כמו כן, פנו בדרישה ליו"ר שיפעל מול הממשלה להקצות את כל המשאבים הנדרשים למניעת זיהום ויקדם בדחיפות את יישום תוכנית התלמ"ת (התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה באירועי זיהום ים), לאחר עיכוב שנמשך כבר 25 שנים ולמרות החלטת ממשלה מ-2021 לקדמה. "אירוע זיהום החופים בפברואר 2021 היה קטן יחסית בהשוואה לאסון שעלול להתרחש בכל יום וביתר שאת בעת מלחמה", אמרו בארגוני הסביבה. "חוסר המוכנות של ישראל לאירוע זיהום ים גדול משפך נפט או דלק הוא מחפיר ומסוכן לביטחון ורווחת אזרחי ישראל בכל מצב, ומסוכן פי כמה בעת מלחמה", הדגישו.
עוד הוסיפו: "שפך שמן בים ישבית מספר מתקני התפלה ויפגע בתשתיות, בחקלאות, בעסקים, בטבע וברווחת הציבור. עלות הנזקים מוערכת במיליארדים. אפשר לצמצם את היקף ועוצמת הנזקים באמצעות השקעה באמצעי חישה והתרעה חדשניים, רכישת כלי שייט ואמצעי טיפול מתקדמים, הקמת תחנות חירום שמתוכננות מזה שנים בחיפה ואשקלון, וחידוש הציוד בתחנה באילת לצד עצירת שינוע הנפט דרך אילת בשל מצב המלחמה".
ארגון ״צלול״ פנה במקביל ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) לקראת דיון הוועדה על היערכות משק המים במצב מלחמה: "ככל הידוע ל`צלול`, אין למתקני ההתפלה, או לרשות המים, אפשרות לזהות הגעת זיהום אל פתחי היניקה ולכן כאשר קיים מידע או חשש לשפך נפט בקרבת מתקן התפלה הוא מושבת. מספר החלטות ממשלה בנושא לא קוימו למרות חשיבותן הרבה. נדרש תקציב של כמאה מיליון שקלים להשלמת ההיערכות שנקבעה בתוכנית הלאומית שלא יושמה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה נערך מזה שנים לטיפול בזיהום ים בשמן ומוביל את ההיערכות של כלל הגורמים במפרץ אילת תחת התוכנית הלאומית לטיפול בזיהום ים בשמן (התלמ"ת), לרבות דרישות מבעלי תוכנית חירום מפעלית להיערך לאירועי זיהום ים בשמן, שעלולים להיווצר מהפעילות והתשתית שלהן. במקביל המשרד משקיע מאמצים ותקציבים על מנת להגדיל את המוכנות של תכנית חירום מקומיות של עיריית אילת ורט"ג. המשרד להגנת הסביבה מתריע שנים באופן עקבי, שישנו מחסור בתקציבים, ציודים ותקני כוח אדם משמעותיים ובלעדיהם, מדינת ישראל, אינה ערוכה לאירוע לאומי של טיפול בזיהום ים בשמן״.
