאינם מדווחים למפל"ס.
גזי חממה:
כמות פליטת גזי חממה בישראל בשנת 2024 עלתה בשיעור של 2% בהשוואה לשנת 2023 והגיעה ל-79 MtCO2e. בשנת 2024 חלה עלייה של 1.7 MtCO2e בפליטות גזי חממה אשר התרחשו בעיקר בשל עלייה בפליטות גזי פלואור – 1 MtCO2e המשמשים לקירור, ייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש, וייצור מגנזיום (עלייה בשל הוראת שעה לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול המאפשרות ייבוא גזי פלואור לצורך בטחוני או להגנה על חיי אדם). עליות נוספות חלו בייצור חשמל מדלקים ובתחבורה.
היקף ייצור החשמל עלה בשנת 2024 ב-5%, אולם היקף ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עלה ב-22%. לפיכך חלה עלייה קלה בלבד של 0.5% בהיקף יצור חשמל מדלקים. בשנת 2024 שיעור יצור החשמל מאנרגיות מתחדשות היה 14.7%. שיעור ייצור החשמל מדלקים בישראל (85%) הוא הגבוה מבין מדינות ה-OECD.
עלות חיצונית של פליטות לאוויר:
עלות חיצונית מבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה. העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר בישראל על פי המצאי בשנת 2024 היא 37 מיליארד שקלים. מתוכם 20.2 מיליארד שקלים ממזהמים מקומיים ו-16.7 מליארד שקלים מגזי חממה. העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר בישראל פחתו ב-2% בהשוואה לשנת 2023, במחירי 2024 (הפחתה של 860 מיליון שקלים). העלות החיצונית של הפליטות לאוויר ממדווחי המפל"ס בשנת 2024 – 15.2 מיליארד שקלים. בשנת 2024 חלה הפחתה של 1% בעלות החיצונית ממדווחי המפל"ס, שהיא כ-170 מיליון שקלים.
החישוב נערך בהתאם לעלויות החיצוניות העדכניות (נכון ליום 31 בדצמבר 2024) של מסמך "הספר הירוק: הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות – עלויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה" באתר המשרד להגנת הסביבה.
20 המפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר (והם 4% ממדווחי המפל"ס) – גורמים ל-80% מהעלות החיצונית הכוללת במפל"ס:
מפרץ חיפה – בדיווחים למפל"ס במפרץ חיפה חלו בשנת 2024 עליות בפליטות של רוב המזהמים המרכזיים בשיעור שבין 3% ל-45%. במצטבר משנת 2012 חלו הפחתות של כל המזהמים המרכזיים בשיעור שבין 57% עד 94%.
בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים חלה עליה של 45% בשנת 2024 בעקבות עליה בפליטות מט"ש חיפה (מנוע בעירת ביוגז שנדגם לראשונה), תחנת הכוח חיפה וכרמל אולפינים. במצטבר משנת 2012 חלה הפחתה של 87%.
ב NMVOC חלה בשנת 2024 עלייה של 3% בפליטות (עליות בכרמל אולפינים, בית הזיקוק ומט"ש חיפה) ובמצטבר משנת 20212 חלה הפחתה של 90% בפליטות לאוויר.
בחלקיקי PM10 חלה בשנת 2024 עלייה של 44% ומקורה בתחנת הכוח חיפה. במצטבר משנת 2012 חלה הפחתה של 61%.
בתחמוצות חנקן חלה בשנת 2024 עלייה של 9% בעקבות פעילות תחנת הכוח חיפה. במצטבר משנת 2012 חלה הפחתה של 57%.
בעקבות עבודה מקצועית של איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, בימים האחרונים המשרד להגנת הסביבה בודק את טענות האיגוד לכך שדיווח פליטת הבנזן ממפעל גדיב של קבוצת בז"ן חסר וכי הפליטה גבוהה מזו המדווחת. על ממצאי הבדיקה תפורסם הודעה.
אזורי התעשייה שבצפון אשדוד חלו בשנת 2024 המגמות הבאות:
בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים חלה הפחתה של 17% בשנת 2024 בעיקר בעקבות הפחתות בפליטות אדמה אגן והקורנס מפעלי עופרת. במצטבר משנת 2012 חלה הפחתה של 84%.
