"המטרה שלנו היא להגדיל במאות אחוזים את היצוא לאתיופיה"

פרסום

הישראלים חוזרים לפעילות כלכלית באפריקה!

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שעומד בראש המשלחת העסקית הגדולה ביותר שיצאה לאתיופיה, נפגש עם שר החוץ האתיופי ומסר לו כי:

"המטרה שלנו היא להגדיל במאות אחוזים את היצוא לאתיופיה"

עיקר מאמצי המשלחת העסקית יתמקדו בלהגדיל את היקף היצוא  למדינה בתחום תעשיות החקלאות, הסייבר, המחשוב, המכשור הרפואי, המים, האנרגיה והתשתיות

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, שעומד בראש המשלחת העסקית הגדולה ביותר שיצאה אי פעם לאתיופיה אשר מלווה את נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, נפגש הבוקר (ד') עם שר החוץ האתיופי, אקילילו הילמיכאל, והצהיר כי "המטרה שלנו היא  להגדיל במאות אחוזים את היצוא לאתיופיה. זאת בייחוד לאור ההתאמה המדויקת בין הצרכים המיוחדים של אתיופיה לבין הטכנולוגיות החדשניות שיש למדינת ישראל להציע כ- "Start Up Nation". ישראל נחשבת למעצמה תעשייתית טכנולוגית בתחומים רבים אשר בממשל האתיופי מבקשים  לפתח- כגון חקלאות, סייבר, מחשוב, מכשור הרפואי, מים, אנרגיה ותשתיות. באתיופיה זקוקים יותר מתמיד לטכנולוגיות הישראליות  ואנו מאמינים כי על רקע זה ניתן יהיה להרחיב משמעותית את הקשרים המסחריים בין שתי המדינות, תוך דגש על הגדלת היצוא של ישראל לאתיופיה בתחומים הנ"ל".

ברוש הוסיף ואמר כי המשלחת העסקית לאתיופיה היא חלק ממגמה כללית של חזרת אנשי עסקים ישראלים לפעילות מסחרית באפריקה, במסגרת פרויקטים שונים המצריכים טכנולוגיה מתקדמת. "כבר היום אנחנו רואים קפיצה בהיקף הפעילות הישראלית באתיופיה- לדוגמה בשנת 2017 היצוא החקלאי של ישראל לאתיופיה קפץ ב- 1,902% (!) לעומת שנת 2016. גם היצוא של מכונות וציוד לאתיופיה קפץ ב- 2017 ב- 162%  (!) לעומת שנת 2016. אמנם היקף הסחר הכללי בין המדינות עדיין נמוך ועומד על  93 מיליון דולר בלבד, אך הקפיצות העצומות ויוצאות הדופן בסחר בין המדינות, מעידות על פוטנציאל הסחר העצום בין המדינות". ברוש חידד ואמר כי "אתיופיה לכן מבחינתנו היא השער הכלכלי החדש לאפריקה. אתיופיה היא כיום המדינה השנייה בהיקף אוכלוסייתה במדינות אפריקה תת-סהרה (את"ס), ועד 2050 היא צפויה להפוך לאחת מעשר המדינות המאוכלסות בעולם. על כן לאחר שנמשיך ונגדיל את היצוא לאתיופיה, יהיה לנו קל יותר לצמוח בשווקים המתפתחים באזור, ולהשריש טכנולוגיה ישראלית בכל התחומים בהם תידרש המומחיות שלנו. זאת לצד הפעילות ההתנדבותית החשובה של הארגונים הפילנתרופיים היהודים באפריקה שגם כן הצטרפו למשלחת".

המשלחת העסקית הישראלית, שיצאה לאתיופיה מטעם התאחדות התעשיינים, מכון היצוא, משרד החוץ  ומשרד הכלכלה והתעשייה, כוללת 33 אנשי עסקים מהחברות הישראליות המתקדמות ביותר בתחומי התמחות שונים-

HEWLETT PACARD INDIGO, NETAFIM, VERINT, UBS WM ISRAEL, TAHAL GROUP, LESICO, MEGAL SECURITY SYSTEM, MITRELLI, AGGURA, BARAN GROUP, BIOLINE DENTEL IMPLANTS, BLUE POWER, CULTIVE AID, ENERGIYA GLOBAL, EBONY ENTERPRISES, FLUANCE WATER ISRAEL, AVORGINA ועוד.

המשלחת תשהה שלושה ימים באתיופיה, אשר במהלכם ייפגשו אנשי העסקים הישראלים עם בכירים בממשל האתיופי, בכירים בבנקים ובגופים בינלאומיים כגון World Bank, IFC ו- Power Africa, אנשי עסקים אתיופיים ובכירי השגרירות הישראלית והנספחות הכלכלית באתיופיה.

