המדינה הגישה עמדתה לבג"ץ בעתירת הארגונים הסביבתיים לעניין הסכם קצא"א-רד מד
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "למרות הלחצים וההתנגדויות, בלמנו כניסה של עשרות מכליות נפט למפרץ אילת והובלנו להישג סביבתי משמעותי. המשרד להגנת הסביבה הנהיג מדיניות 'תוספת אפס סיכון' במפרץ, והיא קיבלה היום גיבוי משמעותי. נמשיך לעמוד על כך שקצא"א לא תוכל להציב עובדות בשטח, שמוסיפות סיכון למפרץ ולשונית האלמוגים הייחודית שבו. מדינת ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים"
מדינת ישראל הגישה היום (ה') לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את תשובתה בעתירה של ארגוני הסביבה נגדה לעניין ההסכם שעליו חתמה חברת קצא"א הממשלתית עם חברת רד-מד, שמשמעותו הגדלה משמעותית של שינוע הנפט הגולמי במפרץ אילת (בג"ץ 3072/21).
אל תשובת המדינה לעתירה צורף מסמך שעליו חתומים במשותף יאיר פינס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, ובו הם מציינים כי עמדת המשרד להגנת הסביבה שלפיה המדיניות היא "תוספת אפס סיכון" במפרץ אילת נקבעה בהתאם לסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה, ותוך הישענות על עמדה מקצועית. הם הוסיפו, כי אמנם הממשלה לא תתערב בהסכם בכובעה כבעלים של חברת קצא"א, ואולם אין בכך כדי למנוע ממנה להפעיל את סמכויותיה בכובעה כרגולטור. עוד צוין במכתב כי הסוגייה מטופלת על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים תוך הסתייעות בגורמי מקצוע שהעניין מצוי במומחיותם, ואין צורך או מקום למעורבות נוספת.
"למרות הלחצים וההתנגדויות הובלנו להישג סביבתי, גיבוי למדיניות של המשרד להגנת הסביבה של 'אפס תוספת סיכון' במפרץ אילת", אמרה היום (ה') השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "קבענו מדיניות וניישם אותה בפועל, שמשמעותה כי לא תותר הוספת סיכון למפרץ אילת, וכי אין להגדיל את היקף שינוע הנפט באילת. לא נהסס להפעיל את כל הסמכויות שלנו בעניין. אנחנו אמונים על הגנת בריאות האדם והסביבה, בוודאי בסביבה ימית ערכית ביותר ורגישה במיוחד".
השרה הוסיפה כי "למרות מה שקצא"א אולי חשבה, היא לא תוכל להציב עובדות בשטח שאליהן המדינה אמורה להתיישר. המדינה אינה חותמת גומי. בחודשים האחרונים ביצענו עבודה סדורה ומקיפה, רתמנו לצידנו את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, הצגנו בפניהם נתונים ועובדות, ושכנענו אותם שאין שום טיעון שיוכל להצדיק את הרחבת פעילות קצא"א לשינוע ולאחסון נפט במפרץ אילת".
"שוניות אלמוגים נכחדות בכל העולם כתוצאה ממשבר האקלים ותופעות שונות, ולשונית בים סוף תפקיד חשוב בשמירה על בריאות המערכת הימית הטבעית. בזכות המדיניות של המשרד להגנת הסביבה, שהיא זו שמקבלת את הקדימות בראייה הממשלתית, נמנע תוספת סיכון למפרץ אילת הרגיש כתוצאה מהגדלה במספר מכליות הנפט הפוקדות אותו. מדינת ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים".
"חשוב לזכור: בלתי ניתן למנוע דליפות נפט באופן מוחלט. ולכן, אנחנו עדיין מוטרדים מפוטנציאל זיהום הים מכניסת מכליות הנפט כיום, גם ללא הרחבת ההסכם. זאת, כאשר משרדנו נמצא בחוסר כרוני של כוח אדם וציוד. ועל כן, בכוונתי לפעול מול משרד האוצר להשלים את ההצטיידות שלנו ולענות על הצרכים שלנו – בוודאי כל עוד מסוף קצא"א ונמל אילת פעילים בהיקפים הנוכחיים".
