תערוכה מאובנים, סלעים ומינרליים בני 100 מיליון שנים
וגם אתר להגדרת מאובנים
מו"פ מדעי ערבה תיכונה וצפונית 31.1-1.2.
לפני כשנתיים התגלה בערבה התיכונה, לא רחוק מהמושב פארן, שרידי שלד מאובן, באורך 8 מטרים של ה"אלאסמוזאור"בן 85 מיליון שנים (!) המדבר הזה היה פעם ים תטיס, אוקיאנוס ענק ועמוק ולכן היום נמצאים באדמת המדבר כל כך הרבה מאבנים ימיים. כחלק מהתערוכה החקלאית ו"היום הפתוח", בתחנת המחקר "יאיר" במו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית בחצבה, יפתחו החוקרים והגיאולוגים את שערי המעבדות. בין שאר התצוגות: תצוגת מאובנים, סלעים ומינרלים בני מאות אלפי שנים, המעידים על מגוון בעלי החיים הימיים שחיו באזור הערבה במשך מיליוני שנה. המאובנים מסייעים במסגרת המחקרית לשחזור תנאי הסביבה ששררו בזמן שבעלי החיים חיו, תיארוך הסלעים, הבנת מארג החיים והאקולוגיה, תהליכים אבולוציוניים ועוד.
התערוכה שהוקמה על ידי גדעון רגולסקי, חוקר ממרכז המדע וד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה, חוקרת גיאולוגיה במו"פ ערבה תיכונה וצפונית, כוללת מעל 100 מאובנים בגדלים ומתקופות שונות וכ- 50 סוגי סלעים ומינרליים ייחודיים, גבישי מלח, מינרלי קלציט וגבישי קוורץ מאזור הערבה. המאובנים המוצגים בני כ- 66 עד 100 מיליון שנים (תקופת הקרטיקון העליון). המאובנים נאספו במשך שנים, כחלק מהחקר הגיאולוגי, באזור הערבה על ידי חוקרי מרכז מדע ים המלח, המו"פ המדעי בערבה וחוקרי אוניברסיטאות בארץ. בין המאובנים הבולטים שיוצגו: אלמוגים מתקופת הקנומן בני 100 מיליון שנים, שנמצאו בכיפת עשת ליד פארן וכן אמוניטים מסוג Choffaticeras,
בני 94 מיליון שנה, מאזור מכתש רמון ונחל נקרות. כמו כן, יוצגו מגוון שיני כרישים, עצמות דגים מלפני 80 מיליון שנה, צדפות, קיפודי ים, חבצלות ים, אמוניטים, נאוטילידים, עצים מאובנים, אלמוגים וכד'.
"המאובנים נחשבים לבעלי ערך רב, מבחינת הטבע המוגן חל איסור לקחת אותם. איסוף המאובנים ממקום המצאם פוגע בעבודות המחקר השונות ויכול לפגום בתוצאות ובמידע שיש לנו החוקרים על מאסף בעלי החיים שחיו בתקופה מסוימת, במיוחד מינים הנחשבים נדירים, אך אנו מציעים למטיילים להגדיר את המאובן שמצאו ולשלוח לנו צילום, ונ"צ של מקום המצאו באמצעות אתר שהקמנו להגדרת מאובנים וכמובן להשאיר המאובן במקום שנמצא" אומרת החוקרת ד"ר אשכנזי-פוליבודה.
כאמור, לפני כשנתיים רעש עולם המחקר הגיאולוגי, עם המצאם של שרידים רבים ושלמים, של ה"אלאסמוזאור" יצור ימי זוחל, שחי בים תטיס. שלדים דומים נמצאו במצרים, ירדן ומרוקו, אך זו הייתה הפעם הראשונה שנמצא מספר רב של חלקי שלד, כולל חוליות הצוואר, גב, לסת, שיניים, גפיים וסנפירים! ה'אלאסמוזאור' יוצג בחדרי המעבדות בצילומים, מאחר ונלקח לצרכי מחקר לאוניברסיטה העברית.
מאובן הינו שריד שנותר מבעל חיים או צמח אשר חי בעבר והשתמר באופן טבעי בסלע. לרוב נשמר השלד החיצוני או הפנימי הקשיח של היצור, הדפוס שלו בסלע. יצורים רבים שנמצאו כמאובנים נכחד, וניתן ללמוד מהם רבות על החיים על כדור הארץ לפני מיליוני שנים. התחום המדעי שעוסק במאובנים נקרא פליאונטולוגיה, תורת החי הקדום, ענף בתוך גיאולוגיה.
האתר החדש להגדרת מאובנים, יאור ולמידה על מאובנים, הושק על ידי צוות מרכז מדע ים המלח וחוקרי מו"פ מדעי בערבה. ניתן להגדיר איתו כל מאובן שנמצא- http://www.fossil.org.il/.
המאובנים, בעלי החיים, המינרלים והסלעים יוצגו גם במסגרת התערוכה החקלאית הגדולה בישראל שתתקיים במו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית בחצבה, בין התאריכים 31.1-1.2.2018.