ביום שני (18.3) תתקיים ועידת ישראל לכלכלה ירוקה במרכז הכנסים אבניו. במהלך הועידה ידונו ויגבשו פתרונות שישפיעו על כל עיר או מועצה מקומית בארץ.
ממדינות האיחוד האירופי, ישראל היא המדינה אשר מייצרת הכי הרבה אשפה ליום – 1.79 ק”ג. אך, בניגוד לעולם המערבי, בארץ מטמינים 75% מהפסולת באדמה, לעומת 20%. נושא זה יעמוד במרכז ועידת ישראל לכלכלה ירוקה, במטרה לגבש ולספק פתרונות בתחום.
גיל לבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן: "מדינת ישראל טובעת בזבל של עצמה, והרשויות המקומיות בדרך לאבד שליטה על הטיפול בפסולת שלהן. תמונת המציאות של הטיפול בפסולת – ישראל 2024 – מעלה חשש כבד שאנו על סף משבר סביבתי של ממש”.
“לא מעט נבואות זעם נאמרו ונכתבו לאורך השנים ביחס להתנהלות הטיפול בפסולת במדינה. נבואות אלה ביטאו תסכול מתמשך כלפי המדיניות הלאומית המשתנה, שיצרה בלבול וחוסר וודאות והובילה עד כה לאפס הישגים בתחום צמצום ההטמנה והעלאת המחזור. מזה כשני עשורים שמדינת ישראל מציבה יעד שאפתני לצמצום ההטמנה מ-80% כיום ל-20% כמקובל בעולם המערבי, ותוצאות אין. למעשה, מאז שינוי (עוד שינוי) במדיניות הלאומית בתחום מחזור הפסולת האורגנית לקומפוסט – דשן חקלאי – שיעור ההטמנה אף יגדל כדי – 90%!".
הובלות פסולת מיישובי הצפון למטמנות הדרום – כ-300 ק”מ לכל כיוון – הפכו למציאות יום יומית, יחד עם התורים הארוכים המשתרכים בכניסות למטמנות אלה. הפתרון הוא כמובן להפריד את הפסולת ולמחזר אותה. אבל מתקני מיון הפסולת נמצאים בבעיה – ולא רק כספית.
"הובלות פסולת מערי הצפון למטמנות הדרום – 300 ק”מ לכל כיוון – הפכו למציאות יום יומית ויחד עם התורים הארוכים המשתרכים בכניסות למטמנות אלה, מעידים שמשבר ההטמנה כאן מזמן והוא גובה מחיר סביבתי וכלכלי כבד ביותר".
"מדינת ישראל הוכיחה שבמקום שבו יש צורך נמצא גם הפתרון. כך בתחום השבת מי קולחין להשקיה שמדינת ישראל היא בין המובילות בעולם. וכך גם בתחום ההתפלה. הצורך במים הוביל להשקעות ולפתרונות. צורך שכזה קיים גם בתחום הפסולת והוא הצורך בקרקעות פנויות ונקיות להתפתחות האוכלוסייה, הכלכלה והטבע במדינה. אם נמשיך לכלות את הקרקעות הפנויות בעוד ועוד תאי הטמנה, נאבד שטחי טבע ונוף ונמשיך להצטופף במטרופולינים".
"צמיחה ירוקה רלוונטית מאוד ביחס לאופן הטיפול בפסולת שלנו. הפקת חשמל מפסולת, ייצור דשן חקלאי מפסולת, שימוש בחומרי בניה ממוחזרים – זו צמיחה ירוקה. ביום שאחרי, השלטון המרכזי והשלטון המקומי חייבים לעשות את “הדבר הנכון”, והוא להפסיק לשחק בליים גיים. לחדש את עבודת המטה הבין משרדית במטרה להוביל לתוכנית פעולה לצמיחה ירוקה בשיתוף עם המגזר הפרטי והחברה האזרחית".