כתב: שמעון שטרית, מהנדס אספקת מים, מרחב הדרום -מקורות
אספקת המים לחקלאות באזור ערבה תיכונה וכיכר סדום מתבססת על מים מליחים מקידוחים מקומיים ומי השתייה מסופקים באמצעות מתקני התפלה קטנים. מערכת אספקת המים בערבה התיכונה הינה עצמאית לחלוטין, מסתמכת על למעלה מ-50 קידוחים לאקוויפרים שונים, ומנותקת ממערכות שכנות. עקב הגידול בשטחי החקלאות באזור זה, והצורך לשפר את איכות המים המסופקים, הוכנה תכנית אב לאספקת מים לאזור, שאושרה ברשות המים בשנת 2012.
על פי התכנית, לחקלאות בערבה יסופק תמהיל של מים מליחים ומים שפירים. מכיוון שאין מים שפירים טבעיים בערבה, תגבור אספקת המים לערבה התיכונה יתבסס בעיקרו על יבוא מים שפירים מכיוון ערבה דרומית בכמות של 13 מלמ"ש ומהמערכת הארצית בכמות של כ-8 מלמ"ש. כמו כן הוצע להקים באזור נאות הכיכר מתקן התפלה להתפלת מי קידוחים מקומיים. לצורך העברת המים מהערבה הדרומית הוצע להניח קו בקוטר "28 באורך של כ- 35 ק"מ, מאזור קיבוץ יהל ועד למאגר פארן הנמצא בסמוך למושב פארן. לצורך העברת המים מהמערכת הארצית הוצע להשתמש בקו 'צפית סדום' המחבר את בריכות צפית, הסמוכות למישור רותם, לדרום ים המלח.
עקב לוח הזמנים הארוך הנדרש ליישום תכנית האב, ומצוקת המים הגוברת בערבה, הוכנה על ידי "מקורות" תכנית כללית "אספקת מים לערבה תיכונה וכיכר סדום- שלב מיידי". בתכנית זו נבדקו מספר מתקנים הנדסיים הדרושים על מנת לענות על צרכי הערבה עד לשנת 2020. במסגרת התכנית הוצע לקדוח קידוחים חדשים, להניח קווי מים, ולהקים תחנות שאיבה ומאגרים. בנוסף נבדקה האפשרות להעביר מים מליחים מהערבה הדרומית, באמצעות חיבור הערבות.
בבדיקה מעמיקה נמצא כי הצריכה בערבה הדרומית מתבססת בעיקרה על צריכה בשעות היום, כך שבעקבות האוגר המצומצם, חלק מהקידוחים דוממים בשעות הלילה. לעומת זאת, בערבה התיכונה הצריכה רצופה לאורך כל שעות היממה. בערבה התיכונה קיימים שני מאגרי מים: מאגר שיזף בנפח של 180 אלמ"ק, הממוקם בסמוך למושב עין יהב ומאגר פארן בנפח של 215 אלמ"ק. על פי מאזני המים, עד כ-3 מלמ"ש מים מליחים ניתנים להעברה לערבה התיכונה.
לאור נתונים אלו הוחלט לקדם את הנחת הקו המחבר בין הערבה הדרומית לערבה התיכונה, "קו מחבר ערבות". עקב התוואי המורכב להנחת הקו, הוחלט להניח את הקו כבר בקוטרו המוצע בתכנית האב לערבה תיכונה ("28), ולא על פי קריטריונים הנדסיים ביחס לכמות המים (המצומצמת יחסית) שתועבר.
עקב מורכבות הפרויקט, חולק הקו לשלושה מקטעים, שאורכם 10-15 ק"מ. התכנון המפורט ארך כשנה וחצי ובוצע על ידי "אגת הנדסה". אישור התכנון דרש תיאום הדוק מול גורמים סביבתיים עקב המעבר באזורים לא מופרים, מול צה"ל ומשרד הביטחון עקב הנחת הקו לאורך גדר המערכת בגבול ישראל-ירדן, ומול רשות ניקוז ערבה עקב חציית נחלים רבים.
פרויקט הנחת הקו, שארך כשנה וחצי, נוהל על ידי מרחב הדרום של חברת "מקורות", ובוצע על ידי "שח"מ מקורות ביצוע", חברה הבת של "מקורות". ביצוע הפרויקט על כל שלביו תואם מול גורמי התשתיות ומשרד הביטחון, כמו גם עם גורמי ההנדסה ב"מקורות" והמתכנן, שנתנו מענה לבעיות שצצו במהלך הביצוע.
קו מחבר ערבות חובר לקו 'פארן אילת', שמעביר מים מליחים מקידוחי 'פארן צוואר הבקבוק' (ממוקמים בסמוך לחציית כביש 40 את נחל פארן) לערבה הדרומית. מכיוון שקו 'פארן אילת' עובר לאורך הערבה הדרומית עד לאילת, ומים אלו משמשים גם כמי גלם למתפיל שיזפון, הותקן אביזר הידראולי בעל פיקוד ושליטה מרחוק בחיבור בין הקווים, כך שבמקרה של תקלה ניתן להפסיק את העברת המים מרחוק.
קו 'מחבר ערבות' חובר למאגר פארן באמצעות מערכת של אביזרים הידראוליים מיוחדים, אשר נותנים מענה לתחום הספיקות והפרשי הלחצים בין הקו למאגר – הקטנת לחץ מ-20 אטמוספירות למטרים בודדים. אביזרים אלו נשלטים ומבוקרים באמצעות פיקוד אוטומטי אזורי אשר פותח/סוגר את האביזרים, וקובע את כמות המים להעברה בהתאם למפלסי הבריכות התפעוליות.
הפעלת הקו בחודש יולי השנה (2016), מהווה צעד ראשון ואבן דרך ליישום תכנית האב לערבה התיכונה, ונותנת גיבוי, גם אם מצומצם בהיקפו, למערכת אספקת המים בערבה התיכונה.