מהיכן מגיעים המים הזורמים מהברזים שלנו? כיצד הם מסוננים ומטוהרים? כמה עולה לעיר ולמדינה ליטר מים? כיצד ניתן לשפר התהליך? שאלות כאלו ואחרות נוטות לעלות יותר, באופן טבעי, כאשר מי השתייה הופכים להיות משאב יקר, ולדעתם של חוקרים מאוניברסיטת Duke ומכון Aspen יש צורך "באינטרנט של המים" שהינו פתוח ונגיש, על מנת לענות על שאלות אלו.
עם אסונות טבע כדוגמת בצורת והצפות, ובעיות מעשה ידי אדם כדוגמת ערים צפופות ושפכי מפעלים, מערכת המים נתונה, לעיתים קרובות, תחת עומס גדול מדי. רשויות מקומיות ונותני שירותי ציבור מייצרים כמות גדולה של נתוני צריכה כאשר בשטח קיימים מעט מאוד מאגרים לאומיים היכולים לתת מענה, שלא לדבר על מאגר נתונים פתוח.
עולם המים עשיר בנתונים אך דל במידע, מסביר Martin Doyle מאוניברסיטת Duke. שיתוף מידע על נתוני המים ושילובו בפלטפורמה דיגיטלית משותפת, הנו בעל פוטנציאל לייצר הזדמנויות מהפכניות, החל מהיכולת של אזרחים פרטיים להעריך את איכות המים המקומית, ועד לפקידי ציבור שיוכלו להזהיר את האוכלוסייה בעת הצורך מפני סכנות וכשלים במערכת המים (למשל, זיהומים).
משמעות ה"אינטרנט של המים" אינה לצורכי מידע על נתוני תשלום וצריכה בערים ומדינות אחרות בלבד אלא לצרכי הרחבת המידע לקבלת החלטות עתידיות וייעול המערכת הן ברמת המיקרו והן ברמת המאקרו.
עם זאת, הקמת המערכת לאיסוף וניתוח נתונים אינה זולה, שלא לדבר על בניית מערכת שיתוף משאבים ברמה הלאומית. על החוקרים מוטל להסביר את היתרונות הברורים שביצירת מאגר שכזה. אחרי הכל, יש צורך בהצדקה ברורה של מאגר נתונים חדיש.
לטענת החוקרים, נתוני המים אינם מוערכים מספיק, והם מקווים כי על ידי בחינת המאמצים הקיימים של איסוף נתונים, כמו אלו שנעשו בקליפורניה במהלך הבצורת האחרונה, ניתן יהיה להדגים את היתרונות המוחשיים שמספק מאגר פתוח לציבור של נתונים נגישים.
בנוסף, זמינות מי השתייה הופכת למאתגרת יותר, שכן מחסור ותנודות עונתיות הן בעיות שרק תחרפנה ככל שהמשאבים הטבעיים יצטמצמו והאוכלוסיות תגדלנה.
עם מקורות מים מוגבלים, ודרישה גוברת עבורם, נדרש מאגר מידע נגיש וזמין על מנת לבצע תעדוף, כך לדברי Greg Gearheart ממועצת המים של קליפורניה.
"האינטרנט של המים" כפי שהחוקרים של אוניברסיטת Duke אוהבים לקרוא למאגר המדובר, ישמש כמעין "מסלקה" לנתוני מים מכל הסוגים מכל גורמי השלטון המקומי. כל אחד, החל מהאזרח הסקרן, ועד למומחי מידע ממשלתיים ומפתחי אפליקציות, יוכלו להשתמש בו.
Researchers propose an open ‘internet of water’ tracking use, quality and costs