עיקר המפגשים יתקיימו במסגרת "שולחנות עגולים" שיכללו את חברי המשלחת העסקית לצד אנשי מפתח בממשלה האתיופית. בשולחנות המשתתפים יעסקו בארבעה נושאים מרכזיים: חקלאות ומים, מחשוב סייבר ובטחון מולדת, בריאות ומכשור רפואי ואנרגיה ותשתיות.

כמו כן ייערך מפגש בין חברי המשלחת העסקית לארגוני סיוע פילנתרופיים ישראליים הפועלים באתיופיה תחת ארגון הגג SID (האגודה לפיתוח בינלאומי). ארגוני הסיוע יבחנו במפגש כיצד הם יכולים לגייס את היכולות והטכנולוגיות המתקדמות של החברות הישראליות, על מנת לשפר את רמת חייהם של תושבי אתיופיה, שמדד הפיתוח האנושי שלה הוא עדיין מהנמוכים בעולם (מקום 174).

פרסום

מניתוח כלכלי עולה כי אתיופיה היא אחת המדינות המתפתחות במהירות העצומה ביותר מבין מדינות באפריקה, ועל כן היא מהווה יעד אופטימאלי ליצוא ישראלי -היציבות המקרו-כלכלית, תרבות של היעדר שחיתות ומדיניות של השקעה אקטיבית, יוצרות הזדמנויות השקעה אטרקטיביות, וב- 2016 הצמיחה באתיופיה הייתה הגבוהה ביותר מבין מדינות את"ס. את הצמיחה בעת האחרונה הובילו ענפי התעשייה והשירותים, בעוד שהצמיחה בענף החקלאות הייתה שלילית בשל הבצורות במדינה.

דבר נוסף הקורץ לאנשי העסקים הישראלים הנה מדיניות הפיתוח הממשלתית –  ממשלת אתיופיה משקיעה סכומים משמעותיים בתשתיות ושמה דגש על יצירת  סביבה נוחה למשקיעים וחברות בינלאומיות. תכנית החומש של אתיופיה- Growth and Transformation Plan 2 (GTP2) עד שנת 2020, מציגה חזון של מעבר מכלכלה המבוססת על חקלאות למרכז ייצור משמעותי ביבשת. כחלק מהשגת המטרות הללו, הממשלה תמשיך להתמקד בפיתוח תשתיות, השקעה בבריאות ובחינוך, פיתוח עירוני וכפרי ופיתוח פארקים תעשייתיים של טקסטיל, עור, אגרו-תעשייה ופארמה.

הסחר בין ישראל לאתיופיה

היקף הסחר בין ישראל לאתיופיה בשנת 2017, הסתכם בהיקף כולל של כ- 93 מיליון דולר- עלייה של כ- 9% בהשוואה לשנת 2016. הגידול בהיקפי הסחר התקבל בזכות עליות שנרשמו ביצוא וביבוא הסחורות. אתיופיה מהווה שותפת סחר חשובה לישראל ממדינות תת-סהרה, ומבחינת היקפי המסחר בשנים האחרונות, מדורגת אתיופיה כשותפת הסחר הרביעית בגודלה, כיעד היצוא ה- 8 וכמקור היבוא הגדול ביותר של ישראל באזור זהה.

היצוא של ישראל לאתיופיה בשנת 2017 עמד על כ- 24 מיליון דולר- קפיצה של כ – 26% לעומת שנת 2016. המוצרים אותם מייצאות החברות הישראליות לאתיופיה, מוטים באופן מובהק לסקטור החקלאי. כ- 30% מסך היצוא הנו מכונות וציוד  חקלאי, כ- 18% מהיצוא הנו מוצרי גומי ופלסטיק, כ- 16% מהיצוא הנו מכשור רפואי וכירורגי, כ- 13% מהיצוא הנו מוצרים חקלאיים כגון זרעי פירות וירקות, כ- 6% מהיצוא הנו ציוד טלקומוניקציה וכ- 4% מהיצוא הנו מוצרי כימיקלים ודשנים.

יבוא הסחורות של ישראל מאתיופיה בשנת 2017 עמד על כ- 69 מיליון דולר- עלייה קלה של 4% לעומת שנת 2016. היבוא מאתיופיה מאופיין בריכוזיות רבה ומרוכז רובו ככולו ביבוא זרעי שומשום. בשנת 2017 הסתכם יבוא זה בהיקף של כ- 57 מיליון דולר, המהווה כ- 80% מסך היבוא הכולל לישראל של זרעי שומשום. כמו כן ישראל מייבאת דגנים מאתיופיה (כ- 9% מסך היבוא), קפה (כ- 4% מהיבוא) וירקות ושורשים שונים (כ- 2% מהיבוא