במכתב ששלח לראשי ערים בגוש דן הסביר מנהל איגודן כי האיגוד אינו מצליח לטפל בכל השפכים המגיעים למכון הטיהור שפד"ן
מנהל איגוד הערים המטפל בשפכים של גוש דן (איגודן), מרק אוקון, פנה בשבוע שעבר לראשי ערים ולראשי ועדות תכנון באזור והמליץ להם לבצע פעולות לצמצום השפכים המגיעים לטיפול – כך פרסם העיתונאי צפריר רינת ב״הארץ״. בין השאר, המליץ אוקון לעצור אישורי בנייה ואכלוס של בניינים שבנייתם הושלמה. הסיבה לכך, לדבריו, היא שהאיגוד אינו מצליח לטפל בכל השפכים באופן שיאפשר לעשות בהם שימוש חקלאי, ואינו מוצא להם פתרון מתאים אחר.
הפנייה של אוקון יוצאת דופן, מאחר שמערכת טיהור השפכים של גוש דן נחשבת יעילה במיוחד וסיפקה פתרונות מתאימים במשך עשרות שנים, ללא הפרעה לבנייה באזור. על פי החוק אי אפשר לאשר תוכניות בנייה ואין לאפשר אכלוס של בניינים שהושלמו, אם אין יכולת לספק להם פתרונות לטיפול בשפכים.
איגודן פועל באמצעות מכון הטיהור שפדן, שנמצא ליד ראשון לציון ומשרת אוכלוסייה של 2.5 מיליון תושבים. זהו מתקן הטיהור הגדול בישראל ובכל שנה הוא קולט 153 מיליון מטרים מעוקבים (מ"ק) של שפכים. השפכים עוברים כמה תהליכי טיהור. בשלב האחרון הם מוחדרים לקרקע החולית, שבה הם עוברים סינון טבעי ולאחר מכן מוזרמים להשקיה של שטחים חקלאיים בנגב המערבי. חברת מקורות שותפה בניהול המכון וגם בשלב האחרון של הטיפול בשפכים.
בשנים האחרונות פחתה היכולת של הקרקע לקלוט את השפכים ולסנן אותם. החדרת השפכים גרמה לשינויים בקרקע, שבעקבותיהם השכבה העליונה שלה אטימה יותר לחלחול מים. כך בתום השנה שעברה נותרו 7 מיליון מ"ק, שלא יכלו לעבור סינון בקרקע. צפויה עלייה בכמות השפכים שאי אפשר להחדיר לקרקע לצורך סינון. אם לא יימצא פתרון אחר, גידול האוכלוסייה הצפוי בשל הקמת שכונות חדשות בגוש דן יביא לכך שכמות השפכים שאינם ניתנים לטיפול תגדל פי שישה בתוך עשור.
במכתב לרשויות הסביר אוקון שאיגודן זיהה את הבעיה הצפויה. הוא הפציר ברשות המים להקים מתקן תעשייתי לטיהור שפכים, שיהיה תחליף לסינון באמצעות החדרה לקרקע. אולם לדבריו, הרשות לא עשתה את הנדרש ולא קידמה את הקמת המתקן. הוא הוסיף שאיגודן ומקורות פנו למנהל רשות המים וביקשו להזרים באופן זמני את עודפי השפכים לנחל שורק, אבל הבקשה סורבה בגלל החשש לפגיעה באיכות המים בנחל. לכן כיום אין לאיגודן פתרון לעודפי השפכים.
על רקע מצב זה ממליץ אוקון לראשי הרשויות לפעול לצמצום כמות השפכים המוזרמת לשפדן. לשם כך הוא מציע לעצור מתן אישורי אכלוס חדשים, לעצור תוכניות בנייה חדשות ולהימנע ממתן היתרי בנייה חדשים. כמו כן הוא מציע לנתק באופן מיידי את מערכות הניקוז העירוניות ממערכות הולכת השפכים. מערכות הניקוז מזרימות מי גשמים למערכות הולכת השפכים ומעמיסות עליהן כמות נוזלים נוספת. אוקון ממליץ על הניתוק עד שיימצא פתרון לבעיה. לאוקון אין סמכות לעצור תוכניות בנייה. עם זאת, פנייתו עלולה ליצור לחץ על הרשויות וגופי התכנון המודעים לכך שאי אפשר להשלים תוכניות בנייה ללא פתרון לשפכים.
אוקון לא פירט במכתבו מדוע הבקשה להזרים עודפי שפכים לנחל שורק, שהוגשה למנהל רשות המים יחזקאל ליפשיץ, נדחתה. ליפשיץ השיב לבקשה לפני חודש וקבע, לאחר התייעצות עם משרד הבריאות, שאי אפשר לאשר אותה. הוא ציין שעל פי המידע שהוצג לו לא ננקטו הפעולות הדרושות כדי לאפשר את החדרת יתרת השפכים לקרקע. לכן, לדבריו, אין מדובר במצב שבו אין ברירה אלא להזרים אותם לנחל. בין השאר הוא מציע לייעל את שיטת ההחדרה.
מרשות המים נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות חל עיכוב בפיתוח וניהול התשתיות הנדרשות לטיפול בשפכים באיכות גבוהה ונוצרו קולחים (שפכים מטוהרים), שאינם באיכות המתאימה לשימוש חקלאי ובאין שימוש אחר הם מסולקים לנחל שורק באיכות שלא מתאימה להזרמה לנחל. דבר זה אינו מקובל על הרשות ולכן היא פועלת לוודא שאיגודן וחברת מקורות ינקטו את הפעולות הנדרשות לטיפול איכותי בשפכים. הוגדרו פעולות שביצוען יגביר את השימוש בקולחים ופעולות שבתוך שנתיים ישפרו את איכות הקולחים המסולקים לנחל. ועדה בין משרדית עובדת על קידום מכרז להקמת מתקן תעשייתי לטיפול בשפכים ויש כעת דיון על הקמת פתרון זמני. בהתאם לפתרונות המוצעים איננו רואים צורך בעיכוב היתרי בנייה, תוכניות בנייה או עצירת אישורי אכלוס".
