מים נט פורטל מקצועי למים.
פרסום
שלושת התובעים הם בעלים של קרקע בחדרה. על פי פסק הדין, עיריית חדרה עשתה שימוש, במשך מספר שנים, בחלק מקרקע שבבעלותם, לצורך הקמת מאגר מים גדול המיועד למי נגר עילי. זאת, ללא הסכמה ו/או מתן רשות מטעם התובעים, בעלי המקרקעין.
המאגר פונה מהמקרקעין בהתאם לפסק דין של בית משפט השלום בחיפה בשנת 2019, לאחר שהתובעים הגישו תביעה בעניין. בינואר 2021, לאחר פינוי המאגר, פנו בעלי הקרקע לבית המשפט המחוזי בתביעה כספית כנגד העירייה. בתביעה, דרשו בעלי הקרקע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לקרקע וכן תשלום של דמי שימוש עבור השימוש שעשתה העירייה בקרקע. באשר לנזקים שנגרמו לקרקע, הגיעו הצדדים להסדר פשרה. פסק הדין הנוכחי דן בנוגע לתביעת דמי השימוש במקרקעין.
העירייה טענה כי הקמת המאגר על המקרקעין היוותה פתרון זמני לצורך פתרון בעיית הניקוז באיזור, הנדרש לצורך פיתוחו. לשם כך ניקתה העירייה את הפסולת שהייתה במקרקעין ודאגה לפינוי רועה הצאן שהיה במקום. העירייה טענה כי פעולותיה הביאו להשבחת שווי המקרקעין פי עשרות מונים. זאת גם הסיבה שהתובעים אינם זכאים לדמי שימוש לטעתה. עוד נטען כי הקמת המאגר משרתת את תושבי העיר חדרה, ובכללם התובעים.
השופט קבע עוד כי "לא הוכח כי העירייה לא הייתה יכולה לצפות מראש את סכנת ההצפה שחייבה את הקמת המאגר, ולהיערך בהתאם, במקום להקימו תחת לחץ, עד כדי פלישה למקרקעין, בתואנה של `דחיפות זמנים`. אף אם עסקינן בדחיפות זמנים, מדוע מצדיק הדבר אי-פסיקת דמי שימוש ראויים במלוא השיעור, ללא כל הפחתה, במיוחד כשעסקינן בשימוש שעשתה העירייה במקרקעין לרווחת תושביה בכלל, כחלק מחובותיה המוניציפליים?! אפילו נאמר כי הייתה הצדקה לשימוש במקרקעין לצרכי המאגר אף ללא הסכמת התובעים מראש, אין סיבה שלא נחייב את הנתבעת, רשות מקומית גדולה, לשלם דמי שימוש מלאים, ללא כל הפחתה".
מעיריית חדרה נמסר בתגובה: "פסק הדין שגוי וקובע סכומים מופרזים לדמי שימוש עבור קרקע בלתי מפותחת, אשר סביר שהבעלים לא היו מקבלים תמורתה דמי שימוש כפי שנקבעו. העירייה לומדת את פסק הדין ותשקול את צעדיה".
