חוות דעת כלכלית שהוביל המשרד להגנת הסביבה מעריכה ב-281 מיליון שקל את הנזק שנגרם לשמורת עברונה על-ידי חברת קצא"א כתוצאה מאירוע הזיהום
חוות הדעת הכלכלית הוכנה עבור המשרד להגנת הסביבה במסגרת הליך גישור שמתקיים בימים אלו, והיא כוללת הערכה עדכנית בדבר העלויות הנלוות לשיקום השמורה וכן הערכת עלות הנזק האקולוגי שנגרם לשמורה
מחוות דעת כלכלית שהוביל המשרד להגנת הסביבה במסגרת הליך גישור שמתנהל בימים אלו, עולה כי נגרם נזק לשמורת עברונה בהיקף של 281 מיליון שקל – סכום שכולל את עלויות השיקום (65 מיליון שקל) ואת הפיצוי בעבור הנזק האקולוגי (216 מיליון שקל), ובכלל זה גם את הנזקים שאינם בני שיקום.
חוות דעת זו מהווה המשך ישיר למדיניות המשרד, לפיה לפגיעה בטבע יש מחיר, וכי יש לוודא כי חברות שכשלו בשמירה על הסביבה יישאו במלוא הנזקים שנגרמו לטבע ולציבור.
במקביל, במישור הפלילי, בוצעו פעולות חקירה רבות על-ידי המשרד להגנת הסביבה, נאספה תשתית ראייתית ענפה ומבוצעות פעולות חקירה נוספות בתיאום עם הפרקליטות.
חוות הדעת הכלכלית-סביבתית הוכנה לבקשת המשרד על-ידי פרופ' דורון לביא מהמכללה האקדמית תל-חי ומקבוצת פארטו פרופ' ניר בקר מהמכללה, ולצורך גיבושה נעשה שימוש בידע של עשרות מומחים מהמשרד להגנת הסביבה, מרשות הטבע והגנים ומרשות המים לתיאור הנזק לקרקע, למערכות האקולוגיות ולמקורות המים. העבודה הכלכלית מעריכה את משך ועלות השיקום של השמורה, ובנוסף מכמתת כספית את הנזקים ההפיכים והבלתי הפיכים שנגרמו לטבע ולציבור.
עוד עולה מחוות הדעת, כי אם לא היו נעשות פעולות שיקום יזום, הרי שסכום הנזק האקולוגי היה עומד על 657.7 מיליון שקל. תוצאה זו מוכיחה שההשקעה בשיקום עומדת גם במבחן של ניתוח עלות-תועלת, ולא רק מהבחינה המוסרית של "המזהם משלם". כך, השקעה בסך 65 מיליון שקל תחסוך נזק אקולוגי בסך 442 מיליון שקל.
מדיניות זו, שלפיה לפגיעה בטבע יש מחיר וכי על החברות לשאת במלוא הנזקים, באה לידי ביטוי גם במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לאחרונה על ידי רשות הטבע והגנים, הפועלת בעניין זה כ"זרועה הארוכה של המדינה" המופקדת על שמירת הטבע, ותובעת בשם אינטרס הציבור נזקים אקולוגיים וסביבתיים ונזקי שיקום אשר נגרמו במסגרת אירוע זיהום חמור שהתרחש בחודש יוני 2017 בנחל אשלים לאחר קריסת בריכת הגבס של חברת רותם אמפרט.
ב-3 בדצמבר 2014, אירע כשל בקו צינור "42 של חברת קצא"א, בעת עבודות הנמכת הקו באזור היישוב באר אורה, ו-5,000 מ"ק של נפט גולמי פרצו מהקו וזרמו על פני הקרקע בשמורת עברונה. בעקבות אירוע הדליפה בוצעו פעולות שונות בהנחיית פקחי רשות הטבע והגנים בטווח המיידי, אשר מנעו זיהום חריף יותר. יחד עם זאת, נדרשות עוד פעולות שיקום רבות, על מנת להביא את השמורה למצב אקולוגי-סביבתי טוב יותר – בשים לב לכך שלא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.