ב NMVOC חלה בשנת 2024 עלייה של 8% בפליטות (בשל עלייה של 45% בפליטות סולבר מוצרי חלבון) ובמצטבר משנת 20212 חלה הפחתה של 8% בפליטות. יש לציין כי בשנת 2024 וגם בשנת 2025 היו למפעל סולבר חריגות בדיגומי ארובות של הקסאן ו-TOC בעקבות זאת החל המשרד החל בהליך אכיפה נגד מפעל סולבר.
בחלקיקי PM10 חלה בשנת 2024 עלייה של 16% ומקורה בתחנת הכוח אשכול ובבית זיקוק אשדוד. במצטבר משנת 2012 חלה הפחתה של 77%.
בתחמוצות חנקן חלה בשנת 2024 הפחתה של 32% בעקבות הפחתה בתחנת הכוח אשכול. במצטבר משנת 2012 חלה הפחתה של 76%.
בתחמוצות גופרית חלה בשנת 2024 עלייה של 101% בעקבות ממצאי דיגום פתע בארובות בבית זיקוק אשדוד. במצטבר משנת 2012 חלה הפחתה של 93%.
הזרמת מלחים בקולחי מט"שים
כ-85% מקולחי המט"שים משמשים להשקיה חקלאית, לפיכך המלחים המצויים בקולחים מגיעים לקרקעות החקלאיות.
בשנת 2024 כמות המלחים בקולחי המט"שים עלתה ב-13% והגיעה ל-209 אלף טונות כלורידים ונתרן. ההסבר לעלייה הוא שבשנת 2024 כמות שאיבת מי כינרת, המלוחים יחסית, עלתה בכ-70% בהשוואה לשנת 2023 ואילו כמות מי ההתפלה צומצמה ב-7% ובנוסף חלה עלייה של 5% בצריכת המים הביתית והתעשייתית.
משנת 2016 חלה עלייה מצטברת בכמות המלחים בקולחי מט"שים של 41%. עלייה זו מוסברת בעלייה בצריכת המים הביתית והתעשייתית (עלייה של 19% משנת 2016) ועלייה בשאיבת מי כינרת מכיוון שרוב עונות החורף בשנים האחרונות היו ברוכות בגשמים.
פליטות בתקלה
77 מפעלים דיווחו למפל"ס בשנת 2024 על פליטה או הזרמה עקב תקלה, שהם כ-14% מכלל המדווחים למפל"ס. בשנת 2024 חלה עלייה של 1% בפליטות והזרמות בתקלה. הפליטות הגדולות התרחשו באסדת כריש של אנרג`יאן ישראל לימיטד, פניציה מפעלי זכוכית בירוחם ומפעלי ים המלח.
השפעות מלחמת חרבות ברזל
כלי שיט בנמלים – בעקבות מלחמת חרבות ברזל פחתו פקידות כלי שיט את הנמלים בישראל ופחת משך השהייה הממוצע לכלי שיט בנמל ובעקבות כך פחתו הפליטות ב-34%.
שריפות חורש – השטח הנשרף בשריפות חורש בשנת 2024 גדול פי 3 מהשטח שנשרף בשנת 2022 ומיוחס בחלקו למלחמה בקו העימות הצפוני.
גזי פלואור – בשנת 2024 חלה עלייה של 30% בפליטות גזי פלואור (עלייה של 1 MtCO2e), המשמשים לקירור, ייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש, וייצור מגנזיום, בשל הוראת שעה לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול המאפשרות ייבוא גזי פלואור לצורך בטחוני או להגנה על חיי אדם.
פסולת בניין – בשנים 2023-2024 חלה ירידה של כ-10% בכמות פסולת הבניין המטופלת בתחנות מעבר ומפעלי מיחזור. ירידה זו מיוחסת למלחמת חרבות ברזל. על פי נתוני הלשכה ב\המרכזית לסטטיסטיקה, ברבעון הרביעי של שנת 2023 הופסקה הפעילות ביותר מ-50% מאתרי הבנייה בישראל וחזרה לפעילות מלאה רק בסוף שנת 2024.
